במרץ 2013 שינה היועץ הצבאי כריס בק (46) את התמונה בכרטיס שלו ברשת החברתית לינקדאין. לכאורה, מעשה סתמי לגמרי, אבל לא במקרה הזה. התמונה החדשה בכרטיס של הלוחם המעוטר מהיחידה המובחרת "אריות הים" - יחידה הדומה לשייטת 13 שלנו, ושאליה מתנקזים הגברים הכי מסוקסים בצבא האמריקאי - הייתה תמונתה של כריסטין. אישה נאה בעלת שיער ארוך ושופע ושדיים זקורים.
>> לעוד כתבות בערוץ אנשים, לחצו כאן
זו דרך מאוד יוצאת דופן להודיע מי את..."נכון, אבל אחרי שסיימתי לשרת את המדינה שלי, סוף סוף יכולתי להרשות לעצמי להיות מי שאני מרגישה שאני. אמזונה, שהייתה מוסווית יותר מעשרים שנה כלוחם אמריקאי", מסבירה כריסטין בק בקולה הרך והרגוע.
ביוני האחרון יצא לאור בארצות הברית ספרה "הנסיכה הלוחמת" ("Warrior Princess" בהוצאת Advances Press), שנכתב בסיועה של הפסיכולוגית ד"ר אן ספקארד, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ג'ורג'טאון.
בספר, שטרם תורגם לעברית, כריסטין מספרת על חייה כילד שתמיד חלם להיות ילדה. על בית ההורים שבו הבהירו שללבוש בגדים של ילדות ולשחק בבובות זה אסור. על מה שהיה בשבילה התחפשות רבת שנים לבן, ששיחק בנבחרת הפוטבול, רכש אופנוע בגיל 17 וכמו כל "גבר גבר" גם התגייס לצי האמריקאי ב־1990. כי שם, כך מתברר מהקריאה בספר, ביחידה הכי קרבית של הצי, יותר קל לשרוד כטרנסג'נדר.
למה בכלל התגייסת לצבא?"כי רציתי לתרום למדינה שלי וגם חשבתי שאולי אם אצליח להיות בחברת הקשוחים שבקשוחים, אלה שמתמודדים כל יום עם עניינים של חיים ומוות במקומות כמו בוסניה, עיראק, אפגניסטן או אפריקה, זה יעזור לי לדכא את הנשיות שלי. חשבתי שאם אוכל להיות הכי קשוח, גם אוכל לרפא את עצמי מהשונות שלי ולהפחית סוף סוף את הלחץ המעיק מצד החברה ומצד המשפחה".
ואכן, בעשרים השנים הבאות היה כריס עסוק באימונים ובמלחמות, ונשלח ל־13 משימות מתוכן שבע באזורי קרבות מסוכנים מאוד. על פעילותו הצבאית זכה בעיטורי גבורה ומדליות יוקרתיות "ולא היה לי זמן אפילו לחשוב על מיניות", מבהירה כריסטין. במהלך השנים נישא כריס פעמיים וגם הפך לאב לשני בנים, "אך העדפתי לשרת רחוק מהבית או לצאת למשימות מסוכנות, כדי לא להתמודד עם הנושאים האישיים והחיים הפרטיים. פשוט לומדים לדחוק את זה פנימה, מכסים בהרבה שכבות ומרגישים ממש כמו בצל. כמובן שמדי פעם, במיוחד בסופי שבוע, זה פורץ החוצה". איך?"קניתי הרבה בגדי נשים, כי זה עשה לי טוב לדעת שיש לי את כל הדברים הנהדרים האלה, מוסתרים היטב. בכל פעם הבטחתי לעצמי שלא אעשה את זה יותר, אבל זה לא עזר, כי בפנים הייתי אישה, תמיד.
"הכיף הכי גדול שלי היה סביב וולנטיינ'ס דיי, כי אז הרבה גברים נכנסים לחנויות כמו 'ויקטוריה'ס סיקרטס' כדי לקנות לנג'רי לנשים שלהם. אז אפילו לא צריך להסתתר. במשך השנים הרגשתי שאין לי ברירה, אלא להסתתר. הרי יש הרבה דעות קדומות מסביב ואתה לא יכול לחשוף את עצמך, כל עוד אתה חייל. אני לא היחידה שנהגה כך".
תסבירי."יש הרבה מאוד טרנסג'נדרים, גם ביחידות הכי קרביות של הצבא האמריקני", טוענת כריסטין ומצטטת סקר שנערך לאחרונה בקרב 6,500 טרנסג'נדרים אמריקאים ובו נמצא שאחד מכל חמישה טרנסג'נדרים שירת בצבא. "אלה נשים וגברים שמשרתים את מדינתם בכבוד וגם מגיעים להישגים מרשימים, אבל הצבא לא מכיר בזכותם לחיות את חייהם בגלוי. אחרי השחרור מהצבא, ב־2011, החלטתי שאני רוצה לפעול לשינוי המצב הזה".
ב־2011, כחייל משוחרר מ־TEAM6, הצוות שמאוחר יותר לכד את אוסמה בן לאדן, החליט כריס להתחיל בטיפול הורמונלי ולהסיר את השיער העודף בלייזר. "אחרי שירות של 20 שנה בצוות של אריות הים שבהן הגנתי על המדינה שלי ועל חייהם ושלומם של בני אדם אחרים במקומות שונים בעולם, הודעתי שאני טרנסג'נדר כי הרגשתי שהגיע הזמן לחיות בשלום גם עם עצמי. כל חיי רציתי לחיות כאישה. המשימה שלי עכשיו היא לעזור גם לאחרים לחיות איך שהם רוצים לחיות, במדינה שלי וגם במדינות אחרות. "החלטתי לכתוב את הספר כי התברר לי שבקרב הטרנסג'נדרים יש אחוז מאוד גבוה של מתאבדים ביחס לכלל האוכלוסיה. עכשיו אני כותבת ספר נוסף, שבו אני מתארת את חיי היום יום אחרי שאת מחליטה לצאת למסע הזה ועל המאמץ וההשקעה שנדרשים כדי לחיות חיים כאלה במלואם. בספר אספר גם על ההתמודדות של המשפחה והחברים". איך הגיבו שני הבנים שלך על החלטתך?"בני העשרה שלי גדלו בסביבה הרבה יותר פתוחה ומקבלת, בהשוואה לשנות השישים שבהן אני גדלתי. הם מאוד פתוחים לאורח חיי החדש ותומכים בהחלטתי. שמחתי לגלות שגם חבריי ליחידה תמכו בהחלטתי במאה אחוז. הרבה אנשים לא באמת מבינים מה עשיתי ולמה, אבל הם רוצים להבין וללמוד לקבל אותי. זה מאוד מעודד אותי.
"אנשים מתקשים להבין שאמנם נולדתי בגוף של גבר, אבל הייתי תמיד אישה ברוחי ובנפשי. אני שמחה שהיום, אני כבר מספיק אמיצה כדי לומר את זה גם בקול רם ולהראות את האני הפנימי שלי גם לסובבים אותי".
אשה בסביבה גברית
את הספר כתבה כריסטין, כאמור, בסיועה של הפסיכולוגית ד"ר אן ספקארד, שחוקרת את הפסיכולוגיה של העוסקים בטרור ובטרור נגדי. "בינואר 2013 השתתפתי בכנס שעסק בלוחמה לא קונוונציונלית", מספרת ד"ר ספקארד. "כריס, שעסק בתחום הזה במשך עשרים שנות שירותו הצבאי וכיום משמש כיועץ חיצוני לפנטגון, היה שם אחד הדוברים.
"בפגישה הראשונה שלנו הוא הזדהה כגבר וענה לשאלותיי במסגרת מחקר שערכתי על לוחמים. אבל תוך כדי שיחה הוא סיפר לי גם על הענייניים המגדריים שלו ושאל אם אוכל לסייע בכתיבת ספר. בפעם הבאה שנפגשנו, הוא כבר הציג את עצמו כאישה, כריסטין, וכעבור כמה שבועות היא החלה להציג את עצמה בשם זה גם בפגישות העבודה שלה עם אנשי הפנטגון".
איך את מסבירה את זה שכריס, שכל חייו חלם להיות אישה, בחר לחיות עשרים שנה דווקא בסביבה הכי גברית?"בשיחותינו סיפרה לי כריסטין שכששירתה ביחידת העילית 'אריות הים' היא בעצם חסמה את הדחפים המיניים שלה. החיים שהתנהלו בסכנת חיים מתמדת הקלו עליה לעשות זאת.
"ביחידה כזו, שבה נוצרים קשרים חזקים בין הלוחמים, יכלה כריסטין להיות עסוקה כל הזמן בשמירה על חיי חבריה. שם, לא היה זמן לחשוב על סקס או על עניינים מגדריים. ברגע של כנות נוגעת ללב, סיפרה לי כריסטין שהצליחה להצטיין כל כך בשירות בזכות זה שלא היה אכפת לה לאבד את חייה - כדי לזכות בכבוד ששמור למי שמת תוך כדי הגנה על חיי חבריו ליחידה".
רוצים לקרוא עוד על כריסטין? עקבו אחריה בטוויטר: healinggrounds@
____________________________________________________________________________________________________________________________________________
עוד באנשים :
- האם אמן הגרפיטי הגדול בעולם הוא מתחזה?
