"בועז, בני הבכור, היה ילד קסום מרגע שנולד. הוא נולד כנס רפואי, לאחר שאמרו לי כי לא אוכל ללדת, והיה כל כך יפה, שאנשים פשוט היו עוצרים אותי ברחוב. בכיתה ב' הוא אובחן כמחונן ונשלח לקורס באוניברסיטה, הוא ניגן בקלידים ובגיטרה וצייר מדהים.

>> לעוד סיפורים מרתקים, לחצו כאן

"גרנו אז במונטריאול, וקצת לפני שמלאו לבועז 13 שנה עברנו מדירה שכורה לבית פרטי בקצה השני של העיר, בשכונת פרברים מקסימה עם קהילה יהודית, סביבה ירוקה ושקטה ובית ספר מצוין עם דגש על אמנות. בועז המשיך להצטיין גם שם. הוא בלע מילונים ואנציקלופדיות, היה סקרן מאוד, הכל עניין אותו. את כל התוכנית האמנותית של בר המצווה שלו הוא הפיק לבד. הוא ניגן, הוא שר, הוא הקים תזמורת וכתב את המוזיקה. חברים היו מגיעים וישנים אצלנו בבית, והיה לנו קשר חזק ומיוחד.

"אלא שיום אחד התקשרו אליי מבית הספר וסיפרו שתפסו את בועז מעשן סמים בפרוזדור של הג'נקיז, איפה שהיו כל החבר'ה המסוממים. נדהמתי. לא יכולתי להאמין. הלכתי לשם בטוחה שמדובר בטעות, אבל גיליתי שהכל נכון. מאז, מאותו יום, בועז נתפס שוב ושוב מעשן ושותה אלכוהול. הוא נסגר, לא יכולתי יותר לדבר איתו. אחרי זמן מה, כשהתחילו בעיות התנהגות, העיפו אותו מבית הספר.

"ייחסתי את השינוי הקיצוני הזה בבועז לבעיות הקשות שהיו ביני ובין בעלי. סבלתי מאוד בנישואים שלנו, וגם בין בועז לאביו השתררה מתיחות גדולה. בועז ביקש כל הזמן שאתגרש, אבל אני לא הייתי מסוגלת לעשות עדיין את הצעד הזה. לילה אחד התעוררתי לקול צעקות. ראיתי את שניהם רבים ריב אלים ונורא. עמדתי להתקשר למשטרה, אבל בסופו של דבר ויתרתי ובועז לא סלח לי על כך. מאותו לילה הוא התנכר לי.

"למחרת אמנם פניתי למשרד הרווחה ופתחתי תיק במשטרה נגד בעלי, אבל הרגשתי שהילד שלי כבר חומק מחיי. הוא התעקש שהוא לא רוצה יותר לחיות איתנו, ואחרי אין ספור דמעות ומאבקים, וכדי שלא נאבד אותו לחלוטין, הוחלט שהוא יעבור למשפחה אומנת. הייתי אז בהיריון השלישי ובכיתי יום ולילה על לכתו, אבל הוא לא היה מוכן להישאר בבית.

"בועז חי במשפחה אומנת ומשם עבר למוסד, ואני לא הרפיתי, דיברתי עם כל מי שאפשר והלכתי לבקר אותו, אבל שום דבר לא עזר. הוא לא שב הביתה והמשיך לקחת סמים. בגיל 14 הוא מצא לעצמו עבודה במקדונלד'ס ושכר חדר בשכונת פשע נוראית. הוא צרך אלכוהול באופן כבד, כבר הזריק לעצמו סמים קשים, והיה מתקשר אליי ומספר לי מה הוא עובר. נלחמתי עליו, סחבתי לו סלים של אוכל, אבל הוא מכר אותם בשביל סמים. נלחמתי עם הרשויות אבל אף אחד לא עזר. בגיל 15 התקשרו אליי מהמשטרה והודיעו שמצאו את בועז שיכור וחסר הכרה ברכבת התחתית.

"עברנו מסע מטלטל ומטורף. בועז היה חוזר, מתאושש ושוב נעלם. באחד הכנסים על צריכת סמים בקרב בני נוער, שבהם השתתפתי, שאלתי פסיכולוג איך אוכל להציל את הבן שלי. הוא הסתכל עליי ואמר לי: 'גברתי, את הבן שלך את לא יכולה להציל, אני מציע לך להציל את עצמך'. הוא הפנה אותי לקבוצות תמיכה להורים, שבלעדיהן לא הייתי שורדת.

"בוקר אחד בועז התקשר אליי ואמר: 'אמא, גמרתי עכשיו בקבוק וודקה ואני הולך למות'. הוא הוסיף שהוא נמצא על המדרכה ברחוב, מעולף, וביקש שאבוא להציל אותו. באותו רגע ידעתי שאם אני לא מתקשרת למשטרה, זה או כלא או בית קברות. הוא פשוט ימות ברחוב.

"זה היה הרגע הכי קשה בחיי. מחייגת ורועדת, בוכה בכי מר, כשהלב שלי קרוע ומלא רגשות אשמה, צלצלתי למשטרה והשוטרים באו ולקחו את בועז לבית המעצר. אחרי כמה ימים נאלצתי להעיד מולו בבית המשפט, כשבני בכורי, הפרח שלי, ילד שלא הכרתי כבר, מביט בי בשנאה יוקדת.

"בועז נשלח לכפר של נערים במצוקה תחת השגחה. במשך שנים הוא עבר מוסדות שונים, ואני לא ויתרתי עליו לרגע. לא ויתרתי גם כשהוא לא דיבר איתי אחרי שנסעתי אליו במשך שעות, עם תינוק קטן בידיים ועוגיות שאפיתי לו. בפעם הראשונה ששלחו אותו הביתה הוא לקח בלילה את כדורי המורפיום שקיבלתי אחרי ניתוח שעברתי וישן חסר הכרה.

"בגיל 17 בועז התחיל סוף סוף לעבור גמילה בדרך של 12 הצעדים. הוא חזר הביתה, עשה שנה תיכון ועבר את בחינות הבגרות. הוא ניהל חיים נורמליים, היה נקי לגמרי, ואני יכולתי להתפנות ללימודים שלי. עשיתי שלושה תארים במטא-פיזיקה, מדע של פילוסופיה ופסיכולוגיה, התגרשתי וחזרתי ארצה. היו לנו חמש שנים מאושרות, אבל לצערי בועז חזר לסמים. היום הוא נמצא במוסד סגור בארה"ב. אני שומרת איתו על קשר הדוק ונוסעת לבקר אותו שם.

השורה התחתונה:

"הבן שלי היה המורה הרוחני הכי גדול שלי. הוא לימד אותי על אהבה ללא תנאי, מעבר ליכולות האנושיות. כשסלחתי לעצמי כאמא, יכולתי לקבל את המציאות ולמצוא את החמלה ואהבה שבתוכי. הייתי רוצה להקים קבוצות תמיכה לאנשים שחווים מסעות קשים עם הילדים וללמד אותם איך לא להיות חסרי אונים במקום שנראה חסר תקווה".

______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

ומה הסיפור שלכם?

אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו- צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: farkash33@gmail.com

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

לכל אדם יש סיפור: