באמצע הלילה התעוררה אסנת כתריאל מצלצול בטלפון הנייד שלה. על הקו היה ראש צוות האבטחה של אחד המועדונים הגדולים בתל אביב, ולפני שהיא הצליחה להבין מה הוא אומר, הוא העביר את הטלפון לאדם שהיה לצדו. "זה היה אדריכל מוכר, סוג של אושיה תל אביבית", היא מספרת, "הכרתי אותו היטב מעבודתי הקודמת. הוא היה שיכור גמור וסיפר לי שאחד המאבטחים בכניסה למועדון הולך איתו מכות. נשמטה לי הלסת. הבנתי שהוא משתולל כי לא אפשרו לו להיכנס ולבלות במקום, ולא האמנתי שמישהו כמוהו הגיע למצב כזה".

>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק

>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG צפו בתמונות מאחורי הקלעים של הפקת הגיליון החדש, וקבלו הצצה לגיליונות הבאים

אסנת מיהרה להתעשת והסבירה לאדריכל במילים עדינות שעליו לעשות אחורה פנה וללכת הביתה. למחרת בבוקר הוא התקשר אליה, "הוא התנצל שמונים אלף פעם, ואמר שאם לא היו מספרים לו הוא לא היה מאמין על עצמו שזה אכן קרה לו. הצרה שהוא לא היחיד. אני מדברת על שחקנים, כדורגלנים, אנשי תקשורת. פתאום אתה רואה אותם במצבים בלתי נתפסים: רבים עם יחצנים על זה שלא מכניסים אותם, מתחילים עם בנות צעירות, משתמשים בסמים ומגיעים לא פעם למצבים ממש מבישים".

כל ערב זו היערכות למלחמה

סצנת המועדונים וחיי הלילה התל אביביים מכירה אסנת ממש מקרוב. היא הבעלים של "צוות שגיא", אחת מחברות האבטחה הגדולות בשוק והאישה היחידה בארץ שמנהלת חברת אבטחה בסדר גודל כזה. בעלה אלון, שעבד שנים רבות כמאבטח, עובד צמוד אליה ואחראי לחדר הנשק, להרשאות למאבטחים ולתיקי האבטחה. בחברה עובדים כיום למעלה מ־200 מאבטחים שעוסקים באבטחת מסיבות, אירועים, הופעות ומשחקי כדורגל. "כל ערב זו היערכות ממש כמו למלחמה. כשהעובדים אומרים לי שאני מתנהלת כמו בחברת היי־טק, בשבילי זו מחמאה ענקית", היא מחייכת מולי בגאווה במשרד שלה, בו קיימנו את הריאיון.

מי נמצא ברשימת הלקוחות שלכם?

"אנחנו מאבטחים אמנים גדולים מהארץ ומחו"ל ודואגים לשלומם של המבלים במועדונים הגדולים של תל אביב, ביניהם 'החתול והכלב', ה'קלרה' וה'מורפיום', וגם במסעדות יוקרה דוגמת 'מסה' ו'יאסו'".

איך בונים אבטחה למקום או אירוע?

"הדבר הכי חשוב הוא לדעת להתאים את המאבטח לסוג האוכלוסייה שבאה למקום. המאבטחים שמשדרים הרתעה מבחינת גודל ומראה ישובצו למקום שהבלגן בו גדול, אחרים אני אציב במסעדות יוקרה או בליווי של אמנים".

מה הנוהל לגבי סלקציה?

"אני רוצה לנתץ כאן מיתוס! כולם חושבים שהמאבטח הוא זה שמחליט מי ייכנס ומי לא וזה בפירוש לא קורה. אנחנו לא מתעסקים בכניסת קהל, אלא באבטחה בלבד. למאבטחים שלי יש הנחיה ברורה לא לעשות סלקציה, התפקיד שלהם למנוע היתקלויות בכניסה למועדון בין מבלים ליחצנים או לבעלי המקום, ובתוך המועדון למנוע מעשי אלימות, סמים וגניבות. כמעט פיטרתי מאבטח בגלל שהכניס אנשים מהדלת האחורית".

חיי הלילה מייצרים אירועי אלימות וקטטות, והמאבטחים של אסנת מוצאים עצמם מדי ערב בין המתקוטטים: "לא מזמן נסגר תיק שהתנהל במשך שלוש שנים נגד אחד המאבטחים שלי. הוא עבד במועדון ה'צ'ין־צ'ין' וביקש מאחד המבלים שלא יעשן בפנים, המבלה יצא וכעבור מספר דקות חזר ושוב הדליק סיגריה, בסוף זה נגמר בכך שהמאבטח חטף אגרוף ונשברו לו השיניים, נפתח לו תיק, ובמשך שלוש שנים ארוכות הוא לא היה יכול לעבוד כמאבטח. העסקתי אותו כמשבץ עבודה והוא הפסיד הרבה מאוד כסף".

נאלצת להתמודד עם רצח של מאבטח שלך.

"שמונה חודשים אחרי שהקמנו את החברה שני מאבטחים שלנו, סטס ואלכס, שניהם צעירים ואמביציוזים בגודל של מקרר, עבדו במועדון ה'ווקס'. במהלך סיור הם ביקשו משני צעירים שבילו במועדון לצאת החוצה, השניים יצאו אבל בדיעבד מתברר שהם היו חברים של עובדי המועדון, ואותם עובדים עדכנו אותם מתי המאבטחים גומרים לעבוד. כשהם סיימו ועלו על מונית החברה שחיכתה להם, עקב אחריהם רכב. באזור קרליבך נורו לעברם שתי יריות. המאבטח אלכס פוזולובסקי נורה ונהרג במקום והמאבטח השני נפגע בברך. עבורי זה היה נורא. תחושה שאני שלחתי אותו למשימה והוא לא חזר הביתה, ואז צריך למצוא את הכוחות להמשיך הלאה".

אחד המאבטחים שלך מצא עצמו מעורב באירוע מוכר.

"כן, הוא סיים לעבוד באחד המועדונים בנמל תל אביב ובמגרש החנייה שמע מישהי בוכה בין השיחים. הוא מצא שם בחורה עם חולצה קרועה ממררת בבכי, בהתחלה הוא פחד לגעת בה שלא יגידו שאנס אותה, אבל הוא נשאר ושמר עליה עד שהמשטרה הגיעה למקום. בחקירה התברר שמי שתקף את הבחורה הוא ארז אפרתי, שהיה מאבטח הרמטכ"ל, והוא הורשע על כך בבית משפט. ובפעם אחרת החבר'ה שלנו עצרו את אלו שדרסו למוות באבן גבירול את מיטל אהרונסון, החברים של העבריין שלום ימיני".

בשלב זה אלון מגיע למשרד ומצטרף לשיחה שלנו. הוא מזכיר לאסנת שהמאבטחים שלהם היו מעורבים בעוד פרשה מפורסמת. "בערב שהתפוצצה הפרשה סביב אייל גולן הוא הופיע בפני אנשי משרד הביטחון ואנחנו אבטחנו אותו. זה היה עדיין בשלב שאסור היה להגיד את שמו, אנחנו כמובן ידענו שמדובר בו והאבטחה סביבו הייתה ברגישות גדולה יותר מבדרך כלל. מסביב היו הרבה כלי תקשורת אבל אייל, כמו שהוא נוהג תמיד, אפשר לכולם לגשת אליו".

להמשיך את דרכו של שגיא

החברה שנוסדה ביוני 2008 הגיעו אסנת (43) ואלון (38) לגמרי במקרה. אסנת: "הכל התחיל באוקטובר 2007, זמן קצר אחרי שהתחתנו. לאלון היה חבר ילדות בשם שגיא אור והייתה לו חברת אבטחה בשם 'בסט'. באחד הערבים בילינו יחד בתל אביב ובמהלך הערב שגיא קפץ למועדון ה'דום' שהחברה שלו אבטחה כדי לראות שהעניינים מתנהלים כמו שצריך. בדיוק כשהגיע פרצה במקום קטטה גדולה בה היו מעורבים גם עבריינים. שגיא התערב וניסה להרגיע את הרוחות, וכשהקטטה התפזרה הוא חזר אלינו והמשכנו את הערב כרגיל. בערב למחרת קיבלתי טלפון מאלון: רצחו את שגיא. לא האמנתי".

איך הוא נרצח?

"שגיא יצא כהרגלו לסבב מועדונים וכשהגיע ל'דום' עבר במקום אופנוע ועליו שני רעולי פנים שירו בו מטווח קצר. ברצח נורה ונהרג גם בעל קיוסק שהיה ליד. עד היום הרוצחים לא נתפסו אבל במשטרה משערים שזה קשור לקטטה שהתרחשה במועדון בערב הקודם, כשבילה איתנו. אני בטוחה שבמסגרת העבודה אני נתקלת לא פעם באנשים שרצחו אותו וחולמת על היום שאצליח להניח עליהם את היד".

ואיך מכאן זה התגלגל לחברת אבטחה משלך?

"בשבעה של שגיא אמא שלו שאלה את אלון אם הוא מוכן להמשיך את דרכו, מעין צוואה. לאלון היה ברור שזה מה שצריך לעשות, אני מיד התנגדתי. לא רציתי להיכנס לכל הבלגן הזה, אבל אלון לא הרפה. לפני שהתחתנו הוא עבד בחברה של שגיא ואבטח את העבריינים הגדולים ביניהם עמיר מולנר, זאביק רוזנשטיין ובן כהן. אני, לעומת זאת, עבדתי כמנהלת פרויקטים בתחום הנדל"ן ובאותה תקופה ייצגתי את היזמים תשובה, דורי והאחים עופר שבנו יחד את מגדל ה'סיטי טאואר' בתל אביב. לא פעם נדרשתי לאבטחה כי העבריינים הבינו שיש בפרויקט הרבה כסף וניסו להשיג דריסת רגל".

"איימו עליי, הגיעו למשרד שלי ובלי בושה אמרו שאם לא אאפשר להם לקנות או לשכור דירות במגדל הם יטפלו בי, פעם אפילו הרסו לי את האוטו. חששתי לחיי. לכן, כשאלון ואני החלטנו שמתחתנים לא יכולתי להרשות לעצמי שהבעל שלי יהיה מאבטח של עבריינים. זמן קצר לפני ששגיא נרצח אלון הפסיק לעבוד כמאבטח והתקבל לעבודה כמפקח ברכבת ישראל, שם הוא עובד גם כיום".

חלפו כמה חודשים, אלון ניסה להקים את החברה עם חבר נוסף ללא הצלחה. במקביל הוא המשיך לנסות לשכנע את אסנת שתסכים לקחת את החברה. אסנת: "באותה התקופה עברנו ליישוב שקד ואני עזבתי את העבודה ב'סיטי טאואר'. בשלב מסוים הסכמתי לנסות, פנינו ללקוחות שהיו בעבר בחברה של שגיא וביוני 2008 יצאנו לדרך".

במה שונה מנהלת אישה בתחום זה?

"נשים עושות דברים אחרת ביכולת ארגון, חשיבה קדימה והקפדה על הפרטים הקטנים. אני נמצאת כל הזמן בשליטה על מה שמתרחש, אין סיכוי שמשהו זז ואני לא יודעת, וזה כולל מועדונים, אירועים, רישיונות, תעודות, הזמנות חשבוניות וכמובן הוצאת משכורות. הכל עובר דרכי. אם פעם הסתכלתי על מאבטח כעוד אחד שנותן שירות, היום אני רואה אותו כבעל מקצוע. זו בפירוש לא עבודה לתקופת מעבר בין הצבא ללימודים, יש אנשים שעובדים משרות מלאות ומגיעים למשכורות יפות מאוד".

אלון שמח לפרגן ליכולת הניהולית של אסנת: "זמן קצר אחרי שהקמנו את החברה אסנת הודיעה שהיא מתכוונת לעזוב לקוח גדול מאוד שהיה לנו, ההכנסה ממנו הייתה 400 אלף שקלים בחודש ומבחינתה הוא קיבל מחירים נמוכים מאוד. אני הייתי בשוק, זה היה לקוח ששמרתי עליו בצמר גפן והיה לי ממש לא נעים להודיע לו. בסוף אסנת הודיעה לו שהמחיר עלה ובשנייה הכל הסתדר".

את מי תקבלי לעבודה?

"דבר ראשון אחפש חבר'ה שמשדרים חוזק, יוקרה ואיכות, שריריים וגבוהים שמגיעים לעבודה לבושים טיפ טופ. אני מעסיקה גם נשים, אבל בעיקר גברים חסונים שיודעים את העבודה. ברור שכולם חייבים להיות ללא עבר פלילי, רצוי בוגרי שירות קרבי בצה"ל, אבל עובדים אצלי גם חבר'ה ותיקים מרוסיה שלא שירתו בצבא, עברו קורס מועדונים וקיבלו אישור משטרה. היום יש הקפדה על התחום, מאבטחים עוברים רענונים וכשבקר רישוי מגיע לבצע בדיקה, אם למאבטח אין תעודה הוא יפסיק להיות מאבטח".

ועדיין אנחנו שומעים על מאבטחים שירו בנשקם האישי כדי לרצוח.

"עד לא מזמן נתנו רישיון על סמך שירות בצה"ל ובתנאי שאין עבר פלילי. זה תקף גם היום אך נוסף תנאי לרישיון לנשיאת נשק והוא אבחון פסיכולוגי".

כבר לא מאבטחים של עבריינים

אסנת נולדה וגדלה ברעננה, בת שנייה במשפחת גווילי. את לימודי התיכון סיימה בקיבוץ 'להבות חביבה' ושירתה בצבא בחיל המודיעין. בתום השירות למדה שיווק וניהול פרויקטים במכללה למינהל והתחילה לעבוד בתחום הנדל"ן. את אלון היא הכירה באותה תקופה שהיו איומים על חייה. אלון: "יום אחד הגעתי ל'סיטי טאואר', אסנת יצאה מהמשרד ושאלה בכעס מה אני עושה כאן. הסברתי שהגעתי לאבטח מישהו והיא אמרה שמאבטחים לא יסתובבו לה בין הרגליים וזרקה אותי החוצה".

יש לך לא מעט סיפורים מעניינים מאותה תקופה.

אלון: "בהחלט. פעם אבטחתי את עמיר מולנר כשהוא נפגש עם יעקב אלפרון לפגישת בוררות במלון בהרצליה. עמדתי במרחק של כמה מטרים ממנו, המאבטח של אלפרון עמד בקצה השני. בספה הסמוכה ישב הבן של אלפרון, דרור, ואז בשניות ראיתי שאלפרון דוחף את מולנר ודרור דוקר אותו בצוואר. זינקתי, שלפתי את הנשק ודרכתי אותו בלובי. הזעקתי את הרכב הכונן שעמד בחוץ, תפסתי את מולנר ונסענו לבית החולים. כל הצלמים חיכו לו שם אז הכנסתי לבית החולים את אחד המאבטחים עם מגבת על הראש כולם חשבו שזה מולנר ורצו אחריו, ואנחנו בינתיים נכנסו מכיוון אחר. סיפור אחר הוא על הפעם שלקחתי את רוזנשטיין להחליף כסף באיזה צ'יינג' ביהודה הלוי. על הסוכך של הצ'יינג' שמו לו מטען ופתאום היה היה פיצוץ אדיר. אתה צריך להבין ברגע מה מתרחש סביבך ולהתעשת. שלושה מאבטחים נפצעו והבן של בעל הצ'יינג' נהרג".

היום היית מוכן לאבטח אותם?

"כשאשתי הבעלים של חברת אבטחה ואני עצמי עובד באבטחה, אדם שהמשטרה מאמינה בו, לא הייתי עושה את זה. ומהרגע שהמשטרה קבעה שאין לעבריינים מאבטחים חמושים בוודאי שלא הייתי עובר על החוק".

אסנת: "בעבר זה היה סמל סטטוס והעבריינים היו משלמים על זה הון. כשפתחתי את החברה הודעתי מפורשות שאנחנו לא מאבטחים עבריינים, כמו שלא נאבטח בתי זונות, בתי קזינו, כל דבר שמזוהה עם פלילים מבחינתי הוא קו אדום". היום אסנת ואלון הם הורים לבת (5) ובן (3) ומתגוררים ביישוב שקד, בו גדל אלון.

כשהילדים יגדלו תרשו להם לבלות במועדונים?

אסנת: "לא תהיה לנו שום בעיה. גם אני יצאתי, הייתי שם וידעתי לשמור על עצמי, תמיד הייתי בחורה בין גברים. אני בן אדם חזק ואני מגדלת את הילדים שלי להיות חזקים. מועדונים זה לא דבר רע, צריך לצאת וליהנות, אבל צריך גם לדעת איפה ומתי לחזור הביתה. סטטיסטית, רוב האלימות במועדונים מתחילה באחת בלילה כשאנשים כבר שיכורים, אז אני בעד לצאת ולחזור באחת או שתיים בלילה. בכלל, אני ממליצה לסגור את המועדון בשעה כזו. ה'עוד משקה אחד' בשעת לילה מאוחרת הוא מתכון שמביא צרות".