זמן קצר אחרי שסיימה לימודי משחק, כבשה הדר רצון-רותם פסגה שכל שחקנית בעולם חולמת להגיע אליה – תפקיד בסרט הוליוודי. היא הייתה אז שחקנית מתחילה שקיבלה כרטיס טיסה להוליווד במחלקה הראשונה, ונחתה באתר צילומי הסרט "חקירה מעבר לקווים" בבימוי גאווין הוד, בו השתתפו כוכבי ענק כמו מריל סטריפ, ריס ווית'רספון וגם ג'ייק ג'ילנהול ("הר ברוקבק", "היום שאחרי מחר"), שאיתו תוכננה לה סצינת סקס אלימה.

"לא הייתה לי בעיה עקרונית לעשות את הסצינה, ובאתי אליה פתוחה ומוכנה", אומרת רצון-רותם, "בחוזה גם היה סעיף שבו הסכמתי להופיע בעירום. מה שקרה זה שרגע לפני הצילומים הגיע אליי הבמאי ודיבר איתי על זוויות הצילום בסצינה, ואני ניצלתי את המעמד כדי להביע את דעתי שלא בטוח שהסצינה הזאת הכרחית. הוא אמר לי מיד: 'את יודעת מה? את צודקת'. הייתי בשוק, איך הוא ויתר בשנייה על סצינת סקס".

ג'ילנהול, בתגובה, קרא לה "פחדנית". "אולי בגלל זה איבדתי את האוסקר", צוחקת רצון-רותם. "הייתי בטוחה שאחרי שהסרט ייצא לאקרנים, כולם יזהו אותי בארץ, יכתבו עליי כתבות והמלהקות יעמדו מולי בתור, אבל זה ממש לא קרה. זה היה מאכזב מאוד, אבל לא שקעתי בדיכאון. יש בי אמונה חזקה שמה שצריך לקרות קורה".

"הייתי בטוחה שאחרי שהסרט ייצא לאקרנים, כולם יזהו אותי בארץ, יכתבו עליי כתבות והמלהקות יעמדו בתור, אבל זה ממש לא קרה. זה היה מאכזב מאוד"

חלפו מאז שבע שנים. רצון-רותם (36) יושבת עכשיו בבית קפה ברחובות, עיר מגוריה. על חולצתה לבבות קטנים, לצווארה היא עונדת שרשרת עם חמסה, וחיוכה כובש. ללא קול היא צועקת אופטימיות, מדגישה שלא נשברה לרסיסים אחרי הכישלון ההוא בהוליווד. היא חזרה לארץ, התפרנסה מעבודות מזדמנות, כולל מלצרות, ומדי פעם עשתה אודישנים. "הייתי צריכה להרגיש מה זה לא לעבוד כדי להעריך מחדש את המקצוע הזה", היא אומרת. בין העבודות שקיבלה היו תפקידים בסרטי סטודנטים וכן הופעות בשתי הפקות של הבימה - המחזמר "סיגל", על חייו של אריס סאן, וההצגה "לא ביום ולא בלילה" לצד ליא קניג.

הזדמנות נוספת לפריצה הגיעה כשנבחרה לגלם את דמותה של ליילה, אשתו הערבייה של אסי כהן, בסדרה "חטופים". הביקורות היללו את השחקנית האנונימית שכולם חשבו שהיא בכלל ערבייה, וגם הקהל נשבה בקסמה, אבל אחרי שהסדרה ירדה, הצופים שכחו אותה. "לא מזהים אותי ברחוב", היא מודה, "אבל המקצוע שלי הוא שחקנית - לא מפורסמת".

לאחר צילום "חטופים" ילדה את בתה הבכורה נלי והשקיעה את כל כולה בבית ובמשפחה. כשיצאה הסדרה, הייתה עסוקה בהנקות ובמקלחות, ורק בלילה הספיקה להגניב מבט אל דמותה שעל המרקע. באותה תקופה גם עזבה עם בעלה יאיר את תל אביב ועברה להתגורר ברחובות, עיר שלא בדיוק נחשבת למעוז ברנז'אי.

"זה דווקא מאוד נוח לי", היא אומרת, "כי קשה לי להתרגל למשחק שקיים מאחורי הקלעים של המקצוע שלי, לתורת המינגלינג. ברחובות לא תמצאי צלמי פפראצי קופצים מהעצים, ויש משהו כיפי במשפחתיות, בשקט. העבודה והפרויקטים מעניינים אותי הרבה יותר מכל מה שמסביב".

התפקידים הבולטים של הדר רצון-רותם

הכי לא ביצתית שיש

עכשיו היא מקבלת הזדמנות נוספת להזניק את הקריירה שלה. זה קורה עם העונה השנייה של סדרת הריגול "תא גורדין" (yes), שבה היא משחקת את קרן פלאח, סגנית ראש המוסד. למעשה, זוהי הפעם הראשונה שהיא מופיעה על המסך בתפקיד גדול בעברית, והיא מקווה שזה יקל על הצופים להתחבר אליה.

"זה תפקיד מאוד מורכב של אישה בכירה שעובדת בסביבת גברים ומשיגה את כל מה שהיא רוצה - לעיתים בעזרת מניפולציות", אומרת רצון-רותם. "היא בטוחה בדרכה, מודעת לכוח שלה ולא סופרת אף אחד בדרך".

על התפקיד עבדה במשך שלושה חודשים עם ערן פסח, קואצ'ר למשחק, ולימי הצילום הגיעה עם אוזניות ושיננה את הטקסטים. "אמרו לי לא לקחת את התפקיד כל כך ברצינות, אבל מאוד חשוב לי לתת תוצאה טובה", היא אומרת. "כשצילמנו את 'חטופים', הופתעתי לראות איך אסי כהן יכול לספר בדיחות ולצחוק על הסט, ושנייה אחר כך לחזור לדמות. אני לא יכולה לעשות את זה".

גם ב"תא גורדין" פגשה כוכבים ידועים. אחד מהם הוא מוני מושונוב, שאת המערכונים שלו מ"זהו זה" היא מסוגלת לצטט בעל פה. "בשבילי זה היה לפגוש גיבור ילדות. ההצלחה לא שינתה אותו. הוא איש מדהים, מפרגן, ונראה שהכול קטן עליו". סלב נוסף על הסט היה אביב אלוש. "אני מכירה אותו כבר עשר שנים, ואני ממש שמחה שהוא מצליח ככה. הוא האמין בדרך שלו, וכל הזמן שמר על עצמו, הקפיד להישאר בן אדם".

"אם יש סצינת סקס, אני אעשה אותה על הצד הטוב ביותר ואנסה גם ליהנות ממנה. בואי נודה בזה: אף אחד לא באמת סובל בסצינות האלה"

ואת לא שואלת את עצמך למה לך זה לא קרה?

"אני יודעת שאני הכי לא ביצתית שיש. תמיד חשבתי שזה לא ממש חשוב איפה ראו אותי ומה עשיתי בכל מיני מקומות, אבל כנראה שזה כן חשוב. צריך לדעת לקמבן את כל הצדדים של המקצוע הזה יחד".

בכורת העונה השנייה של "תא גורדין"

חוויה עוצרת נשימה

בימים אלה היא נמצאת בהריונה השני, ונראה שחיי המשפחה שלה רגועים ומאושרים. לדבריה, בעלה תומך בה לאורך כל הדרך, גם כשהיא נדרשת לסצינות מיניות.

"חברה דתייה אמרה לי פעם: 'תיזהרי מהדברים האלה, זה מתעתע את הנפש', אבל אצלנו בבית זה אף פעם לא היה אישיו. אף פעם לא עשיתי מזה עניין. אם יש סצינת סקס, אני אעשה אותה על הצד הטוב ביותר ואנסה גם ליהנות ממנה. בואי נודה בזה: אף אחד לא באמת סובל בסצינות האלה".

עד היום היא שיחקה באנגלית ובערבית, השתתפה בסרט גרמני ובטלנובלה פולנית - והיא בכלל תימנייה. בקרוב נראה אותה בסרט "חתונה מנייר" לצד מורן רוזנבלט ובעיבוד הקולנועי ל"סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז בבימוי נטלי פורטמן- אבל לדבריה, מה שהיא באמת רוצה לעשות זה תיאטרון.

"אני רוצה לחזור לבמה", היא אומרת. "יש משהו קסום ברגע הזה, שאתה שומע 900 איש בקהל צוחקים או בוכים. בתיאטרון שומעים את תגובות הקהל במיידי, לא צריך לחכות חצי שנה עד שהסדרה או הסרט ייצאו. בתיאטרון גם אין מקום לזיוף, הכול כל כך קרוב, ואין דבר יותר מרגש מזה. זו חוויה עוצרת נשימה, ואני מקווה לחזור לשם".

__________________________________________________________________________________________________________

עוד באנשים: