סוד הגן הנעלם: יופיים עוצר הנשימה של גני הבהאים בעכו

הגנים המרהיבים שמקיפים את אחוזת הקבר של בהא-אללה, מייסד הדת הבהאית, מתחרים ביופיים של הגנים התלויים בחיפה, ומשום כך הכיר בהם אונסק"ו כאתר מורשת עולמית

שרית ישי-לוי

|

31.07.14 10:31

לשימוש הבלוג של אוצרות הגליל הגנים הבהאיים
לשימוש הבלוג של אוצרות הגליל הגנים הבהאיים (הגנים הבהאיים בעכו. מקיפים את האחוזה ההיסטורית שבה התגורר בשנות חייו האחרונות הבהא אללה, מייסד הדת הבהאית)
 

אחד מיעדי הטיול הפופולריים בישראל הוא הגנים במקדש הבהאים בחיפה. אבל מעטים יודעים כי לא הרחק משם שוכן אתר נוסף ויפה לא פחות של הדת הבהאית: הגנים הבהאיים של עכו, המכונים גני בהאג'י.

הגנים המרהיבים מקיפים את האחוזה ההיסטורית שבה התגורר בשנות חייו האחרונות הבהא אללה, מייסד הדת הבהאית, וכאן נמצאת גם אחוזת הקבר שלו. הגנים עוצרי נשימה ומקיפים במעגל גדול את האחוזה ואת הקבר. משערי הברזל המרשימים מוביל שביל גישה ארוך וישר כסרגל אל הגן המעגלי, שלאורכו נטועים ברושים זקופי צמרת לצד צמחייה שופעת. ההליכה בשביל המוביל אל מרכז הגן ולכניסה לאחוזה היא כמעט מדיטטיבית, מעוררת השראה ומשרה שלווה.

כמנהג הבהאים, הגינון מרהיב ביופיו, מדויק עד הסנטימטר, מעוצב ומעורר השתאות. משולבות בו תבניות גיאומטריות, ורוב הצמחייה משתנה בהתאם לחילופי העונות. בלב לבו של היופי הזה ניצבים עץ שקמה בן מאות שנים ועצי זית עתיקים. אין פלא שארגון אונסק"ו של האו"ם צירף את הגנים האלה – יחד עם אחיהם שבחיפה – לרשימה האקסקלוסיבית של אתרי מורשת עולמיים.

הגנים הבהאים בעכו פתוחים שבעה ימים בשבוע בין 9.00-16.00, והכניסה היא ללא תשלום. בימי שישי, שבת, ראשון ושני אפשר לבקר בגנים הפנימיים ובמקדש הבהא אללה בשעות 9.00-12.00. זכרו כי מדובר במקום קדוש, ויש להתלבש ולהתנהג בהתאם.

  

צילום: אבנר גדיש, באדיבות אוצרות הגליל
לשימוש אוצרות הגליל בלבד הגנים הבהאיים עכו (צילום: אבנר גדיש, באדיבות אוצרות הגליל)

  

צילום: אבנר גדיש, באדיבות אוצרות הגליל
לשימוש אוצרות הגליל בלבד הגנים הבהאיים עכו (צילום: אבנר גדיש, באדיבות אוצרות הגליל)

  

צילום: אבנר גדיש, באדיבות אוצרות הגליל
לשימוש אוצרות הגליל בלבד הגנים הבהאיים עכו (צילום: אבנר גדיש, באדיבות אוצרות הגליל)

  

צילום: אבנר גדיש, באדיבות אוצרות הגליל
לשימוש אוצרות הגליל בלבד הגנים הבהאיים עכו (צילום: אבנר גדיש, באדיבות אוצרות הגליל)

 

אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד