- אסור (-)
אמתי מגד, מטפל פרטני וזוגי, מנהל בית ספר מגד לפסיכו-תרפיה מתקדמת: "שמירת סודות יוצרת גבולות בינינו"
"סודות בהגדרתם הם יצירת גבול: זו הסיבה שאנחנו לא מספרים לילדים מידע שהוא 'של מבוגרים', או שאנחנו לא מספרים לאנשים מבחוץ מידע שקשור לזוגיות: אנחנו יוצרים גבול בין העולם שלנו לבין העולם שלהם. במקום שבו אנחנו לא משתפים במידע, נוצר גבול; במקום שאנחנו חולקים מידע, נוצר קשר. זו גם הסיבה שבזמן ההתאהבות, אנשים מרגישים צורך לשתף את השני בכמה שיותר מידע: אנחנו מרגישים שההתחלקות במידע מחזקת את הקשר".
"אבל התחלקות במידע חושפת אותנו, כולל את החלקים שאנחנו חוששים שבני הזוג פחות יאהבו בנו. עם הזמן, נגמרים הדברים שנעים לנו לספר, ומתחילים להופיע דברים שפחות נעים לנו לספר: תשוקות, מאוויים ופחדים שעלולים לחשוף את השונות בינינו; שעלולים ליצור קונפליקט. אנחנו עלולים לגלות שאנחנו לא באמת 'אותו דבר', ואנחנו חוששים שגילוי השוני ייצור בינינו מרחק, אבל למעשה, התהליך הוא הפוך: ככל שאנחנו חולקים פחות מידע, כך נוצרים בינינו יותר גבולות ויותר מרחק. כך יש לנו פחות על מה לדבר – כי אם אי אפשר לדבר על מה שבאמת מציק לנו ומעסיק אותנו, על מה נדבר? וכך נוצרת זוגיות שבה שני בני הזוג יושבים זה מול זה ואין להם מה לומר: הם לא מדברים לא מפני שמשעמם להם, אלא מפני שנגמרו להם הנושאים הבטוחים".
"אז כן, אפשר לשמור סודות בזוגיות, אבל יש לכך מחיר: והמחיר הוא אינטימיות וקרבה. הסודות מונעים מאיתנו להרגיש קרבה, ושולחים אותנו ליצור קרבה עם אלה שאיתם אנחנו כן חולקים סודות – לא פעם אנשים מבחוץ. יותר מזה: על שמירת סודות אנחנו משלמים בביטחון. גם אם לכאורה מנענו קונפליקט ונשארנו באזור הבטוח כשלא סיפרנו כמה באמת עלה מה שקנינו, או שלא באמת בא לנו לעשות סקס, למעשה מנענו תחושה של ביטחון אמיתי. כי אם בן הזוג שלנו לא יודע מי אנחנו באמת, איך נדע שהוא אוהב אותנו באמת? ואם ההרמוניה שבינינו מבוססת על הסתרה, איך נוכל לדעת שהמעטה הדק הזה לא יתפרק בעוד רגע?".
"דווקא הימנעות מסודות עוזרת לנו להכיר בכך שאנחנו שני בני אדם נפרדים, עם צרכים שונים ורצונות שונים. הנכונות לחלוק זה עם זה גם את מה שלא נעים לחשוף, את מה שיעורר קונפליקט, נותנת מקום לשונות בינינו".
"בסופו של דבר, השאלה אם לשמור סוד או לא היא השאלה איזו זוגיות אנחנו רוצים. האם אנחנו רוצים זוגיות שטחית שמבוססת על פסאדה והסתרה, או זוגיות עמוקה שבה אנחנו מוכנים לספר דברים שלא נעימים לנו, ולשמוע דברים שלא נעימים לנו. זוגיות שבה אנחנו מוכנים להכיר בשוני ולאהוב למרות השוני. אי אפשר ליצור אינטימיות עמוקה בלי לעבור דרך קונפליקטים. כל קונפליקט מעמיק את ההיכרות והאינטימיות. אם נרשה לעצמנו לחשוף סודות, לוותר על האזורים הפרטיים ועל ההרמוניה המזויפת, נזכה בתמורה בזוגיות עמוקה, שבה אנחנו מרגישים שמקבלים אותנו כמו שאנחנו, גם כשאנחנו לא מושלמים".
- מותר (+)
ד"ר איריס רייצס, מטפלת פרטנית וזוגית: "בזוגיות שיש בה אמון, לא צריך לדעת הכל"
"גם בזוגיות טובה, מותר לשמור סודות מבן הזוג. יותר מזה: בפועל, אף אחד מאיתנו לא מספר הכל לבן הזוג: אנחנו רק מלקים את עצמנו על כך ומרגישים רע, וחבל. "למעשה, שמירת סוד לכשעצמה אינה מזיקה לזוגיות: היא רק החלטה שיש דברים מסוימים שהם פרטיים שלנו, ואין צורך לחלוק אותם עם האחר. כל אחד מאיתנו זקוק לרמה אחרת של פרטיות, שנובעת מהצורך השונה שלנו במרחב: יש אנשים שזקוקים ליותר מרחב, ואחרים לפחות".
"ככל שאנחנו זקוקים יותר לזוגיות סימביוטית, שבה העולמות שלנו מתמזגים, כך ניטה לחלוק יותר פרטים מעולמנו עם בן הזוג; ככל שאנחנו זקוקים ליותר מרחב בזוגיות, כך נרצה יותר פינות משלנו – זמן שהוא רק שלנו, מקום פיזי שהוא רק שלנו, מידע שהוא רק שלנו. אם אנחנו מוכנים לחיות כשני אנשים נפרדים, בעלי עולם מלא משל עצמם, שרוצים לחלוק חלק ממנו עם בן הזוג – נסכים שיהיו בינינו גם פינות פרטיות".
"שמירת הסוד משמרת את האוטונומיה שלנו; את היכולת לחוש עצמאי בתוך זוגיות. את היכולת לחוש שיש לנו מקום פרטי משלנו. היא לא מעשה נגד בן הזוג, אלא בעד הפרטיות שלנו: בכך היא לא שונה מהותית מסגירת הדלת באמבטיה, למרות שבן הזוג שלנו כבר ראה אותנו ללא בגדים. מה שמזיק לזוגיות הוא לא עצם שמירת הסוד, אלא סודות מסוימים. סודות רבים אינם אמורים מעצם טיבם לפגוע בזוגיות או בבן הזוג: הם בסך הכל הימנעות מדיווח על התנהגויות או מחשבות שלא תואמים את אישיותו של בן הזוג, ולא הכרחי שהוא יידע עליהם. באמצעות שמירת הסוד, אנחנו פשוט נמנעים מהצורך לקבל ממנו דעה שיפוטית. סודות כאלה אינם שקרים, ואינם פוגעים באמון בזוגיות או בתפקוד שלה. הם הימנעות מפגיעה בבן הזוג ומיצירת קונפליקטים מיותרים".
"סודות אחרים, לעומת זאת, עלולים לפגוע בזוגיות מפני שיש להם השפעה ישירה על בן הזוג: אם פיטרו אותנו מהעבודה; אם חלינו; אם עשינו הוצאה כלכלית משמעותית; אם קרה משהו לילדים – כל אלה הם דברים שחוסר הידע עליהם עלול לפגוע בבן הזוג, ואין לנו זכות לפגוע בו על ידי העלמת מידע".
"נדמה לנו שבזוגיות אנחנו חייבים לדעת הכל זה על זה, אבל צריך להבחין בין צורך בתחושת יחד, לבין צורך בשליטה: לא פעם, כשאנחנו רוצים לדעת הכל על בן הזוג, מה שאנחנו בעצם רוצים זו שליטה מוחלטת על מחשבותיו, עולמו הפנימי והתנהגותו. דווקא בזוגיות שיש בה אמון, מותר שיהיו אזורים שבהם אנחנו מוכנים לשחרר שליטה; לתת לבן זוגנו ולעצמנו לשמור על פרטיות, כדי שנוכל להרגיש שיש לנו קיום גם בזכות עצמנו, ולא רק כחלק מזוג. עדיין ייתכן שנרצה לשתף את בן הזוג במה שעובר עלינו – אבל מרצון ולא מכורח; מתוך אהבה ולא מפני שאנחנו חייבים. אפילו ללב שלנו יש שני חדרים, ומותר לשמור חדר אחד לזוגיות, וחדר אחד לעצמנו".
