אישה צעירה מפולין בשם רנדי אניה ליסנסקה רוצה לשבור שיא עולמי של לשכב עם מאה אלף גברים. לא שהשיא הקודם עומד על 99,000 או משהו; אבל ליסנסקה מבקשת - כצעד פמיניסטי כמובן - להיכלל בהיסטוריה העולמית בתור מישהי שעשתה משהו מיוחד, אז היא בחרה לנצל את חיבתה לאהבה, מין וגברים בשביל לשבור סטריאוטיפים ומגבלות חברתיות בפולין השמרנית. או כך לפחות היא טוענת.

אז ליסווסקה, פולניה קצת יותר חמה ממה שציפיתם, רוצה להיכנס לספרים בתור מי ששברה שיא ושכבה את דרכה עם גברים בכל עיר בפולין. לאחר מכן, כך היא מצפה, היא תרחיב את פעילויותיה לשאר אירופה ואולי אפילו לארה"ב. "הכיף ימשך כעשרים דקות לאדם, תלוי כמובן במספר האנשים בכל יום", אמרה. וכך, לרגע אחד נפלא של תהילה, היא תוכל להיות האישה היחידה בעולם שתוכל לקבוע בצורה רשמית ששכבה עם מאה אלף גברים. אני תוהה האם זה יכלול איזה ספר אורחים או אפליקציה כלשהי. לפחות קבלה וכרטיס תודה יהיו רלוונטיים + ערכת בדיקות STD בסיסית ביציאה.

עצוב שככה היא רוצה לקבל הערכה עצמית. אניה ליסנסקה
עצוב שככה היא רוצה לקבל הערכה עצמית. אניה ליסנסקה

בסופו של דבר, אם מדובר בשיא רציני של אישה שמבקשת לעשות מהואגינה שלה את השימוש האולטימטיבי, כלומר, להוכיח שהיא שווה שכולנו נכיר אותה ונכיר בה, צריך קבלות רשמיות. ואני אומרת שהיא צריכה חיבוק וטיפול נפשי, ולא מאה אלף סוטים שיעזרו לה לעלות על אוורסט הכישלון הנשי הגדול בשנים האחרונות. או בכל ההיסטוריה, אם כבר. מיליוני נשים בעולם מוחפצות בתור ואגינות מהלכות בלי שתהייה להן שליטה על זה, וגברת ליסנסקה הולכת ושמה על עצמה שלט בולט שזה כל מה שהיא שווה. נשבר לי הלב על האישה הזאת, ואני מקווה שכשהיא תתעורר מהסיוט בו היא הובילה את חייה לתוכו, היא תהייה מספיק בריאה בשביל לבקש עזרה.

בפעם הראשונה השניה והשלישית שקראתי את הידיעות עליה הייתי בטוחה שאני הוזה, ושכנראה איבדתי את היכולת להבין מספרים. אך לא, מדובר במספר 100,000 גברים שצריכים לשכב עם נערה אחת חולה ומבולבלת בת 21. עם כל הכבוד לבחירה החופשית שלה, לעזאזל, קשה לי מאד להאמין שאדם בריא בנפשו, שמכיר ביכולותיו וזכותו להגשמה עצמית ולאושר, יבחר לקחת מסלול כל כך הרסני בחייו. וקשה לי להאמין שמתירנות מינית וחופש בחירה הפכו למשהו כל כך מעוות, משולל רסן, והרסני.

אולי אני שמרנית מדי, אבל אני מאמינה שיש דברים יותר טובים לעשות בעולם בשביל שיזכרו אותך ויאהבו אותך, מאשר תור של חמישים גברים בבית מלון, חדר אפוף ריחות זיעה ובושה, וכמה מצלמות בשביל התיעוד. מה עם לאמץ כלב? לתרום לעמותה? לעזור למאה אלף הומלסים למצוא עבודה?

מאה. אלף. גברים. זאת אוכלוסיה של ארץ קטנה. ועם כל הכבוד לאקט, אף אחד לא אוהב סקס עד כדי כך. מסתבר שיש יותר מעריצים במועדון ההרס העצמי מאשר במועדון הזיונים החופשיים. וזה אולי אחד מהמקרים היותר קיצוניים של חיפוש אישור לערך העצמי שאי פעם חשבתי שאתקל בהם. פיצוץ מפרופורציה של הנסיון של חלקנו למצוא את עצמינו דרך המיטה. וזה נסיון שאף פעם לא עובד, אם כי בהחלט, אם לשפוט לפי התקשורת העולמית, מקנה לך תהילת עולם.

האהבה כמעט מתה, את זה כבר ידעתי, אבל הייתי בטוחה שהמיניות חיה ובועטת. עם זאת; אין שום דבר מיני או נעים או מלא תשוקה ברובוט אנושי שעומד להכיל מאה אלף פינים בשביל תהילת עולם. אני מתביישת להיות אישה בעולם שבו זאת עוד ידיעה חדשותית איזוטרית ואקראית. אני מתביישת להיות אדם בעולם בו אני בטוחה שימצאו אותם מאה אלף אנשים, אם לא ברחבי פולין אז לפחות ברחבי אירופה או העולם, שיתקעו מסמר נוסף בארון של הערך העצמי של אניה, של כל הנשים כולן, ושל מוסד האהבה.

ואתם חשבתם שזה מגניב כשנכנסתם לידיעה הזאת, תודו.