מגיל אפס מלמדים אותנו שדברים טובים לא באים בקלות, שצריך להתאמץ בשביל כל דבר שרוצים, שמה שבא בקלות הולך בקלות, שהחיים זה לא גן של שושנים, ושבסוף זה ייגמר בבכי. ואתם יודעים מה? זה הכל ערימת שטויות.
לפעמים דברים טובים באים בקלות, ללא מאמץ, בקלות, והם באים כדי להישאר. ואם אתם לא מאמינים לי, אז אולי תאמינו לסיפור האהבה הזה.
היא:
אינה רבין, כלכלנית, בת 30, גרושה עם ילד בן 7
הוא:
אלי נכט, רווק, בן 29, יועץ פרלמנטרי בכנסת
הפגישה הראשונה:
הפגישה הראשונה ביניהם הייתה בכלל בתיכון. אינה ידעה מי הוא ואלי ידע מי היא, אבל הם לא החליפו מילה מעולם. אפילו כשהפייסבוק התחיל להיות האלוהים של הקשרים החברתיים הם רק עשו כמה לייקים שטחיים אחד לפוסטים של השני ולא הרבה יותר מזה. תודה לאל על חברים משותפים מהתיכון, אחרת הם לא היו נפגשים בחתונה הגורלית ההיא, ב-22 למאי 2012.
הפגישה השנייה:
כאמור, בחתונה של חברים משותפים. השניים דיברו וצחקו על הזמן, ולקראת סוף הערב הוא ביקש ממנה את הטלפון. היא, כמובן, הסכימה.
הטלפון הראשון:
יום אחרי החתונה, בשבע וחצי בבוקר. "היה לו דחוף לשאול אם אני בסדר ואם הגעתי בשלום ואם אני בדרך לעבודה, כי חזרנו מאוחר והוא דאג", מספרת אינה. "מאותו הרגע ועד סוף היום דיברנו כל הזמן בטלפון. לא סגרנו אותו כמעט".
הדייט הראשון:
יומיים אחרי החתונה, ב-24 למאי, חגגה אינה יומולדת 30. אלי ביקש ממנה שתבוא למרכז ויחד יעשו השניים משהו. אחר כך עלה הרעיון שהם יקפצו לבית ספר המשותף (שהיה בעצם פנימייה) כדי להגיד שלום כי "כולם שם כמו משפחה", מסבירה אינה. אלא שאז הכל התפקשש.
"סיכמנו שאני אבוא ברכבת, והחלפתי רכבת ובשלב מסויים ראיתי שהיא לא עוצרת בתחנה הנכונה, וקלטתי שהתבלבלתי", נזכרת אינה. "בדיעבד הסתבר שהוא תכנן לי מסיבת הפתעה בפנימייה, עם עוגה ונרות והכל וכמובן פספסנו אותה. הייתי בהלם מוחלט מכל ההשקעה הזאת".
ואז, בגלל שהשעה הייתה רק שעת צהריים, אלי שאל אם אינה לרשותו עד סוף היום. היא ענתה בחיוב.
"אז אנחנו יושבים באוטו ונוסעים ואני לא יודעת לאן", היא משחזרת. "עוברים את אשדוד, את באר שבע, את ים המלח. לא ידעתי לאן הוא לוקח אותי, אבל גם לא שאלתי. באמצע הדרך חבר שלו התקשר ושאל אם כבר הגענו לאילת, ואז התחלתי לצחוק"
הנשיקה הראשונה:
כשהגיעו לאילת הם טיילו על הטיילת ואז עלו ליאכטה. "הוא ארגן שיט עם ארוחה מקסימה, וזו הייתה תפאורה מאוד רומנטית לנשיקה הראשונה שלנו. נשארנו לישון באילת ויום למחרת חזרנו צפונה. בסביבות שש בערב שאלתי אותו איך אני חוזרת הביתה, והוא לקח אותי עד כרמיאל ונשאר לישון אצלי. סופשבוע אחד אחרי אמרתי לו שאני אוהבת אותו. זה היה הדדי".
הצעת הנישואים #1:
אחרי שבועיים אלי הציע לאינה נישואין באופן ספונטני בבית של אבא שלה ביהוד. היא השיבה בחיוב. "למחרת כבר הבנתי שהוא מספר לכל העולם שאנחנו מתחתנים", אומרת אינה, "אז אמרתי לו 'חמוד, איפה הטבעת, כי אני לא מוכנה לספר לאנשים שאני מתחתנת בלי טבעת'".
הצעת נישואים #2:
בביתם המשותף בכרמיאל חיכה אלי עם טבעת כשאינה יצאה מהמקלחת. הוא אמר לה שזו ההחלטה הכי קלה שהוא עשה אי פעם. אינה מסכימה איתו.
ומה עכשיו:
כרגע ההכנות לחתונה בעיצומן, כאשר השניים מתחתנים ב-23 בספטמבר בגן הפקאן. הם יגורו בבית של אינה בכרמיאל ("ממילא הוא עבר לשם אחרי שבוע", היא צוחקת). "ביום החתונה נהיה ארבעה חודשים", אומרת אינה, "אולי מהצד זה יכול להיראות מהיר או פזיז, אבל לנו זה מרגיש כאילו אנחנו כבר שנים יחד. לפני כמה ימים הוא שאל אותי למה אני חושבת שאנחנו מתאימים ועניתי לו 'כי אני באמת מרגישה ככה'. אני מתייחסת אלינו כאל משפחה, ובמשפחה מתמודדים עם מה שבא ומנצחים, לא משנה מה".
>> מאוהבים? מתחתנים? כנסו ל"מתחתניםzap"
