"מצב משפחתי" היא תערוכה שמהלכת על הגבול הדק שבין אמנות, עיתונות וסוציולוגיה, ומוצגת בימים אלה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. העומדים מאחורי התערוכה הם בני הזוג, הצלמת רלי אברהמי והעיתונאי אבנר אברהמי. בתערוכה מוצגים כ-60 צילומים ושאלונים נבחרים מהטור שהם מתחזקים כבר למעלה מעשור, קודם בעיתון "הארץ" וכעת ב"מעריב". מעבר לתמונת הדיוקן המשפחתית אותה מצלמת רלי, כל משפחה המתארחת בטור עונה על שאלון קבוע שמעביר אבנר, בנוגע לאורח החיים, לחלומות, לאמונות, לרומנטיקה ולקשרי המשפחה.

באופן שאינו שיפוטי הן כלפי המצולמים והן כלפי הקוראים, רלי ואבנר מבקשים לבצע פעולה של חשיפה של צורות מחשבה, אך גם של צורות חדשות למסגרת החיים הבסיסית שאנו קוראים לה "משפחה". למרות שבני הזוג מצהירים שוב ושוב שאין להם שום אג'נדה מאחורי התערוכה, נראה כי לפחות בנושא הגמשת אופן החשיבה הם בוחרים לנקוט עמדה. למודל המשפחתי המוכר - אבא, אמא, שני ילדים וכלב - התווספו גם משפחות חד מיניות, דירה של עובדים זרים מסין, אוהל צבאי של חברים לפלוגה, שותפים לדירה ורבים אחרים. ממש כמו שמושג המשפחה עבר תמורה במהלך השנים, גם החברה הישראלית אשר מכילה אותו, השתנתה אף היא.

רלי אברהמי מספרת שבכל הנוגע לבחירת המשפחות הם נוקטים בגישה ליברלית למדי. "אין אצלנו בדל סלקציה. אנחנו גם לא עושים תחקיר מפואר לפני. יש לנו שני חוקים: קודם כל, כל בני המשפחה צריכים להסכים. וכל מי שמצולם צריך לגור תחת קורת גג אחת".

נצחונות קטנים, משפחה גדולה

יש משפחות שפונות אל בני הזוג ישירות, אך לעתים הם נדרשים ליצירתיות "אין לנו רשימת המתנה מפוארת. הרבה מאד פעמים אני פותחת מפה וחושבת לאן ניסע? נכנסת לאינטרנט, מתקשרת למישהי במועצה האזורית מטה יהודה למשל, אולי יש לה איזה רעיון למשפחה שנוכל לצלם. אנחנו תמיד מעדיפים את היישובים המרוחקים יותר, משפחות מתל אביב וגוש דן היו לנו לא מעט וזה כבר פחות מעניין".

לאורך התערוכה פזורים אין ספור סיפורי השראה. נראה כי דווקא בתקופה הנוכחית שבה אנו חיים, השראה לא חייבת לבוא רק ממעשים או מסיפורים "גדולים מהחיים", אלא לפעמים דווקא במקומות הכי יום יומיים, בניצחונות הקטנים, בקשרים בין בני אדם, באהבה. בתערוכה, שאצרה גליה גור-זאב, יש פינה שממחישה בדיוק את זה, ומוקדשת לביקורים חוזרים אצל חלק מהמשפחות. זוהי פינה מקסימה, שבה אפשר לראות באופן הוויזואלי ביותר את ההתפתחות והצמיחה האישית והמשפחתית. זוג צעיר שרק התחתן בתמונה אחת, הפך למשפחה עם ילדים בצילום הבא. משפחה שפונתה מביתה בתמונה אחת, מצולמת בביתה החדש בתמונה הבאה.

זוהי תערוכה שמעמתת אותנו עם דעות קדומות, תפיסות מוטעות ובעיקר גורמת לנו להתבונן פנימה ולהרהר באיזו מהירות אנו נוטים לתייג את הסובבים אותנו. כמו במקרים רבים, הנסתר רב על הגלוי. עיקר ההשראה נמצא מאחורי התמונות. למשל, במשפחה חייכנית ושגרתית למראה: רק כשקוראים את האותיות הקטנות מגלים כי שני הילדים הבוגרים הם למעשה אחייניה של מי שנראית אם המשפחה, היא ובן זוגה אימצו וגידלו אותם לאחר שהוריהם הביולוגיים נפטרו. מעניין במיוחד לחשוב על האופן האוטומטי בו אנו ממלאים את הפרטים החסרים מול דימוי או תמונה. בכניסה לתערוכה מוצג צילום מוגדל של משפחה, ללא הראיון הנלווה. רבים מהמבקרים עומדים מולו, משתהים. מנסים לקבוע - זאת אמא, זה אבא, סבתא וכדומה. במשאל מהיר, רוב המבקרים טועים. התשובה אינה תמיד מה שחשבנו. כך גם לגבי זוג יאפים צעירים ופוטוגניים המצולמים בדירתם המפוארת, רוב המבקרים הופתעו מאד לקרוא שמדובר במשפחה מהמגזר הערבי.

משפחת להב-רייס, כפר יונה (צילום: רלי אברהמי, באדיבות מוזיאון א''י)
משפחת להב-רייס, כפר יונה (צילום: רלי אברהמי, באדיבות מוזיאון א''י)

שסעים רבים ואמת אנושית אחת

אבנר ורלי מתנערים בתוקף מתדמית הסוציולוגים שדבקה בהם ובטור שלהם. למרות זאת הם אומרים, ש"בגלל ריבוי התמונות והמשפחות, למעלה מ-500 במהלך השנים, נוצר משהו אט אט. גם אם כל משפחה לבד לא מייצגת כלום מלבד את עצמה, ה'ביחד', מצליח לתת נקודת מבט רחבה למדי. היו אפילו חוקרים שרצו את 'בסיס הנתונים' שהצלחנו ליצור". אבנר משתף במסקנות שלו על המשפחה הישראלית באופן משעשע למדי: "אני לא חושב שהגעתי למסקנות מכלילות לגבי הישראלים, אבל אחרי שהתארחתי בכל כך הרבה בתים אני יכול לנפק כמה מסקנות לגבי עיצוב הפנים בישראל. כולם קונים באיקאה. הספה הכי פופולרית היא שזלונג, ספה בצורת ר', והשטיח הנפוץ הוא שטיח שעיר, שנקרא 'שאגי'".

הפורטרט המשפחתי והשאלון הנלווה ממחישים את השוני הגדול בין משפחה למשפחה, אבל גם את קווי הדמיון הרבים. אי אפשר להתעלם מהפסיפס האנושי המעניין שהם הצליחו להרכיב (למרות שישנם כמה מגזרים שנרתעים מחשיפה ולכן מיוצגים במינון נמוך יחסית, כמו המגזר החרדי, עולים מאתיופיה ואנשי העשירון העליון). מתוך אחידות הפורמט, צומח השוני. בתערוכה, שבה עולות שאלות רבות בין זהות קולקטיבית וזהות אישית בחברה הישראלית, הסובלת משסעים לאומיים, דתיים, כלכליים ועדתיים, בסופו של דבר, כולם רק רוצים להיות מאושרים.

באופן די מפתיע, אחד הממצאים המעודדים מתגלה במדד האושר, השאלה המסכמת בכל שאלון. הממוצע של כל המשפחות עומד על 8.25 , ציון גבוה למדי. מהו מדד האושר שלכם?

ביום שישי הקרוב יתקיים שיח גלריה בתערוכה "מצב משפחתי", בהשתתפות הצלמת רלי אברהמי, העיתונאי אבנר אברהמי ואוצרת התערוכה, גליה גור זאב.

יום שישי, 27 ביולי בשעה 11:00, מוזיאון ארץ ישראל, תל- אביב. שיח הגלריה כלול במחיר הכניסה למוזיאון.

צידה לדרך

"האמנות היא ניסיון ליצור אנושיות לצדה של המציאות" (אנדרה מורואה)

לאתר מהות החיים