בניגוד למה שנהוג לחשוב, הקארי אינו תבלין אלא תערובות של תבלינים. מחית הקארי המרוכזת מקפלת בתוכה שורשים, עלים ותבלינים, ובמטבח התאילנדי יש עשרות סוגים של מחיות. הילה אלפרט פותחת את המסע בעקבות מחית הקארי בשוק אור טור קור, שבו קונים גם השפים הכי נחשבים את הסחורה למסעדות שלהם. בשוק היא פוגשת את השף מקס פראמטו מיצ'ו ממסעדת Madam Saranaire ומסעדות נוספות, שמלמד אותה בהמשך להכין תבשיל קארי עם עוף שינעם גם לחך המערבי.

כיום רוב האנשים, גם בתאילנד, יעשו שימוש במחיות קארי מוכנות. במפעל לייצור קארי פוגשת אלפרט את עודד קליף, מנכ"ל מזרח ומערב - ייבוא ושיווק, המייבא את מחית הקארי לארץ, ויחד הם עוקבים אחר תהליך הייצור. צבע המחית נקבע על פי המרכיבים, ובדרך כלל בעיקר על ידי הפלפל. קליף מלמד אותנו כי קארי אדום מתאים בעיקר לבשר, ואילו הקארי הירוק – לעוף, חצילים ותפוחי אדמה.

נועם רון, מנהל שיווק איסתא, מספק לאלפרט רעיונות מה לעשות בשעה וחצי הפנויות שלה בבנגקוק. הוא שולח אותה לשוק אוכל לא מוכר בלב שכונת מגורים, שהוא מעין מסעדה אסייאתית אחת גדולה בשם הואי קוואנג. בשוק היא פוגשת את אלון מילר, מסעדן שחי בבנגקוק, שעושה לה סיור מודרך בשוק.

אחרי ארוחת ערב פרי עבודתו של השף מקס, נועם רון שולח את אלפרט לבר היוקרתי בניין טרי הוטל על גג גורד השחקים, המשקיף על כל העיר ממרומי הקומה ה-60. בבר היא פוגשת את יריב מלילי, שף מסעדת בית תאילנדי.