רומן רוסי: איך הפך ארקדי וולוז לאיש השנה ברוסיה?
הוא בן 48, בעל חיבה מוזרה במיוחד לשפמים, טעם איום ונורא בבגדים וגם, החל משלשום, איש העסקים הטוב ביותר ברוסיה, האיש החכם ביותר ברוסיה, האיש הסקסי ביותר וגם, איך לא, איש השנה. איך זכה ארקדי וולוז בכל התארים הללו והפך, על הדרך, לתקווה הכמעט אחרונה של רוסיה החופשית?
אם לא יקרה שום דבר חריג מדי, ארקדי וולוז יגיע לירח. נכון, הוא כבר מזמן עבר את הגיל הלגיטימי - דהיינו, 21 - כדי לחלום על זה, אבל אם להאמין להכרזה השאפתנית שלו מיוני האחרון, זה עוד יקרה. למעשה, הגדיר וולוז באופן רשמי את הירח והמאדים כמטרה הבאה שלו, והקהל, בתגובה, התגלגל מצחוק. "אתם אולי צוחקים עכשיו", הוא ענה להם בפרצוף רציני להחריד, "אבל אתם לא תצחקו בעוד חמש שנים".
תיכף נחזור למאדים, הירח ומה שביניהם, אבל קודם אולי כדאי שנציג את האיש מכדור הארץ, ששמו לא אומר כמעט שום דבר לקורא המערבי הממוצע. וולוז, כאמור, הוא עדיין אינו שם דבר מחוץ לרוסיה. אבל בתוך רוסיה, נו, זה כבר סיפור שונה לחלוטין.
בגלל שתיכף נגיע להתחלה, בואו נתחיל מהסוף: ארקדי וולוז הוא האיש הכי סקסי ברוסיה. לא בדיוק בחירה קלאסית, חייבים להודות, כשהאיש בן 48, מהנדס תוכנה ועד לאחרונה התעקש ללכת עם שפם מגוחך להחריד. אבל לפחות מאז שלשום, ארקדי וולוז הוא לא רק האיש הסקסי ביותר ברוסיה על פי בחירתם של קוראי מגזין GQ הפופולרי, אלא הוא גם האיש החכם ביותר ברוסיה, איש העסקים הרוסי הטוב ביותר וגם הזוכה בתואר איש השנה.
תארים קצת מחשידים בשביל מנכ"ל של אתר רוסי, חייבים להודות.
האס הרוסי
הניסיונות לדלות מידע באינטרנט על ארקדי וולוז דומים לניסיונות להישאר ער מול תוכנית אירוח בהנחייתה של מיכל זוארץ: לא משנה כמה תנסה, זה נראה בלתי אפשרי. כמי שכנראה יודע יותר על מנועי חיפוש מכל אחד אחר בעולם, וולוז בהחלט עושה מאמצים להסתיר את האינפורמציה עליו.
אבל לא את הכל, כמובן, הוא מצליח להסתיר.
וולוז הוא היום אחד האנשים העשירים ביותר ברוסיה, כשעל פי הערכת הון נוכחית לשנת 2012 הוא שווה כמעט 9 מיליארד דולרים. הסכום הזה אולי לא נשמע גדול במיוחד לעומת ענקים כמו לארי פייג' ומארק צוקרברג, אבל הנה דרך לגרום לו להישמע מרשים יותר: ב-2011 היה שווה וולוז "רק" 1.45 מיליארד דולר. בשנה שלפניה הוא גירד מלמטה את ה-900 מיליון. לא סתם, כנראה, הוא זכה בתקשורת לכינוי "המטאור הרוסי".
למרות שהתחיל כמתמטיקאי וכמייבא מחשבים מאוסטריה, לוולוז תמיד היו תוכניות גדולות יותר. הוא נחשב למי שהמציא את טכנולוגיית החיפוש הטובה ביותר בעולם, ומשנת 2000 הוא משמש כמנכ"ל של החברה שהוא עצמו הקים העונה לשם יאנדקס, והיא המתחרה הרוסית של גוגל. ורגע לפני שאתם מלגלגים ואומרים שנו, באמת, אי אפשר להתחרות בגוגל, נגיד רק ש-19 מיליון גולשים ביום לא טועים. וזו, כפי שאפשר היה להבין מעניין הירח, באמת רק ההתחלה.
למרות שהיום זה נראה כמעט לגיטימי לעמוד בראש חברת סטארטאפ (ואפילו בחירה מקצועית לא רעה כל כך), וולוז נחשב לפורץ דרך בתרבות הרוסית. אחרי שסיים את לימודי המתמטיקה שלו אי שם בשנת 1986, היה וולוז אמור להמשיך במסלול הקלאסי: דוקטורט, פרופסורה וכו' וכו'. "זה היה המסלול הברור לכולנו", אמר וולוז בראיון, "לא הייתה בחירה אחרת".
אלא שב-1987 הוא גילה את המחשבים והטכנולוגיה, והכל השתנה. "לא יכולתי להתנגד לזה", הוא מסביר. "אתה רואה פתאום שבכמה אצבעות אתה יכול לשנות את העולם, וזה רעיון שאי אפשר להגיד לו 'לא'. עזבתי את תוכנית הדוקטורט שלי, וההורים שלי רתחו עלי. אשתי אמרה לי שאני חייב להישאר בתחום המדעים. היום זה נראה הגיוני, אבל אז היית צריך להיות משוגע כדי לעזוב את האוניברסיטה. זו פשוט לא הייתה הדרך שבה אנשים נורמליים התנהגו".
שנתיים אחר כך, ב-1989, כבר רשם פטנט על טכנולוגיית חיפוש. ב-1998, כמעט במקביל לגוגל, השיק את יאנדקס, שהתמקד אך ורק בשוק הרוסי. אז, כמובן, זה נחשב למהלך מוזר ומשונה. היום, בראי ההיסטוריה, זהו מהלך גאוני שדווקא הוא יכול להתברר כזה שיסיים את שלטון היחיד של גוגל, או כפי שוולוז עצמו כינה אותו בכנס ביוני: "הגולאג של גוגל".
אבל לא המהלכים העסקיים של וולוז ובוודאי לא המלחמה שלו בגוגל הם שהפכו אותו לבחירה הטבעית של תושבי רוסיה לאיש השנה. כאילו, גם, אין ספק, אבל דומה שיותר מהכל זוהי משאלת לב. האזרחים שחושקים בדמוקרטיה, או לפחות בסיום שלטונו של פוטין, יודעים שהקרב כמעט אבוד מראש. יש רק ג'וקר אחד, אס שאיש לא יכול לחזות את השפעתו על מהלך העניינים ברוסיה.
ולאס הזה, ניחשתם נכון, קוראים ארקדי וולוז.
אינטרנט חופשי? מה זה?!
וולוז הוא איש עסקים שונה מהמודל הרוסי המוכר. למרות הונו הפרטי העצום אין לו מטוס פרטי, יאכטה או כל סממן עושר אחר. עד 2010 התעקש להסתובב בוולוו ישנה וחבוטה, וכשזו החזירה את נשמתה לגריטה קנה וולוו ישנה קצת פחות. הוא לא מגיע לקוקטיילים ולהשקות, שומר בקנאות מבהילה כמעט על משפחתו ושמועות אומרות שמעולם לא טס במחלקה ראשונה, אלא תמיד במחלקת תיירים.
אומרים עליו שהוא וורקוהוליק, ושהוא לעולם לא עוזב את המשרד באמת. אל ביתו הוא מגיע לעיתים נדירות, אם בכלל. עד היום לא הכי ברור לנו מה היה הקטע עם השפם הזה, אבל תודה לאל שלפחות האפיזודה הזו בחייו נגמרה.
אז איש עסקים רוסי וצנוע זה יופי, וזה בהחלט מעודד בהתחשב בסטריאוטיפ של שאר האוליגרכים הרוסים, אבל מה לו ולהצלת העתיד הרוסי? או, טוב ששאלתם.
לא יהיה זה נכון לומר, בהתחשב בהיסטוריה, שחופש הביטוי ברוסיה נמצא בתקופתו הקשה ביותר, אבל בוודאי יהיה זה נכון לומר שהוא נמצא בתקופה החשוכה ביותר שלו במאה ה-21. להקת "פוסי ריוט" הן אמנם מקרה מייצג, אבל בוודאי לא היחיד, וגם לא החמור מכולם.
למעשה, לשיר נגד פוטין בכנסייה זה עוד כלום. נסו, למשל, לכתוב פוסט נגד פוטין. הנה המקרה של אלכסיי נאבאלני, אחד הבלוגרים הרוסים המפורסמים ביותר, שעלול לבלות עשור מאחורי הסורגים. והוא ממש לא המקרה היחיד. אתרי אינטרנט ברוסיה נחסמים על ימין ועל שמאל, גולשים שאינם בצד הנכון של המפה הפוליטית מגלים כי גישתם לאינטרנט נחסמה, והכל בגלל החוק להגנת ילדים נגד אתרי פורנוגרפיה שעבר בחטף בחודש יולי.
רק חודשיים עברו מאז שאושר, וכבר נרשמו עשרות מקרים שבהם נוצל לרעה ושימש, בפועל, לחסימת אתרים שאין להם שום קשר לילדים. או לפורנוגרפיה.
בניגוד לכמה מתכנתים צעירים יותר, ובראשם פאבל דורוב - האיש מאחורי Vkontakte, הוא הפייסבוק הרוסי עם 110 מיליון משתמשים רשומים - שמביעים רצון עז להילחם בקרמלין, לפחות בראיונות למגזיני חוץ, האיש שמאחורי יאנדקס ממש לא כזה.
למעשה, וולוז נחשב כמקורב לשלטון. משרדו משקיף על הקרמלין ויותר מכך, sberbank, אחד הבנקים הגדולים ברוסיה, מחזיק במניית זהב היכולה להטיל וטו על כל מכירה של יותר מ-25% של החברה. והנה פרט טריוויה שכדאי לדעת אם רוצים להבין עד כמה טוב הקשר עם השלטון: בראשו של הבנק עומד גרמן גרף, מי שהיה שר האוצר הקודם בממשלתו של פוטין, ומי שנחשב לאחד ממקורביו.
כאתר הגדול ביותר ברוסיה, וכמי שרק שלפני חודשיים הוכתר גם כערוץ החדשות הגדול ביותר (יאנדקס מפעילה גם שירות חדשות, והשנה הצליחה לעקוף בחשיפה גם את ערוצי הטלוויזיה הגדולה), הקשר עם השלטון בוודאי לא מזיק. אלא שאז הגיע חוק הצנזורה המשונה והאיום שהעביר פוטין, והכל השתנה.
היחיד שלא שותק
לא ניכנס כאן לפרטים, ובכל זאת, כדי להבין עד כמה ידו של הממשל בכל, נספר רק שגוגל תכנן לקנות את אתר ההיכרויות הרוסי "באדו" שיצר אנדריי אנדרייב, הידוע בחוסר חיבתו לפוטין, ב-140 מיליון דולר.
הקרמלין עצר את המהלך והצהיר שאין לו עניין להכניס "גורמים מערביים", כהגדרתו, לתוך רוסיה. זה היה מסר ברור וחד לאנשי ההייטק שאם הם רוצים להמשיך ולהתפרנס יפה, מוטב שיישרו קו עם השלטון. ורק כדי להבהיר את הנקודה: המשרדים של "באדו" אפילו לא נמצאים ברוסיה, אלא בלונדון.
לכן, כמובן, זה לא ממש מפתיע שאנשי הייטק רוסים מובילים כמו אלסנדר מאמוט (הבעלים של לייבג'ורגנל) ויורי מילנר, הבעלים של mail.ru, שירות הדואר הגדול ביותר ברוסיה שבו משתמשים 70% מהגולשים הרוסים, שומרים על דום שתיקה בקשר לחוק החדש והנורא.
ולכן זה קצת מפתיע שוולוז התעקש שלא לשתוק.
יאנדקס היה האתר הראשון - ובינתיים גם היחיד - שהביע התנגדות פומבית לחוק. בפרסום מיוחד באתר נכתב שהם מתנגדים לו, בין היתר בגלל שהוא "אינו ממלא את המטרה היחידה שלו: להגן על ילדים. אנחנו גם חוששים שתיאורטית עשוי הממשל להשתמש בו לרעה".
על אף הניסוח הזהיר מאוד, מדובר בצעד כמעט התאבדותי לאתר ענק כמו יאנדקס. עם רצון לעשות עסקאות בתורכיה, גרמניה, אוקראינה ועוד 16 מדינות, שלא לדבר בכלל על הירח, הממשל הרוסי הוא האויב האחרון שוולוז צריך. אבל וולוז, בוודאי כבר הספקתם ללמוד, עושה דברים בדרכו שלו.
עכשיו שואלים ברוסיה רק שאלה אחת: האם ימשיך וולוז את הקו הלוחמני שדבק בו לאחרונה, או שמא כל זה לא היה אלא מהלך שנועד לדרבן את השלטון לעזור עוד יותר ליאנדקס להשתלט על העולם ולהילחם בגוגל, האם היה זה איום נוסח "אם לא תעזרו לנו, גם לנו יש כוח לא קטן", או שמא מדובר באמת בשינוי כיוון דרסטי.
שיהיה ברור: אם אתר כמו יאנדקס מחליט שלא ליישר קו עם השלטון, מדובר במלחמת עולם של ממש. אין אתר עם השפעה וחשיפה גדולה יותר מיאנדקס, וגם פוטין יודע את זה. וולוז הוא כמעט היחיד שהצטרפות שלו להתנגדות המתעוררת נגד פוטין תשנה לגמרי את מאזן הכוחות. בלוגרים רוסים כבר מקווים שבעוד האביב הערבי התחיל מטוויטר ופייסבוק, האביב הרוסי יתחיל דווקא ביאנדקס.
תושבי רוסיה, כך נדמה, הביעו אמון מלא בוולוז עם הבחירה המשונה האחרונה. ורק כדי לסבר את העין ולהבהיר שלרוסים אין איזה טעם משונה במיוחד באנשים סקסיים, האיש הסקסי הבינלאומי שבחרו בו היה השחיין מייקל פלפס.
זוהי הבעת תמיכה מטורפת מצד הציבור הרוסי (אם כי תיאוריית קונספירציה שמככבת ברשת אומרת שפוטין בעצמו מאחורי הבחירה), ועתה אין אלא לראות אם ההכרזה ההיא הייתה מס שפתיים ותרגיל יח"צ מתוכנן היטב של יאנדקס, או שמא מאזן הכוחות באמת השתנה, ו-וולוז, שמתמחה בטכנולוגיית חיפוש, יהיה האיש שיחפש עבור הרוסים עתיד טוב יותר.
