ב"בוידעם" של אמא שלי יש קופסת קרטון לא קטנה מלאה במכתבים שקיבלתי לאורך השנים. הם הצטברו שם מהרגע שידעתי לכתוב ולהתכתב ועד היום, שבו האמצעים הדיגיטליים תקעו את המסמר האחרון בארונם המשותף של הנייר, העט ותיבת הדואר.
יש בקופסה המאובקת מכתבים מידידים לעט, שאותם מצאתי במדורים שיוחדו לכך בעיתוני הילדים (זוכרים?), מכתבים קצת חינוכיים מקרובי משפחה שגרו רחוק ומכתבים בסגנון שונה לחלוטין, שחברים שלחו בזמן שהיו בטיול-הארוך-שאחרי-הצבא. אני חושבת שמתישהו בראשית שנות ה-90' קיבלתי את המכתב האחרון שנכתב בכתב יד. נדמה לי שהוא הגיע מהולנד. מאז ההליכה לתיבת הדואר הפכה עניין מרגש הרבה פחות. מה כבר אמצא שם מלבד חשבונות, עלוני פרסום ודוחות מהבנק?
קאמבק או טרנד חולף? מכתבים בדואר
האנה ברכנר מקווה שנחזור לכתוב מכתבים. כמו פעם. מכתבים אישיים, בכתב יד, אולי עם כמה מחיקות ושרבוטים בצד, על נייר שנטמן בתוך מעטפה עם בול ונשלח בדואר. לא דוא"ל, לא מסרון, לא הודעה בפייסבוק. היא מאמינה שמכתבים יעשו את העולם קצת יותר שמח, קצת יותר חמים, והתגייסה לסחוף את כולנו איתה. ברכנר היא אמריקנית בשנות ה-20 לחייה או כפי שהיא מנסחת זאת: "אני בת 24, אבל בתוכי עוגנת נשמה זקנה ועבה כמו כפות ידיה של סבתא בת שבט נבאחו, הנמתחות אל מול המדורה בלילה". היא בת למשפחה שבה התכתבו תמיד. ברכנר מספרת, שכאשר למדה בקולג' היתה היחידה שהמתינה ליד תיבת הדואר בציפיה למכתב מאמה, שתספר איך המשפחה בילתה בסוף השבוע. חבריה קיבלו הודעות בזמן אמת על מה שמתרחש במשפחותיהם ואצל החברים שלהם, אבל נאלצו להסתפק בתווים ספורים ובגופן משמים, בעוד היא יכלה לחוש דרך הנייר המרשרש שאמא שלה חשבה עליה ולקחה את הזמן לשבת ולכתוב. כשהלימודים בקולג' הסתיימו, ברכנר עברה לגור בניו יורק ומיד שקעה בדיכאון, שאותו הרגישה "כמו אגרוף בפנים." אבל במקום לשקוע אל מעמקי הדכדוך, עשתה מה שהיא מגדירה כדבר היחידי שידעה לעשות: היא כתבה מכתבים כמו אלה שקיבלה מאמה, אלא שהפעם הם היו מיועדים לזרים. ברכנר כתבה 420 מכתבים וטמנה אותם בבתי קפה, בספריות ובמקומות אחרים. עם כל אהבתה לעט ולנייר, היא לא הסתפקה בכך ופתחה בלוג, שבו הבטיחה שתכתוב מכתב לכל מי שיבקש זאת ממנה, בלי לשאול שאלות. תוך לילה אחד תיבת הדואר הווירטואלית שלה התמלאה בבקשות למכתבים. אנשים רצו סיבה לחכות ליד תיבות הדואר שלהם. כך הוקם המיזם The World Needs More Love Letters – העולם צריך יותר מכתבי אהבה.בול מה שאנחנו צריכים
זה עובד ככה: באתר TWNMLL אפשר להצטרף לשתי רשימות: האחת של אנשים שזקוקים למכתבי אהבה, השניה של אנשים שמתנדבים לכתוב מכתב לכל מי שזקוק לו. תוך פחות משנה, ברכנר והצוות שלה שלחו 20 חבילות, שמכילות 35 עד 70 מכתבים, לאנשים שהיו זקוקים לחום אנושי שמגיע בדואר. בנוסף, הם העבירו ליעדם עוד 100 מכתבי אהבה לבריסטות בבתי קפה ברחבי ניו יורק, כאות תודה לסובלנותם כלפי המכורים לקפאין על דרישותיהם המיוחדות (חזק, על חלב סויה, עם מעט קצף, בבקשה). ברכנר יודעת, שבעידן שבו סוגרים עניינים אונליין ב-140 תווים או פחות, יש משהו מאוד לא יעיל במכתבים שמגיעים לאיטם בדואר. עם זאת, היא אומרת, שדווקא בני הדור שלה, שכמעט לא חוו את הריגוש הלואו-טקי המבויַל, נסחפים אל כתיבת המכתבים. היא מספרת על אישה שבעלה חזר מאפגניסטן ומצאה את עצמה מתקשה ליצור עמו שיחה. האישה בחרה בטקטיקה ישנה והחלה לטמון בכל מיני פינות בבית מכתבי אהבה לבעלה, כדי שידע שאם הוא רוצה לדבר, היא נמצאת שם בשבילו. בחורה אחרת, ממדינת איווה, פיזרה מכתבי אהבה ברחבי הקולג' שלה, עד שבוקר אחד מצאה במרכז הקמפוס מכתבים תלויים מענפי השיחים ותקועים בשיחים ובחריצי הספסלים. איש אחד החליט לשים קץ לחייו ולהשתמש בפייסבוק כאמצעי לומר שלום לחבריו ולבני משפחתו. בסופו של דבר, ברכנר מספרת, הוא ישן בשלווה עם ערימת מכתבים מתחת לכרית ובהם מילים שכתבו לו זרים שהתייצבו לצדו כשהיה זקוק להם.לאחוז בנייר שהוקדש במיוחד עבורך
ברכנר לא מנסה להציל חיים (למרות שלדבריה, עשתה זאת לפחות פעם אחת), לגייס כספים, לשנות את העולם או להוביל את המהפכה הבאה. היא פשוט מציעה לנו להוציא מדי פעם את משתנה היעילות מהמשוואות האין סופיות לפיהן אנו מחליטים מה לעשות ואיך לעשות. כשמחברים מכתב ביד, להבדיל מהקלדת מסר מול מסך אלקטרוני, צוללים ומתמסרים לכתיבה. לא גולשים תוך כדי כך באתרים, לא נקטעים על ידי מיילים נכנסים ומסרונים קופצים, לא תלויים בספק האינטרנט ואפילו לא ברשת החשמל; זה אתם, הנמען והנייר, שלא נועד לשום רשימת תפוצה או פרסום מלבד העיניים של האדם שאליו הוא מיועד. ברכנר אומרת שזוהי צורה של אמנות וקשה שלא להסכים איתה. בעיני, פרויקט The World Needs More Love Letters הוא טייק אוף מוצלח במיוחד על הרשתות החברתיות הרגילות. הוא נעזר בהן, אבל גם חותר תחתיהן. לפני סיום ובמקום נ.ב נזרוק כפפה: האם מישהו יקים את "העולם זקוק ליותר מכתבי אהבה" גם בעברית?
צידה לדרך:
"כל מה שאנחנו צריכים זה אהבה" (-הביטלס)
לאתר מהות החיים
