האיפל מכיוון הטרוקדרו. המזרקות פועלות כל רבע שעה
תכננו את החופשה בחו"ל עם הילדים לחופש הגדול, בין בת המצווה של הילדה לבר המצווה של הילד. שניהם גדלו בבריסל ורצו לבקר ולהיזכר, בעוד שאנחנו פנטזנו על נופש בדרום צרפת או באיטליה. בסוף, כמו בכל דבר בחיים ובמשפחה, התפשרנו על האמצע: פריז.
אהבנו את האייפל גם מלמטה
מנפלאות הדירה להחלפה
ראשית, גילינו את אתרי החלפת הדירות ויצאנו למסע. זו אופציה נהדרת כשנוסעים עם הילדים: הדירה מייצרת תחושה של בית, אפשר להכין ארוחות ביתיות ולהוציא פחות על מסעדות, יש מקום להניח את הראש בשעת צהרים, ומשחקים ומחשבים מאפשרים להם לחזור ולראות את הגיבן מנוטרדם שוב ושוב ושוב ולנו - קצת שקט. אפשר גם להשאיר אותם לשעה ולהירגע בקפה פריזאי הקרוב.
הרעיון פשוט: בסיס בפריז ממנו נקפוץ, בסגנון טיולי הכוכב, לטיולים קרובים מחוץ לעיר וטיול אחד ארוך של שלושה ימים בבריסל.
פריז על אופניים. לא להתמהמה איתם כי תשלמו ביוקר
אופניים כפתרון אידיאלי
בכל המדריכים מספרים לכם שפריז היא ידידותית לילדים, וזה נכון. המטרו החסין לטעויות, השבילים הגדולים והרחבים, הגנים והפארקים הרבים ומסלולי האופניים שזרועים בה מאפשרים לאבא ואמא אווזה לקרקר ולנקר אחרי הילדים בנוחות.
אמנם פריז משובצת בשבילי אפניים רבים, אך אנחנו הרגשנו יותר בטוחים בפרומנד שיוצאת מהבסטיליה (טיילת שהוקמה על מסילת רכבת ישנה, ממנה הועתק הסקיי ליין בניו יורק) לכיוון יער ונסן (Bois de Vincennes) ובו בילינו חצי יום עם אווזים, ברבורים וטווסים וערכנו גם פיקניק חגיגי.
מלבד האהבה של שניהם לאופניים, הילדה גילתה חיבה גדולה לקניונים ולרחוב ריבולי (Rue de Rivoli) בעוד הילד חיבב מאד את חנויות הספורט (יש אחת עצומה ליד הגרנד ארק, מקיפה כל תחום אפשרי ומציעה מבחר במחירים נוחים).
מבט לפארק מהטיילת. גונבים שעה של שמש
אופציה חינמית נוספת להנאה צרופה טמונה ביונים של העיר. כמו הזקנה ההיא בטרפלגר סקוור ב"מרי פופינס", זכינו לבלות דקות אורכות בהתענגות על פיזור פירורי הכריכים שלנו ליונים, כולל תחרות עם שתי ילדות בפלס דה ווז (Place des Vosges). גילינו שהיונים הפריזאיות משמינות מנחת ומגלות תעוזה רבה בחתירה ליעד.
הילדים התאהבו ביונים. היונים משמינות מנחת
אייקונים ואגדות בהישג יד
החיבור הרגשי החזק ביתר היה לסמלים ולסיפורים שעליהם הילדים גדלו. ביקור במגדל אייפל, אליו מומלץ לקנות כרטיסים ברשת (כך תחסכו לעצמכם תורים) הוא מהנה ומרשים, ומסייע גם להבין את מפת העיר. שנית, קתדרלת נוטרדאם (Cathédrale Notre-Dame) בזכותו של הגיבן ריגשה את הצאצאים מאוד. הסתערנו עליה ביום גשם, אחרי בריחה מהתורים של הלובר (גשם, שמש, התורים תמיד שם ואנחנו שוב ברחנו אחרי חמש דקות). בכנסייה, בחנו כל גורגונזול וכל פסל ובדקנו את כולם מול הסרט בבית.
נוטרדאם של מעלה
כל גורנגוזל נבדק בקפידה מול בן דמותו ב"גיבן מנוטרדם"
אתר מוצלח נוסף הוא בריכת המזרקות והפסלים הצבעוניים שליד פומפידו (Pompidou); זאת, להבדיל מהמוזיאון, שנראה קצת כאילו קפא על שמריו. יש לציין שהבנו מראש שעל מוזיאונים נאלץ לוותר: אמנות מודרנית או קלאסית לא מעניינות כל כך את המתבגרים.
יוצאים מהעיר
טיולים מחוץ לעיר הם המלצה חמה להתרעננות ולשאיפת אוויר מחוץ לעיר הצפופה. אנחנו ערכנו שלושה כאלה: לעיירה אובר-סור-אואר (Auvers-sur-Oise), לפארק אסטריקס (Parc Astérix) ולפונטבלו (Fontainebleau). כולן בטווח של כ-50 ק"מ נסיעה מפריז. היציאה לטבע אווררה, נתנה עוד מבט, והרגיעה אותנו משאון העיר.
ון גוך. מקור מול ציור
פארק אסטריקס נבחר בשל היותו מאתגר (לפחות על פי התרשמות מהאתר) וסיפק את הסחורה. בבחינה מעמיקה יותר, מעניין לראות את מוצרי התרבות הצרפתיים: הדמויות חדות וגסות יותר, פחות מהוקצעות מאשר המקבילה האמריקאית וגם הפארק פחות מלאכותי וחייכני ממתחרהו מעבר לים. קנו כרטיסים מראש, והגיעו מוקדם כדי להרוויח כמה תורים. ילדתנו התאהבה בסחרחרה תמנונית וכמו לפי שנים, חזרה עליה חמש פעמים. בסיום היה לנו העונג להיתקע על מגלשה ענקית ולראות את המתחם מלמעלה. ירוק ומוקף יערות.
הפתעה: ילדים לא אוהבים רגלי צפרדעים
הילדים שלנו, להבדיל מכל חברינו, נשארו נאמנים לפסטה ולהמבורגר. המטבח הצרפתי לא מדבר אליהם. מכיוון שהארוחה הזולה ביותר עולה 11-12 יורו לסועד, ולא יוצאים בפחות מ-50 יורו למשפחה בת ארבע נפשות.
זכרו: אל תזמינו במסעדות משקאות קלים, הם גובים עליהם הון ופשוט בקשו קראפ מים. הגדילה לעשות מסעדה אחת שאת הקולה נתנה לנו בכוסות קטנות במחיר של 3 יורו בערך. בגלל כל אלה המלצתי היא לשלב מסעדות אחת ליום או יומיים ואת היתר לבשל בבית. ד' מארחנו הסביר לנו יפה את ההבדלים בין הסופר-מרקטים: לידר פריס הוא הזול ביותר, התוצרת בו מצוינת והוא סיפק כמעט את כל צרכינו. אינטרמרשה איכותי ומגוון ויקר יותר וכך גם דומיו. השתדלו להיות פריזאים בפריז ואת הבגט (ויש גם לחם דגנים מעולה) קנו כל בוקר או ערב בבולנז'רי, אלה בדרך כלל גם מתהדרים בעוגות מעולות, ובפא דה שוקולה שאי אפשר לעמוד בפניו. הדאגה לטריגליצרידים תחכה לארץ.
אמנים במונמרט "גוזרים" דמויות של הילדים
כיכר שכונתית. לא פחות מרגשת
משפחתיות לעת ערב
פה טמון יתרון גדול נוסף בדירת ההחלפה: אחרי שלאפשטונדה, אפשר לערוך סיור ערב באופניים, או טיולון לרובע כזה או אחר, ולחזור לא מאוחר לארוחת ערב ביתית, מקלחות וזמן משותף (משחק הרמי תפס אצלנו תאוצה). אנחנו נשמעים לעצמנו מעט דידקטיים אבל זו באמת הזדמנות מצוינת להיות יחד, עם משחקים ושיחות לפני השינה בנחת.
טיפ מטרו
הילדים היו מוקסמים מהרכבת התחתית, ולנו מדובר בדיל טוב. בימים הראשונים פרגנו לעצמכם את הכרטיס היומי - מחירו 6.5 יורו לנוסע, גם לילדים (בסוף שבוע מחירו לילדים 3 יורו). לעומת נסיעה בודדת: 1.9 יורו, זה דיל מצוין. אחרי שתורידו את כמות הנסיעות היומית, אפשר לקנות "קרנה" - 10 כרטיסים במחיר 12.5 יורו.
