מחקר חדש שיצא תחת ידיהם עמוסות ההורמונים של חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון קובע שכשגברים חולקים עם נשותיהם את ביצוע המטלות בבית, תדירות הסקס בין בני הזוג פוחתת.
רק שיהיה ברור, לא מדובר בסתם מטלות כמו הריגת ג'וקים או הברשה קלה של הפופיק ברגע של מחשבה עמוקה, הו לא. המחקר מצא קשר בין גברים שמבצעים מטלות שנחשבות "נשיות" לבין ממוצע של 1.6 פחות פעמים סקס בחודש בין בני הזוג. כלומר, גברים עצלנים שעושים פחות כלים, פחות ניקיונות וכביסות מקבלים יותר סקס. כאילו שהעולם לא יכל להיות פחות הוגן, קיבינימט.
החוקרים מסבירים את זה בקבעון מגדרי שמשפיע על רמת המשיכה בין בני הזוג. כשהאישה מבצעת מטלות נשיות, והגבר מבצע מטלות גבריות, כולם מאושרים וטובי לבב וההגמוניה נשמרת. וכך הסקס, ב-1.6 פעמים יותר לחודש.
מעניין, אגב, מה זה הנקודה שש של הסקס, אבל שיעורים באורגזמות נשיות נשמור לכתבה אחרת. אדושם יודע שלהרבה מאיתנו יש רק את האפס-נקודה-שש ולא יותר, אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת לגמרי.
גם כן, חוקרים באוניברסיטה
המטלות הנשיות, שהתמונה שעולה לי בראש למקרא המילים האלו היא ציד פרפרים ושטיפת רצפות וליקוק צלחות, עולות לאישה הממוצעת בכ-34 שעות שבועיות, בעוד המטלות הגבריות, כמו נגיד להבריג נגמ"שים ולכרות עצים, עולה לגברים 17 שעות שבועיות. ואף אחד לא חושב שלזמן שמוקדש למטלות יש קשר כלשהו לנ"ל? גם כן, חוקרים באוניברסיטה, פפפףף.
החוקרים החביבים מדברים איתי על קבעון מגדרי שמוריד את רמת החשק והמשיכה בין בני הזוג, שזה שם מכובס לרמת חשק נשית. כלומר, ברגע שהגבר חולק עם האישה את ה-34 שעות שלה, כך מאשימים, התפקידים המגדריים מתבלבלים לחלוטין והסקס יורד. בגלל הגבר? הרי האישה לא שינתה את התפקיד המגדרי שלה. אז כנראה בגלל האישה. שוב איכשהו אנחנו אשמות, יורות לעצמינו ברגל, רוצות פמיניזם אבל מונעות סקס כשאנחנו מקבלות אותו. איזה יצורות קלילות דעת אנחנו! לא חושבות עד הסוף על הכל. חיחי.
73 שעות שבועיות של עבודה
אז תנו לי לספר לכם משהו, יקירי. כמה שאני חולה על האקדמיה, וכמה שנחמד ונעים לי לקרוא מחקרים עם מובהקות סטטיסטית שמדברת על 1.6 יותר פעמים לחודש כאילו מדובר בגילוי מרעיש ומטורף, יש עוד משהו מעבר לסיפור המרגש על אוגה-בוגה וילדי הג'ונג'ל האבודים. יכול להיות שברגע שהאישה והגבר, שחולקים אותם שעות עבודה מטורפות פתאום מתחילים לחלוק שעות עבודה במטלות בית, הגבר, אלוהים ישמור, מתעייף? וחס ושלום, אללי, לא תמיד מרגיש בעניין לסקס? אם אני והגבר שלי עובדים 40 שעות בשבוע, ובנוסף יש לי מטלות נשיות ומתקתקות של עוד 34 שעות שבועיות, זה אומר שרמת העייפות שלי מתאפיינת ב-73 שעות שבועיות של עבודה.
בתור נשים סיגלנו לעצמינו יכולות מולטי טאסקינג מטורפות לרמת הגיחוך כך שאנחנו לא מרגישות אפילו (אבל אכן, רוצות קצת יותר השתתפות בבית, קיבינימט עם המחקר הארור הזה!). ואנחנו מחליקות בסבבה שלנו את כל זה, ועוד חוג קרמיקה ולהקפיץ את הילדים לחוגים.
גברים, לעומת זאת, עובדים 40 שעות בשבוע ומג'נג'לים עוד 17 שעות מטלות, שזה אומר 57 שעות עייפות. ואז, חס ושלום, גברים מתחילים לעשות יותר! והאיזון העדין של הגברים העייפים מהעבודה והנשים הרעננות אחרי ריצה אחרי ילדים ושעות עבודה מטורפות שיש להן עדיין כוח להכין ארוחת ערב, מופר. ופתאום אתם, אחים שלי, מתחילים להרגיש את העייפות אותה הפסקנו להרגיש בגיל 20 בערך. ואז 51 שעות מטלות זוגיות מתחלקות שווה בשווה, מה שאומר שכל אחד נהנה מכ-65.5 שעות עבודה ומטלות. וזה, אין אפס, מעייף. גם בשביל סקס.
אז מה אני מנסה להגיד, מלבד העובדה שיכולות האלתור והג'אגלינג הנשי בין המטלות והסידורים שיש לעולם להציע הוא מבין המוצלחים שנראו בעולם החי?
שאנחנו, גם עם יותר שעות עבודה ומטלות, פחות עייפות בשביל סקס. ולפעמים, סוד שמור של נשואים, גם סקס הוא מטלה קטנה. וכשהרשימה מתארכת, הגברים העייפים, כפרה עליכם, קורסים קצת תחת הלחץ של שאיבת האבק ושטיפת הכלים. וכן, אז זה הגיוני שכששני בני הזוג עייפים, יהיה פחות סקס. אולי ברגע שהגבר, שמסורתית הוא היוזם של הסקס, יוזם פחות בגלל שהוא עייף, זה מתבטא בסטטיסטיקה המרגשת של 1.6 פעמים פחות.
אבל דוגרי? בשביל שחבר שלי יעשה כלים ויפסיק לטעון שהוא עייף מדי מהעבודה אני מוכנה לעשות 1.6 פעמים פחות סקס בחודש. עסקה משתלמת שאני אשמח לחתום עליה כל יום, ולתרום עוד 0.4 אפילו, בכיף! עלי!
זה מפנה לי לפחות 1.6 פעמים של זמן לזמן הפנוי שלי, לתחביבים ואפילו לטיפוח ציפורניים. הן נשברות פחות כששוטפים פחות כלים, שתדעו.
