בבוקר אחרי שנבחרה לפרלמנט הגרמני התעוררה מרינה וייסבנד לקולות מחשב שלא הכירה. המייל שלה, שפתוח וידוע לקהל הרחב, ניגן צליל שעד אז לא שמעה כמותו: מלא עד אפס מקום.

מכתבי ברכה? הייתם רוצים. וייסבנד, יהודיה מבית טוב, קיבלה מאות מכתבים ניאו נאצים שאיימו על חייה, הבטיחו לה שואה פרטית "ועוד כמה דברים", היא מספרת בקור רוח בראיון לאיי.אי.אי.טי, "שממש לא כיף לקום אליהם בבוקר. זה לא שלא קיבלתי כאלו קודם, אבל כל כך הרבה בבת אחת? אף פעם. אבל זה בסדר, זה רק נותן לי דלק להמשיך. זה מזכיר לי למה אני כאן".

בלעדיה המפלגה לא עוברת אחוז החסימה. מרינה וייסבנד (צילום: gettyimages)
בלעדיה המפלגה לא עוברת אחוז החסימה. מרינה וייסבנד (צילום: gettyimages)

מרינה וייסבנד היא, ללא ספק, הפוליטיקאית המעניינת ביותר בגרמניה. אז נכון, זה לא שיש לה תחרות מי יודע כמה, ובכל זאת, הסיפור שלה לא מפסיק לספר את עצמו ולקבל טוויסטים חדשים. היא יהודיה אדוקה ומקפידה ללכת לבית הכנסת מצד אחד, ומצד שני לא שומרת כשר. היא נגד כל הכחשת שואה, אבל כמה מחבריה הטובים ביותר מחזיקים בדעות ניאו נאציות קיצוניות. היא בעד ישראל, אבל כועסת על המדיניות בשטחים ומתנגדת לתקיפה באיראן. היא בוחשת בקלחת הפוליטית, אבל טוענת בתוקף שאינה פוליטיקאית.

ויש המאמינים - והם לא מעטים - שהיא יכולה לסחוף אחריה את גרמניה כולה ולתת פייט אמיתי לאנגלה מרקל.

מטאור פוליטי זורח

למרות שיש לה רזומה שמספיק גם לאישה בת 60, אסור לשכוח לרגע שוייסבנד בסך הכל בת 25. היא נולדה ב-1987, וב-1994 עלתה עם הוריה מאוקראינה לגרמניה, בעלייה גדולה שכללה אלפי יהודים.

כשמדברים על מטאור פוליטי, בדרך כלל, מתכוונים למישהו שתוך עשור הצליח להגיע לתפקיד משמעותי. אלא שוייסבנד הגדירה את המונח מחדש כשעברו רק כמה חודשים מהרגע שהצטרפה אל מפלגת הפיראטים הגרמנית ועד שמונתה ליושבת הראש שלה.

אם טרם הזדמן לכם להכיר את מפלגות הפיראטים הפושות ברחבי העולם, מדובר בטרנד שתחילתו בשוויץ וסופו אינו נראה באופק. מפלגת פיראטים שכזו מורכבת אך ורק מצעירים התומכים בעיקר בחופש מידע, זכויות יוצרים ושקיפות פוליטית, ולרוב נמצאים בשוליים הפוליטיים, אם בכלל הם נבחרים. ובגלל זה, אגב, הסיפור של וייסבנד יוצא דופן עוד יותר.

אין הסבר - כל הפרשנים מנסים, איש מהם לא ממש מצליח - איך הגיעה וייסבנד עד לתפקיד יושבת הראש. הפרשנות המתקבלת ביותר על הדעת היא שהמפלגה, המונה 35,000 חברים, אמנם מאוחדת מאוד בדעותיה בכל הקשור לנושאים שהוזכרו למעלה, אבל נעה על קשת רחבה ביותר, מניאו נאצים ועד לשמאלנים קיצוניים, בכל מה שקשור לנושאים האחרים. ואז הגיעה וייסבנד, יהודיה מבית טוב, חובבת קוגל, בלוגרית בזמנה הפנוי, אבל גם רהוטה, נאה ושונה מאוד בנוף המקומי, וכבשה את לב האומה הגרמנית בסערה.

וכן, אגב, כשאנחנו אומרים "כבשה", אנחנו לגמרי מתכוונים לזה. בבחירות בגרמניה ב-2009 קיבלה מפלגת הפיראטים רק 2% מהקולות ולא הצליחה להיכנס לבונדסטאג הגרמני. הנתון הזה בוודאי לא הכין אף אחד לכך שבהנהגתה של וייסבנד תקבל מפלגת הפירטאים כמעט 10% מהקולות בבחירות הבאות, תכניס 15 (!) חברים לפרלמנט הגרמני ותהפוך למפלגה השלישית בגודלה בגרמניה, שעדיין נשלטת על ידי מפלגתה של אנגלה מרקל עם 35% מהקולות. רבים מהצעירים שהצביעו למפלגה אמרו בפה מלא שהם רצו את וייסבנד בבית הנבחרים. שאיתה, הם מאמינים, העתיד יהיה טוב יותר.

ואז, בדיוק ברגע הזה, וייסבנד התחילה להרגיש שכל זה גדול עליה.

התמוטטות עצבים או תרגיל פוליטי?

בדיוק לפני שנה, בינואר 2012, חמש דקות לפני שהייתה אמורה לדבר בתוכנית האירוח הפופולרית של מייבריט אילנר, התמוטטה וייסבנד באולפן ואושפזה בבית חולים. שלושה חודשים אחר כך פרשה מהנהגת המפלגה ואמרה שהיא צריכה להשלים את התואר שלה. בת 25, בכל זאת.

ההתמוטטות הייתה תרגיל פוליטי? מרינה וייסבנד (צילום: gettyimages)
ההתמוטטות הייתה תרגיל פוליטי? מרינה וייסבנד (צילום: gettyimages)

אבל ככל שעובר הזמן עולות גם הסברות שכל ההתמוטטות ההיא לא הייתה אלא מהלך מתוכנן מראש. וייסבנד, על אף הרהיטות והחן וכל מה שכבר כתבנו למעלה, חטפה על ימין ועל שמאל מ"פוליטיקאים שהיו בפוליטיקה עוד לפני שנולדתי", הגדירה זאת הכי טוב בעצמה בראיון ל"בילד" הגרמני. לצד הצלחות גדולות היא עשתה גם טעויות של טירונית (שזה, אגב, בדיוק מה שהיא) וסגנונה הרשמי בדרך כלל הפך לא פעם להיות בוטה בפאנלים מסויימים, כשהתחוור לעם הגרמני שהיהודייה העדינה שולטת במגוון קללות שלא היו מביישות כל יורד ים מצוי.

"היא פעלה לבד", כתב עליה בנובמבר האחרון יאנס בירהוף, הפרשן הפוליטי של "די-צייט". "ובפוליטיקה אסור לפעול לבד. היא חשבה שהיא יכולה לשנות את העולם, אבל קרסה תחת עומס המטלות. יותר ויותר עדויות מצביעות על כך שבחודשים האחרונים היא נפגשת עם בכירים פוליטיים ומגבשת לעצמה צוות עוזרים שתוכל לרוץ איתו הלאה. היו סמוכים ובטוחים: מרינה וייסבנד עוד לא אמרה את המילה האחרונה שלה בפוליטיקה הגרמנית".

בירהוף הוא לא היחיד שטוען שלמרות שהכריזה על פרישה מהפוליטיקה, היא בוחשת בקלחת יותר מתמיד. ידיעות עליה מתפרסמות כמעט כל יום - הישג די מרשים, חייבים להודות, לסטודנטית לפסיכולוגיה.

רשמית היא עדיין חלק ממפלגת הפיראטים (אף שכבר לא עומדת בראשה), אבל לא מעט עיתונים טוענים שהיא בדרך להקמת מפלגה משלה. סקר גרמני שנערך לפני כשבועיים מצא ש-13% מהגרמנים ישקלו להצביע למפלגה בראשותה, בעוד שהפיראטים, ללא וייסבנד, צונחים אל מתחת לקו ה-3%, מה שאומר ששוב הם לא יעברו את אחוז החסימה. וייסבנד, מסתבר, היא כל ההבדל.

כרגע - לפחות באופן רשמי - היא עדיין בפסק זמן. היא קוראת, היא מציירת, היא לומדת באוניברסיטה, היא לומדת לרקוד טנגו ונהנית קצת מלהיות, ובכן, בת 25. היא "לא פוסלת", כהגדרתה, כניסה מחודשת לפוליטיקה, מה שמאחד את כל העיתונים בגרמניה בדעה שוייסבנד בדרך חזרה.

ואם היה צריך עוד הוכחות שהציבור מאחוריה, סקר של העיתון "פלייבוי" הגרמני שפורסם אמש סיפק את ההוכחה הניצחת. העיתון שאל בסקר מי היא הפוליטיקאית הסקסית ביותר, ומי היא הפוליטיקאית האהודה ביותר. ושוב נגיד את מה שחייבים להגיד: כשאת בת 25 ומולך עומדת אנגלה מרקל, הנצחון מונח בכיס שלך. ובכל זאת, וייסבנד זכתה בשני הסקרים, ובפער אדיר מהשאר. כל זאת, להזכירכם, כשעל הנייר היא בפסק זמן פוליטי.

אבל הציבור לא שוכח, וכנראה שגם וייסבנד לא. בקרוב, כך נראה, תשוב היהודיה אל מושבי הפרלמנט הגרמני על מנת לעשות שם קצת סדר. ומכתבי הנאצה יכולים להמשיך ולזרום עד השנה הבאה. העם הגרמני, מסתבר, לגמרי מאחוריה.