ג'יימס בראון מת, והוא חי בניו יורק

נועה אסטרייכר

משמאל: ג'יימס בראון. צילום: Getty images. מימין: צ'ארלס בראדלי. צילום: יח"צ

ג'יימס בראון לא צריך שיציגו אותו, אבל הפעם אני מתעקשת ומקווה שהוא יסלח לי, אי שם בשמיים. הזמר שקיבל את הכינוי "הסנדק של מוזיקת הנשמה" נולד ב-1933 בדרום קרוליינה, למשפחה ענייה מאוד. בגיל 6 הוא נשלח לחיות אצל דודתו, שניהלה בית זונות. את מרבית זמנו הוא העביר ברחובות, ולאחר שנשר מבית הספר בכיתה ח' התפרנס מצחצוח נעליים, ניקוי שולחנות וכדומה. כשרונו נתגלה כשהיה בן 16, בזמן שריצה תקופת מאסר בגין שוד מזוין - ואת ההשפעה המוזיקלית שלו על המאה ה-20 אפשר למצוא בג'אז, רגאיי, דיסקו, דאנס, היפ-הופ  וכמובן ברית'ם אנד בלוז, גוספל והסגנון שבראון נחשב לממציאו: מוזיקת ה-Funk. בין שיר לשיר הוא היה די חזיר, פרא אדם וטיפוס ביזארי באופן כללי, אבל הוא השאיר חותם גם על מי שלא מאזין לסגנונות המוזיקליים האלה בקביעות. סתם, דוגמה קטנה: אין בנאדם שתשמיעו לו את שאגת ה"ווואאאאאאאו" שפותחת את I Feel Good ולא יזמר אוטומטית את ה"טה נה ננה ננה נה" של הסקסופון שבא אחריה:

לא ברור עד כמה הפוזה הג'יימסבראונית הטווסית הייתה אמת או הצגה, אבל העובדות דיברו בעד עצמן: האיש המכוער, המזיע ועם בעיית הדיקציה הקשה פילס את דרכו לצמרת כשהוא הופך למושא תשוקה לוהט. תקשיבו לבחורות שצורחות בהקלטה הזו מהמופע שלו ב"אפולו" 1962:

ה"אפולו" היה המקום שבו הופיע בראון בפעם הראשונה, בשנת 1956. 50 שנה אחר כך, ב-25 בדצמבר 2006, הוא הובל אל ה"אפולו" בארון קבורה, לבוש במיטב בגדיו. אלפי מעריצים באו לחלוק לו כבוד אחרון והוא נקבר לאחר מכן בטקס פרטי בעיר הולדתו. מי היה מאמין שהוא יקום לתחייה? תקשיבו לקטע הבא:

לדבר הלא-ייאמן הזה קוראים צ'ארלס בראדלי, הוא נולד ב-1948 בפלורידה, גדל בברוקלין ובילה את רוב ימיו כטבח קשה יום במוסדות שונים. המאורע המכונן בחייו התרחש בשנת 1962, כשאחותו הגדולה לקחה אותו ל"אפולו", לראות הופעה של אחד, ג'יימס בראון. לאורך כל השנים הוא ניגן וקיווה להתפרסם כזמר, אך המצוקה הכלכלית מנעה זאת ממנו. בסוף שנות ה-90 הוא נהג להופיע במקומות קטנים תחת השם "Black Velvet", והצליח לחסוך מעט כסף אך בצירוף נסיבות מצער פוטר מעבודתו כטבח ונאלץ למכור את רוב רכושו. בראדלי החל לעבוד כתיקונצ'יק ובקושי התקיים מהופעות כשגבריאל רות' מחברת Daptone Records שמע אותו שר. מאז 2002 שחרר בראדלי שבעה סינגלים, ולפני מספר חודשים הוציא בלייבל שלו את אלבום הבכורה No Time For Dreaming. הנה עוד רצועה מתוכו:

לקינוח, קבלו את אדי מרפי מהתקופה שהוא עדיין היה שווה משהו (1983), מסתלבט בפראות על ג'יימס בראון: