תקראו לי שדופה, תקראו לי אנורקטית, תציעו לי סנדוויץ',תשאלו האם אני מתקיימת על חסה ודיאט קולה, רק אל תקראו לי נורמלית, מתחננות כוכבות הוליווד
האנה סימון וכריסטינה הנדריקס. אל תגידו שאנחנו נשים אמיתיות, מבקשות הכוכבות ההוליוודיות. אה, וגם בלי המילה קימורים, בבקשה.
רק במקרה שאין לכם כוח להקיש על הלינק, הנה הקיצור: האנה סימון, שמשחקת את הדוגמנית סיסי ב"בחורה החדשה", החליטה לשים סוף לדבר הנורא בהוליווד: העובדה שמתייחסים אל הגוף הנשי כאל, ובכן, גוף נשי. "אל תקראו לי בעלת קימורים", מבקשת סימון בראיון אפריל של המגזין "גלאמור. "בעלת קימורים זו דרך מנומסת לומר שאני שמנה, ואני פשוט לא. גם חושנית - זו עוד מילה שנגררה אל הבוץ, המילה המסכנה. הכוונה האמיתית היא אישה עם חזה גדול. אני בטוחה לגבי הגוף שלי, ומבקשת שפשוט תקראו לי רזה, שזה מה שאני".
![רק שלא תעזו לשים אותם באותה קטגוריה איתה. קייט אפטון על תקן השמנה (צילום: gettyimages) רק שלא תעזו לשים אותם באותה קטגוריה איתה. קייט אפטון על תקן השמנה (צילום: gettyimages)](https://images1.ynet.co.il/xnet//PicServer2/pic/032013/342791/161603593_600.jpg)
חושנית, בעלת קימורים, כל אלו ביטויים מכובסים למושג שמנה. פיכס, מה שמנה? דאבה. מפלצת לוך נס מקומית. אנחנו לא נשים אמיתיות! אנחנו כוכבות על רזות שנכנסות בקלות לקופסאות גפרורים אם יש צורך. נשים אמיתיות מקומן בגן החיות בכלל. אז אם אתם רוצים לתת לנו מחמאות, בבקשה אל תעמתו אותנו עם העובדה הדוחה שיש לנו גוף נשי מרהיב, אוקיי? עדיף להתרכז בעצמות מפתח הלב הבולטות, וביום בהיר בטח יש משהו טוב לאמר על הורידים הבולטים בידיים השיריריות, אפשר גם לדבר על כדורי השלשול שאנחנו לוקחות בשביל להגיע אקסטרא מפתות לימי צילום. רק לא על החזה, הירכיים, הישבן או חס ושלום האגן. אחרת לא ילהקו אותנו לשום דבר ונאלץ להתמודד בקטגוריית דאבה אמיתית יחד עם קייט אפטון, קים קארדשיין וכדורים פורחים. ולשם אנחנו באמת לא רוצים להגיע.
נורמלית זה השמנה החדש
האנה סימון, כוכבת "הבחורה החדשה" לצידה של זואי דשנל, מבקשת מכולנו להתרכז בעובדה אחת: היא לא בעלת קימורים. האנה החושנית, המקסימה, האינטיליגנטית ובעל החוש הקומי מתרכזת בדבר החשוב באמת בתדמית שלה: העובדה שהיא בעצם ממש רזה ובטעות איכשהו נוצר רושם שהיא אינה חייזר-על כשמישהו טען, בטעות, שהיא עסיסית. יכול להיות שאלו השדיים שלה, או הישבן (מותר להגיד לוהט? או שזה גם עלול להחשד בטעות כאנושי?) שגרמו לגועל הזה להתפזר על סלט הקינואה שלה. שאף אחד לא יתבלבל לחשוב שהכוכבניות הסקסיות על המסך קשורות איכשהו לתועבה המדלדלת הזאת ושמה "אני ואת".
![רק שלא תתבלבלו ותחשבו שהיא אנושית או משהו. כריסטינה הנדריקס (צילום: gettyimages) רק שלא תתבלבלו ותחשבו שהיא אנושית או משהו. כריסטינה הנדריקס (צילום: gettyimages)](https://images1.ynet.co.il/xnet//PicServer2/pic/032013/342788/155741632_600.jpg)
זאת לא לחלוטין אשמתן. קשה לעמוד איתנה מול להקות ציפורי טרף שכל הזמן מחטט בך במקלות ושאלות, וכשמילה קוניס סוף סוף נראית כמו בן אדם טוענים שהיא בעצם ממש שמנה. הרי מראיינים מתעניינים במצבן הבריאותי של כוכבות שנראות כאילו אינן עומדות להתעלף מתת תזונה, ושואלים אותם שאלות פאסיב-אגרסיב על העובדה שהן לא באמת מתאימות לתעשייה אבל כל הכבוד לכן, חמודות שכמוכן שהצלחתן למרות הצלוליטיס. הכי האוורד סטרן למתחילים. אף אחד לא הפנה מצלמה לכל המראיינים, מאפרים, מעצבים, צלמים ועורכי עיתונים. אף אחד לא ביקש מבעלי בתי האופנה וחנויות הבגדים להכנס למידות הבלתי אפשריות שהם לפעמים מגבילים בהן.
איך זה מרגיש לייצג את המפלצות?
הדוגמניות האמיתיות, אגב, אלו שלפני הריטוש, רזות ונאות ככל שיהיו, גם לא חפות מהלחצים. אני לא יודעת מדוע צריך לקחת, בתור עורך, צלם או מפיק, אישה שנראית נפלא ולגרום לה להראות כמו בובה חסרת נקבוביות עם כמה קסמים אלקטורניים. הרי במקרה הזה כל אדם מהרחוב, ממוצע ככל שיהיה, יוכל להראות מטריף אחרי טיפול פוטושופ. איזו אירוניה נפלאה. אבל מה כואב לברוני התעשייה בעצם? הרי הם בעצמם לא מוכרחים להתענות במשחקי הכס המזעזעים האלו שאנחנו מעבירים בהן את החלק החלש בחברה: נשים. הו לא. כך מוכרים קרמים, מכשירי הסרת שיער, טיפולים פסיכולוגיים ואשפוזים במחלקות להפרעות אכילה.