קניתם לילד שלכם סמארטפון. נו, ברור, אתם לא רוצים שהוא יהיה היחיד בכיתה שאין לו חיית מחמד. חשבתם שהוא בעיקר ישחק בטלפון, אבל מתברר שגם הוא, בדיוק כמוכם, משתמש בו בעיקר לתקשורת עם החברים. במילים אחרות: ווטסאפ.
הווטסאפ הוא מגרש המשחקים החדש. שם הילדים שלנו נפגשים, מתגודדים בקבוצות, אוהבים, שונאים, מרכלים, מפטפטים, מציקים ומחרימים. ואין שם השגחה של מבוגר. במילים אחרות: המערב הפרוע, עכשיו אצל הילד הקרוב ללבכם.
>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק
"אם הילד הפיץ בכוונה מידע פוגעני על ילד אחר, הוא עבר על חוק לשון הרע וההורה עלול להידרש לשלם קנס של 50 אלף שקל.
הפצת תמונות בעלות אופי מיני יכולות לעלות להורה 100 אלף שקל"
"הווטסאפ הוא היום דרך התקשורת המרכזית אצל הילדים, בדיוק כמו אצלנו, המבוגרים", אומר פרופ' עמוס רולידר, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית כינרת.
"ממחקר שנערך לפני כחצי שנה התברר שבקרב ילדים בכיתות ב'-ג', ליותר ממחצית יש סמארטפון; ובסוף היסודי כבר כמעט לכולם. ולמי שיש סמארטפון, יש ווטסאפ. זה הרי אמצעי תקשורת פשוט להפליא: קל ליצור קבוצה, קל לשלוח, קל לצלם, להפיץ, לבדוק אם קיבלו את ההודעה שלך... כך שאין פלא שהיום הווטסאפ מחליף אצל הילדים, כמו אצל המבוגרים, פגישה ודיבור. דרכו הם יוצרים את התקשורת האינטימית ביותר. במקום לחבק, הם שולחים אמוטיקון של לב".
ואם אצל תלמידי היסודי זה כך, אצל בני הנוער על אחת כמה וכמה: "באחד המחקרים שערך ארגון הבריאות העולמי ב־43 מדינות, עלה כי ישראל נמצאת במקום הראשון בשימוש בסמארטפונים אצל בני נוער", אומרת עינב לוק, מרכזת נושא גלישה בטוחה ומנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה בשירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך.
"הם מבלים מול הסמארטפון כארבע שעות ביום, על חשבון מפגשים פנים אל פנים עם חברים. זה כיום אחד המרחבים הכי מרכזיים שהילדים ובני הנוער מתנהלים בו, לצד האינסטגרם והסנאפצ'אט. את הפייסבוק הם כבר עזבו מזמן אחרי שההורים שלהם נכנסו אליו".
צלמו ושלחו לילדים שלכם:
אבל הילדים לא משתמשים בווטסאפ רק כדי לשלוח לבבות ואגודלים זה לזה. הו, לא. "הווטסאפ הפך היום לכלי מרכזי בהצקה ובריונות", אומר פרופ' רולידר. "ההצקה בווטסאפ היא הכי קלה בעולם: היא רק דורשת מהילד לדעת לכתוב. היא מיידית, חסויה ואישית מאוד - כי היא מגיעה עד ליד של הילד שמציקים לו".
"בגלל שהווטסאפ מבוסס על קבוצות, הוא היום כלי מרכזי לחרמות ונידויים: קל מאוד להוציא אותך, למחוק אותך, לא לשתף אותך. אם בעבר הילד היה סוגר מעגל בבית הספר ופותח חדש בבית - היום הווטסאפ שובר גבולות. ילד יכול להיות מוחרם 24 שעות; לחיות מסביב לשעון את העובדה שהוא דחוי ופגיע".
"אני שומע בלי סוף סיפורים קשים על מה שקורה בווטסאפ", אומר גלעד האן, חוקר עבירות ופשעי מחשב, ומרצה להורים ולתלמידים. "סיפורים על חרמות, על הפצה של תמונות מביכות, על סטטוסים מעליבים, על קבוצות שנאה. לא מזמן סיפרו לי על ילד שלקחו תמונה שלו, הוסיפו לו אוזניים גדולות, כינו אותו 'פייפר' ושלחו לקבוצה הכיתתית; ועל תמונה שבה צילמו בן ובת, שתלו לב באמצע ושידרו ל־80 ילדים, ואפילו על קבוצה שהנושא שלה הוא 'מי רוצה לאנוס את...' (שם של ילדה מהכיתה). "בהרצאה שקיימתי היום ניגשה אליי נערה וסיפרה על סרטון שהופץ, ובו נערה אחרת מהשכבה מקיימת יחסי מין. אבא אחר התקשר אחרי שנלחץ מההתנהגות של הבת שלו. גילינו שיש נער שמאיים עליה וכופה עליה לשלוח לו תמונות שלה בעירום"."הווטסאפ הוא כלי זמין לילדים, ולהורים קשה לפקח עליו. הילדים הבינו מזמן שבווטסאפ אין מבוגר אחראי: בהרצאות שאני מעביר בבתי ספר, ילדים אומרים בפירוש: 'אם בבית אני מקלל, ההורים מענישים אותי; אם אני מעליב ילד אחר בבית הספר, יוציאו אותי החוצה. אבל בווטסאפ לא יקרה לי כלום'".
פתחו נגד הילד שלכם קבוצת נאצה? אתם יכולים לתבוע!
זה נכון, אבל עד גבול מסוים, כי "כל מה שאסור בעולם האמיתי, אסור גם בווטסאפ - כולל חרמות, פרסום אמירות מבזות והפצת תמונות בעלות אופי מיני", אומר האן. "ילד שפוגע באחר פוגע בעצמו, כי הוא (וההורים שלו) חשופים לתביעות".
"יש היום פסיקה שקובעת שסמארטפון הוא כלי התקפה, וזה אומר שניתן להחרים אותו בדיוק כמו שמחרימים סכין. מגיל 12 ומעלה כבר יש על הילדים אחריות פלילית, וניתן להתלונן נגדם במשטרה על עבירות כמו הפצה של תמונה בעלת אופי מיני, שימוש בדמות קטין לצורך ביזוי מיני ולשון הרע. מתחת לגיל הזה להורים יש אחריות הורית ושילוחית, מה שאומר שההורה צריך לשאת בתוצאות מעשי הילדים".
"המשמעות היא שאם הילד הפיץ בכוונה מידע פוגעני על ילד אחר, הוא עבר על חוק לשון הרע, וההורה עלול להידרש לשלם קנס של 50 אלף שקל. פרסום תמונות בעלות אופי מיני של ילד אחר יכולות לעלות להורה בקנס של עד 100 אלף שקל, בגלל שלפי החוק הילד ביצע הטרדה מינית".
"זה לא עניין תיאורטי: כחוקר עבירות מחשב, אני מנחה הורים שהילדים שלהם נפגעו להגיש תביעות נזיקין, והם זוכים. לא מזמן היו אצלי הורים לילדה ביסודי, שבדרך לטיול השנתי היה ריב בינה לבין חברותיה לגבי מי תשב איפה. הילדה צולמה, פתחו עליה קבוצת נאצה בווטסאפ, והילדה לקחה את זה קשה מאוד וסירבה ללכת לבית הספר. ההורים תבעו וזכו באלפי שקלים בגין הטיפול הפסיכולוגי שהיא הייתה צריכה לעבור".
"במקרה אחר שהגיע אליי פתחו על ילדה מסוימת קבוצה שנקראה 'לייק למי ששונא את הזונה המגעילה והשמנה'. הילדה קרסה. הנחינו את ההורים להגיש תביעת נזיקין נגד מנהלת הקבוצה - ילדה מהשכבה שלה - ובית המשפט קבע קנסות להורים. בעוד מקרה, ילדה בכיתה ט' שלחה תמונת עירום לחבר שלה, והוא הפיץ את התמונה בין החברים שלו. ההורים הגישו תביעת נזיקין נגדו".
חשוב לדעת שיש מחיר גם בטווח הארוך. "מחקרים מראים שילדים שעוסקים בהצקה ובריונות בקבוצות בגילאי סוף בית ספר יסודי, הם בעלי סיכויים גבוהים במיוחד לעסוק בהתנהגויות עברייניות ולהשתמש בחומרים אסורים בגילאי תיכון", אומר פרופ' רולידר.
"בבריונות ובהצקה, בווטסאפ ובכלל, יש מרכיב של תכנון: הילד לא פועל רק מתוך סערת רגשות רגעית, אלא ממש מתכנן. הוא מצלם, עורך, כותב, מפיץ... כשילד לומד בגיל צעיר לתכנן כיצד להזיק, המרחק להתנהגות עבריינית הוא קטן מאוד. מגיל צעיר הוא בונה את הדרך להתנהגויות של ביצוע פשעים מתוכננים בעתיד. לכן, ההורים של ילד מציק צריכים להבין שכשהם מגנים על הילד שלהם, הם פוגעים בו. זה לא ייגמר בווטסאפ".
אז מה עושים?
מה עושים כדי למנוע מהילד שלנו לפגוע בעצמו או באחרים? איך עושים את זה כשהכל נמצא בנייד שלו, ולא מול עינינו? לפניכם שלוש דעות של שלושה מומחים. והעיקר: אל תטמנו את הראש בחול.
עינב לוק, משרד החינוך: "הורים, יש לכם כאן תפקיד משמעותי"
"למבוגרים בחיי הילד, הורים ומורים גם יחד, יש אחריות משותפת ללמד את הילדים לא לפגוע זה בזה", אומרת לוק. "כיוון שהעיסוק בווטסאפ נעשה לאורך כל שעות היממה, בבית ובבית הספר, הורים ומורים צריכים לשתף פעולה.
"משרד החינוך עוסק לא מעט בהתנהלות נכונה ברשת, בעיקר דרך שיעורי כישורי חיים וחינוך, מכיתה א' עד י"ב, ולאחרונה התוכנית התרחבה גם לגיל הרך. אנחנו מדברים עם הילדים על חברות, תקשורת וניהול עימותים - בחיים בכלל, כולל ברשת. בנוסף, יש שלוש פעימות שבהן מושם דגש על התנהגות ברשת: בתחילת השנה, בפברואר - בשבוע הגלישה הבטוחה ובסוף השנה, לקראת החופש הגדול."בנוסף, באפריל התפרסם חוזר מנכ"ל עם פרק שנוגע במיוחד לאלימות ברשת, וכולל הוראות מדויקות לצוותים חינוכיים, שמסבירות איך לטפל בפגיעה. לכן, במקרה שההורים יודעים על פגיעה - בתמונה, בסטטוס מעליב, בהפצת שמועה או בחרם - חשוב לדווח למחנכת, ובמקרה הצורך גם ליועצת: לפי ההנחיות הצוות אמור לטפל בכך, חינוכית ומשמעתית, ובמידת הצורך גם לערב משטרה ואנשי טיפול".
"אבל גם להורים יש תפקיד משמעותי בשמירה על הילדים: לקיים שיחה מתמדת עם הילדים בנושא הרשת; לשאול עם מי הם מדברים, מי פתח קבוצה, אילו תמונות הם העלו. הממצאים מראים שככל שההורים מדברים ומתעניינים יותר, כך הילדים פונים אליהם יותר במצבי מצוקה"."מעבר לזה, חשוב לשקול מתי לתת טלפון ולאפשר פתיחת ווטסאפ. כללי האפליקציה, אגב, קובעים שמותר להשתמש בה רק מגיל 16. כמובן שמסובך לא לתת לילד סמארטפון כשלכל הכיתה כבר יש, אבל חשוב ללוות את הילד בהתחלה, כמו שנלווה אותו יותר מקרוב בכל מרחב חדש: נלמד אותו מה אומרים ומה לא, אילו תמונות מעלים, אילו תשובות כותבים כדי שיבינו אותך כראוי... ובהדרגה נשחרר".
פרופ' רולידר: "הורה שמאפשר לילד להציק בווטסאפ מגביר את סיכוייו להיות עבריין"
"הקושי העיקרי בפיקוח על הנעשה בווטסאפ הוא שהשימוש נעשה דרך מכשירים פרטיים של הילדים, שהגישה אליהם היא מוגבלת", אומר פרופ' רולידר. "בפייסבוק הייתה אפשרות לברר באמצעים טכנולוגיים כיצד הילד מתנהג. אבל כשמדובר בווטסאפ, הדרך היחידה לדעת מה קורה שם, היא אם ההורה ייקח את הטלפון מהילד. לכן, היכולת של המבוגר לחנך ולפקח היא מורכבת ובעייתית יותר".
"לכן, עד כיתה ו' כלל לא הייתי נותן לילד נייד שיהיה בבעלותו. ניתן להחזיק טלפונים ניידים בבית, אבל שיהיו מוגדרים 'של הבית', ולא 'של הילד'. עד כיתה ו', הילד יכול לקחת את הטלפון כשהוא צריך, ובהדרגה ללמוד במשך כמה שעות ביום: איך כותבים, איך שומרים על מכשיר יקר כל כך. כמובן שבתקופה הזו ברור שכל מה שנכתב במכשיר גלוי לעיני ההורה. בכיתה ו', אחרי שהילד לומד את הכללים, הוא מקבל סמארטפון משלו".
"גם כשיש לילד סמארטפון משלו, הוא צריך לדעת שכשההורה מבקש לראות את המכשיר, הוא נותן אותו לבדיקה. אין צורך לקחת את הנייד ולהציץ כל עוד הילד עצמאי, אחראי, מספר להורים איפה הוא נמצא, לא מסנן את הוריו וחבר טוב גם בחיים הפרטיים. כשילד מתפקד כראוי, הסבירות שמשהו רע קורה לו בווטסאפ היא נמוכה עד אפסית. אבל אם משהו מריח להורה לא טוב, הוא צריך לבקש בגלוי את המכשיר ולראות מה קורה בו".
"החלק השני, והלא פחות משמעותי, הוא לחנך את הילדים לא לעמוד מהצד כשמתרחשת הצקה. כל המחקרים בעולם מסכימים: האתגר הגדול ביותר במניעת בריונות הוא לחנך את העדים להצקה; את הרוב הדומם; ללמד אותם לא לאפשר לדבר כזה לקרות. לחנך אותם להתנגד לפגיעה בחלש, ולדווח למורה או להורה שיש ילד שסובל. עלינו להראות לילדים שאנחנו מחזקים את האמיצים ומגיבים בחומרה נגד המציק, הפוגע. בכל פעם שאנחנו מגמגמים, או אפילו משדרים לילד שעדיף לו לא להסתבך, אנחנו מחזקים את הבריונות בסביבה שלו". "הורה צריך לשאול כל יום את הילד מה קורה בבית הספר. ולא רק אם היה כיף, אלא לשאול בבירור: 'יש סיכוי שמישהו סובל סביבך?' ולהצהיר: 'אם יש מישהו סובל, אל תחשוש לדווח. אנחנו נעמוד לצדך'. אם הילד עצמו פוגע, יש להגיב בנחרצות על ידי לקיחת הנייד ופיקוח עליו בהמשך. הורה שמאפשר לילד שלו להציק בווטסאפ, מגביר את הסיכויים של ילדו להתנהגות עבריינית בעתיד". גלעד האן, חוקר עבירות ופשעי מחשב: "מותר לפגוע בפרטיות של הילד כדי להגן עליו""מי שמחזיק ביד סמארטפון מחזיק סכין חדה, שניתן להשתמש בה בצורה חיובית, או בצורה פוגענית עבורך ועבריינית כלפי הסביבה", אומר האן. "האחריות על כך שילדינו יעשו בסמארטפון שימוש חיובי היא עלינו, ההורים.
"לכן, ההורה צריך להקפיד על נוכחות הורית מלאה, כמו בכל תחום אחר של חיי הילד. זה אומר שהילד או הנער יודע שמדי פעם, באופן אקראי, ההורה לוקח לידיו את הטלפון ובודק: באילו קבוצות הילד חבר? מה נשמר בגלריה? עם מי הוא מדבר? העובדה שהילדים יודעים שההורה בודק מדי פעם מצמצמת את הפגיעות בווטסאפ. זו פגיעה בפרטיות, בוודאי, אבל זה הכרחי"."אם הילד מסרב ומתקין סיסמה שאינו מוכן לתת להורה, ההורה צריך לקחת את המכשיר למעבדה של חוקר עבירות מחשב, שם יפצחו את הסיסמה. אפשר גם לבקש תוכנה של בקרת הורים ששולחת למייל של ההורה התראות ואפילו שיחות שלמות, והילד לא יכול להסיר אותה (עם זאת, חשוב לדעת שאין כלים לפיקוח על שיחות קוליות)".
"חשוב לחדד את המושג של אחריות חברית ברשת החברתית. לדבר איתו על אמפתיה: 'איך אתה היית מרגיש אם זה היה קורה לך'? ובעיקר, ללמד את הילד לדווח על פגיעות שהוא עד להן, למבוגר שהוא סומך עליו - הורה, מדריך חברתי, יועצת, מורה... במקרה של הפצת תמונה מינית, צריך לדווח למשטרה". "עוד דבר חשוב: הילדים בווטסאפ עלולים להיפגע לא רק על ידי בני גילם. יש סוטים שמגיעים אליהם בווטסאפ, כמו ברשתות חברתיות אחרות. אני מטפל עכשיו במקרה של ילדות שקיבלו הצעה להיות דוגמניות כפות רגליים לסנדלים, ושלחו צילומי רגליים לסוטה שפנה אליהן, עד שאחד ההורים גילה את זה. רק היום פנו אליי הורים לילדה בת 12, שניהלה שיחות עם מישהו שהציג את עצמו כבן גילה, אבל התברר שהוא כבן 50". "יש גם פרצת אבטחה באפליקציה עצמה, שמאפשרת לגנוב משם מידע. היה לי מקרה של מורה שאחד התלמידים התביית על הווטסאפ שלה, ושלח בשמה הודעות. לכן מומלץ מאוד לשים תוכנת הגנה (פיירוול) על הסמארטפון". "ואם פגעו לכם בילד? פנו לחוקר שיכול לטפל בכך. יש לנו היום דרכים לגלות מי כותב ומעלה תמונות וסרטונים ואפילו לבקש מווטסאפ לחסום את החשבון שלו".
