לפני כמה ימים הגיע אלי זוג שנמצא במשבר עמוק. השניים, שפעם חיו באושר ועושר, הביאו לעולם את בנם הראשון, ומשם הכל רק הדרדר.
האמא, שהייתה לפני כן וורקוהולית, הפכה לאמא טוטאלית. זה התבטא בכך שהיא לא רק הייתה עם הילדות כל היום, אלא אפילו ישנה איתן במיטה בלילה. כן, כל לילה. עם השנים היא פשוט שכחה מהזוגיות שלה, שכחה מבעלה, וכשהיא נזכרה לשוב ולהתעניין בו היא גילתה שכבר מאוחר מדי ושיש לו רומן עם מישהי בעבודה.
זוג אחר שנמצא אצלי בטיפול סובל מסתמונת סנטה מריה. כלומר, מהרגע שאשתו ילדה הוא לא מסוגל להסתכל עליה יותר כעל משהו סקסי ולא מסוגל לקיים איתה יחסי מין.
חלק אחר מהזוגות המטופלים שלי נכנסו לסחרור ולריבים מהרגע שנולד הבן הבכור שלהם.
למרות שילד הוא משהו טוב – מה זה משהו טוב, הוא משהו מדהים – לא מעט זוגות חווים את כל העניין כמשבר שלא פעם לא רק מאיים על הזוגיות שלהם, אלא גם שובר אותה לגמרי ומפרק אותה.
ילד, עם כל הדברים הטובים שבו, שם זרקור על כל דבר שלא טוב בזוגיות. ולמרות שזו כנראה התקופה הכי טובה עבורכם, כי אין חוויה דומה לילד ראשון, היא גם התקופה הכי קשה לזוגיות שלכם. ותאמינו או לא, זו לא גזרה משמיים, ובהחלט יש מה לעשות עם זה.
האוקסיטוצין אשם
יותר מדי מחקרים כבר הוכיחו לנו שהשנה הראשונה של הילד היא גם השנה הקשה ביותר של הזוגיות. למרות שהיינו רוצים לחשוב שזה מנטאלי – ויש לזה קשר, שלא תטעו – מדובר במשהו פיזיולוגי לחלוטין. גוף האישה, וחשוב להבין את זה, פשוט מאבד כיוון ברגע שנולד הילד הראשון, ואם אתם רוצים להאשים מישהו, אתם מוזמנים להאשים את ההורמון שנקרא אוקסיטוצין.
האוקסיטוצין מופרש בזמן סקס טוב אצל האישה, ומחבר אותה לגבר שלה. לרוע מזלו של הגבר שלה, הוא מופרש גם כאשר האישה מניקה, וקושר אותה לילד. זה לא בהכרח, כמובן, מופרש במקביל, אבל לגוף האישה קשה להכיל את שני הדברים האלה ביחד. זו עוצמה כל כך חזקה, עד שרוב הנשים פשוט מאבדות כיוון. וכשזה אתה מול הילד, נו, לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין מי גבוה יותר בסדי העדיפויות.
רוב הגברים חווים את החוויה הזו כנטישה של ממש, ופה מתחיל כדור השלג שמעט מאוד זוגות מצליחים לצאת ממנו כמו שצריך.
אבל עם כל הכבוד לאוקסיטוצין, בהחלט יש מה לעשות. הטיפ הראשון הוא גם הבנאלי ביותר לכאורה, אבל קשה מאוד לביצוע: קבלו את המצב הזה כמו שהוא. זה מה שיש כרגע, וזה משהו טוב. עוד אדם נוסף לחיים שלכם, וזו חוויה מדהימה. אבל עם זאת, דעו: הזוגיות אצל האישה בתקופה הזו היא לא בפוקוס. היא מקבלת הרבה מאוד חוויות טובות של מגע והקשר בינה לבין הילד הוא סימביוטי. היא מתאימה את עצמה לשעות שלו ומסתנכרנת אליו. זה קצת כמו מאהב, או כך לפחות יכול להרגיש בן זוג שאינו בוגר או בשל מספיק.
אבל בכל מה שקשור לסקס בשלבים הראשונים, לאישה אין רצון לסקס. בשלבים הראשונים זה כי הלידה כואבת, יש תפרים, ולא נעים לה בגוף שלה באופן כללי. אחר כך זו העייפות, הילד והשינוי הגדול שמגיע.
ועם זאת, כאמור, יש פתרון.
השינוי מתחיל בקפה
הפתרון הוא, עד כמה שזה נראה לא אפשרי, לנסות ולחזור כמה שיותר מהר למה שהיה בהתחלה. לחזר, להשקיע וגם – למרות הילד – לפנות זמן איכות אחד לשני. גם אם עייפים, גם אם אתם רצוצים, כי אחרת תתעוררו יום אחד ותגלו שאין לכם בן או בת זוג.
אני ממליצה אפילו על לקבוע זמן לסקס. זאת אומרת, לא מיד אחרי הלידה, אבל כן לתת לזה מקום. ככל שעושים את זה יותר כך חוזר יותר החשק, והאוקסיטוצין ידידינו כבר עושה את העבודה.
אבל עם כל הכבוד לסקס, יותר מדי גברים מתמקדים בו, ומכאן הטעות הגדולה. הם רוצים, האישה עייפה, הם נעלבים והנה, יש לנו משבר.
מה שהכי חשוב בזוגיות זה לפתח את האינטימיות, ולאו דווקא את הסקס. וכן, אם אתם תוהים, יש הבדל.
שבו אחד ליד השני. דברו אחד עם השני. נכון, זה פחות מלהיב, אבל אינטימיות היא המפתח לפתח את הקשר. וכל הזמן, לא משנה כמה אתם עייפים, תסתכלו אחד על הצרכים של השני. אם לא דיברתם כל היום ולא דאגתם אחת לשני, הסיכוי ששניכם תרצו להתנפל אחד על השניה ולעשות סקס סוער הוא קלוש.
אבל אם אתה רואה שבת הזוג שלך עייפה ואתה מציע לעשות לה קפה – רק קפה – אתה משפר את הזוגיות שלך פי עשרות מונים. באמת, לא צריך הפקות גרנדיוזיות ולא כלום.
אז מה כן? לבוא מדי פעם הביתה עם יין, לשלוח אותה לישון לשעה, לדאוג לכל הדברים במקומה, לפנות אותה לחשוב בכלל על סקס ועל הקשר ביניכם.
גם את, לצערי, לא ממש יכולה לנוח על זרי הדפנה ולקוות שהכל יסתדר מעצמו. למזלך, גם את לא צריכה לעשות מחוות גרנדיוזיות. נגיד שתעשי לו משהו קטן כמו סנדוויץ' מושקע לעבודה. כולה סנדוויץ', בטח תגידי, אבל איזה הבדל הוא עושה.
הוא יוצא לעבודה. יש לו סנדוויץ' מושקע שלך. הוא מסמס לך שזה טעים. אתם מתכתבים קצת. יצרתם אנרגיה חיובית ביניכם. כשהוא יחזור הביתה בערב הכל כבר יראה אחרת. וכל זה התחיל משתי פרוסות לחם.
מגע בדיוני
טיפ נוסף שלא הרבה יודעים אותו הוא שמגע חשוב נורא בחודשים האלה. ליטופים, נגיעות, החזקות ידיים, מסאז' ברגליים ונעים בגב הן רק חלק מהדוגמאות. ככל שתגעו יותר אחד בשני תפתחו את הזוגיות שלכם.
חווית האין סקס היא בעצם חוויה קשה בעיקר בגלל שהיא קשורה באין מגע, ואת האין מגע הזה אפשר לפתור בקלות.
חוץ מזה, בחודשים האלה אין הרבה דרישה מבין הזוג. חמש דקות של ליטוף בשיער יכולות לעשות אתכם מאושרים עד הגג. לא צריך לקטוף את הירח, רק לתת קצת יחס.
עוד טעות קלאסית של זוגות עם ילד ראשון היא שהוא הופך להיות כל עולמם. הסיבה הראשונה היא ברורה: זה הילד שלהם. הסיבה השנייה היא שבאיזשהו שלב נמאס לסביבה לשמוע על כל חצי שיעול של הינוקא, והבן אדם היחיד שיגלה עניין הוא בן או בת הזוג.
אבל זהירות, מדובר במלכודת. מגיע השלב שגם אתכם זה יתחיל לשעמם, כי ברצינות, כמה כבר אפשר לדבר על גרעפסים? זה נכון שזה הכי מעניין בעולם לדעת מה הוא אכל וכמה בדיוק הוא עלה במשקל, אבל פתחו גם את עצמכם בזמן הזה. אל תתנו לילד, עם כל העניין, להפוך לנושא השיחה היחיד שלכם.
לסיום, הייתי רוצה לתת טיפים לכל אחד מהמינים. הראשון, לגבר: קח בחשבון שאשתך מאוד עייפה בחודשים האלה. זה לא משהו שקשור אליך, אז חבל על ההיעלבויות. אלה החודשים להתפשר ולהילחם רק על מה שבאמת חשוב לך.
התלונה העיקרית של גברים היא שאחרי הלידה האישה לא פנויה אליהם כמו פעם. ובכן, תתעורר, כי זה כבר לא יקרה אף פעם. תחשוב על בת הזוג, איך אתה יכול לעשות לה טוב. כשאנחנו עושים למישהו טוב, הוא מוצא את הדרך לעשות לנו טוב בחזרה.
ולאישה, נכון שנולד לך ילד וזה כה מרגש, אבל פני לבן הזוג שלך זמן והכי חשוב: תראי אותו ותתייחסי אליו. הוא לא ביטל את הרגשות שלו רק כי נולד לכם ילד. תכתבי לו פתקים מדי פעם, או סמסים. ודברי, למען השם. הוא לא יכול לנחש שאת כועסת, ואל תצברי כעסים עד שתתפוצצי. בחודשים האלה במיוחד חשוב להרוג כל כעס כאשר הוא קטן. הוא לא יכול לנחש.
בנימה אישית אני רוצה להגיד שילד זו חוויה מדהימה. הוא מחייך אליכם, הוא צוחק אליכם, הוא הילד שלכם. אפשר ואפילו צריך להנות מזה. אם תיישמו את כל הטיפים הללו, יש סיכוי לא רע בכלל שגם תצליחו.
