עיסוק: תלמידת י"ב במגמת תיאטרון ותקשורת
הורים ומשפחה: האם מטפלת בקשישים, האב, שעבד כמאבטח, נפטר בשנה שעברה. אחות לשניים.
מי אני:
ילידת בלרוס, מגיל חמש בארץ.
בגיל 13 התחלתי לדגמן. זה היה החלום של אבא שלי ועכשיו, כשאני מועמדת בתחרות, אני מקווה שהוא מסתכל מלמעלה וגאה בי.
פתאום גיליתי אחות:
כשהייתי בכיתה ד' גיליתי שיש לי אחות מנישואיו הראשונים של אבי. בינה לבין אבי היה נתק והוא לא ראה אותה 14 שנה.
מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי אחות גדולה, כך שיום אחד החלטתי ליזום את הקשר איתה. סבתא שלי אמרה לי מתי יום ההולדת שלה, התקשרתי לברך אותה וקבענו פגישה. היא גרה בבאר שבע.
הקשר הלך והתהדק וגם אבא חזר לתמונה. כשהיא התחתנה נסענו להשתתף בחתונה.
אבי ז"ל:
למרבה הצער, אבא שלי נפטר מהתקף לב בגיל 51.
בוקר אחד יצאתי במהירות מהבית, אפילו לא הספקתי להגיד לו שלום. בהפסקת עשר אמא שלי התקשרה מבוהלת שאזמין מיד אמבולנס. כשהפרמדיקים הגיעו הם ניסו להחיות אותו במשך 50 דקות, אחר כך היתה דממה והבנתי שהכל נגמר.
נכנסתי וישבתי לידו, חשבתי על כל הדברים שרציתי להגיד לו ולא הספקתי. אם הוא היה מתאשפז בזמן, אולי צנתור היה מציל אותו.
אחרי שהוא מת אני לקחתי אחריות על הבית.
נכון לעכשיו אנחנו אוספים את השברים, אמא חזרה לעבוד ואני אתגייס לצה"ל. רציתי לשרת בתפקיד קרבי רחוק מהבית ואני מתכוונת להתעקש על תפקיד משמעותי גם במצב החדש.
ספר:
"אהבת איתמר". ספר על איתמר בן אב"י, שמבוסס על סיפור אהבה אמיתי שקרה בירושלים בתחילת המאה ה-20.
אני בחמש מילים:
רגישה, עצמאית, בוגרת, איכפתית ונוטה למצבי רוח.
חוויה שהשפיעה עלי:
קיבלתי מלגה ונסעתי עם משלחת של בית הספר לפולין. חוויה מאד חזקה.
סבתי היתה תינוקת בזמן השואה ושמעתי סיפורים, אבל עד שלא מגיעים למחנות ורואים את הזוועה קשה לתפוס את מהות השואה. דווקא בימים שיש כאלה שמנסים להכחיש את השואה חשוב לנסוע, לראות ולהבין.
מודל היופי שלי:
מרלין מונרו. מולטי טאלנט וסמל מין נשי.
____________________
