"גברים הם ציידים, ואת מעניינת אותם רק עד הכיבוש. את לא אמורה להתמסר לגמרי כל הזמן – לא בתחילת קשר, וגם לא אחר כך", אומרת שרון רובינשטיין, מחברת רב המכר "למה היא ולא את", מאמנת לתקשורת בין אישית ומעבירה סמינרים למציאת זוגיות.
בעד
משחקי הכס
אם את רוצה למצוא בן זוג ראוי, שמעוניין בקשר רציני איתך, ולא מבזבז לך את הזמן וגורם לך לכאבי לב – את צריכה שתהיה לך אסטרטגיה. אלה לא משחקים, אלא גישה לחיים. "כדי למצוא גבר ראוי ולייצר משיכה ביניכם, צריך לפעמים לרסן את ההתלהבות. החוק שלי הוא :'70-30' שבעים אחוז מהאקטיביות בקשר צריכה להגיע מהגבר, ורק שלושים אחוז מהאישה. זה לא שהאישה לא צריכה לתת חום, אהבה וחיזוקים – אבל פחות מהגבר".
"יותר מזה: גם אחרי שהיחסים מתקרבים, משהו בהם צריך להיות לא פתור עד הסוף ולא מושג עד הסוף; את יכולה לשדר שאת רוצה, אבל לא כל הזמן".
למה זה צריך להיות כך? משתי סיבות: קודם כל, כדי לא להתאכזב, ולהיות בטוחה שאת משקיעה במקום הנכון. כל כך הרבה נשים נותנות את כל כולן, רק כדי לגלות אחר כך שהגבר לא רציני כמוהן, ואז הן נפגעות. זה כך בעיקר אחרי סקס, מפני שאחרי אורגזמה הגוף שלנו מפריש הורמונים שגורמים לנו להרגיש רוצות ומאוהבות. אני מאמינה שכדי לא להיפגע, אישה צריכה לבדוק שהגבר רוצה אותה באמת; מעוניין להכיר אותה, רוצה לבלות איתה זמן, ואפילו, שאם היא זקוקה לעזרה – הוא מגיע. כשזה ברור לך, את יכולה להיות אותנטית ולפתוח את הלב".
"אבל גם אם ברור לך שזה המצב, את צריכה להמשיך לשמור על חוק .70-30 למה? מפני שגברים הם ציידים. כל זמן שהציד נמשך, את מעניינת את הגבר; אבל ברגע שהוא מרגיש שנפלת במלכודת שלו, שהוא כבש אותך – את נהיית פחות מעניינת. וזו הסיבה לכך שלא מעט גברים שנשואים לנשים מוצלחות, יפות, אימהות למופת, מוכשרות ואוהבות, מחפשים מישהי מהצד. ברגע שאישה הופכת למובנת מאליה, חסר להם הריגוש של הציד.
"נשים רבות חושבות שהכיבוש הוא הסקס, ודוחות אותו בתירוצים כמו 'אני במחזור', זה לא העניין: מה שחשוב הוא לא לתת לגבר את האישור שהוא כבש אותך לחלוטין. לכן נכון יותר לומר משהו כמו 'אני בטוחה שזה יהיה נפלא, אבל עדיין לא מתאים לי'".
לא להיצמד אליו יותר מדי; לתת אוויר, להתרחק מדי פעם; לתת לו להיות מוטרד כשאחרים מסתכלים עלייך. לשמור כמה קלפים קרוב לחזה, כי את לא יכולה להיות מרגשת אם הכול פתוח. גברים לא צריכים לדעת הכול: אם הגבר שלך יכיר אותך כמו שהוא מכיר את אחותו, הוא גם יימשך אלייך כמו אל אחות, ולא כמו אל אהובה. חברות היא עניין חשוב בקשר, אבל מעבר לחברות צריכה להיות משיכה, ומשיכה נוצרת כשיש תחושה שמשהו נשאר חבוי ולא מושג. גם בזוגיות אנחנו צריכים לרסן את עצמנו ולהתאפק: כדי לא לפגוע בשני, או כדי לא לפגוע במשיכה ובהתרגשות בקשר".
"אגב, אם תעשי את כל זה עם גבר שלא באמת רוצה אותך – הוא יתייאש ויילך. אבל אם תעשי זאת עם גבר שכן מעוניין בך, הערך שלך בעיניו רק יעלה, כי הוא ירגיש שתמיד מחכה לו עוד משהו שהוא עוד לא השיג; וגם הערך שלו בעיני עצמו יעלה, כי ככה גברים מרגישים כשהם צדים."
נגד
תורת המשחקים
"את לא רוצה לחיות עם גבר שמה שמושך אותו הוא המרדף אחרי הבלתי מושגת". הכללים בקשר זוגי נקבעים כבר מהמפגש הראשון אומרת דלית בלונדר-רון, פסיכולוגית קלינית מומחית ומטפלת ביחידים, זוגות ומשפחות.
"הכללים בקשר זוגי נקבעים כבר מהמפגש הראשון, הכללים האלה הם הבסיס לחוזה המשותף של הזוגיות, שעל אף שהוא לא כתוב, הוא ברור לשני הצדדים. מי שמתחיל יחסים במשחקים של דחייה ומשיכה, יקבל יחסים כאלה לכל אורך הדרך. מי שמתחיל יחסים במשחקים של דחייה ומשיכה, יקבל יחסים כאלה לכל אורך הדרך".
במקום שיתוף פעולה ויצירת יחד הוא יקבל מלחמה פסיכולוגית מתמדת. "יחסים אמיתיים מבוססים על כנות ואותנטיות, ולא על משחקים ואדישות מזויפת. למרבה הצער, לא מעט גברים ונשים נופלים לדפוס של הצגות ומסכות, מפני שבחברה המערבית וההישגית גם הזוגיות הופכת למבחן ערך: במקום לבדוק אם הגבר הזה מתאים להיות חבר ושותף, אנחנו בודקים כמה הוא 'שווה', ואם כשהוא יהיה לצדנו הערך שלנו יעלה.
ציידים ומלקטות
"צצות פה כמה בעיות שאי אפשר להתעלם מהן: ראשית, אם את משחקת משחקים, את מושכת לחייך תמיד את הגברים שמשחקים עושים להם את זה; אלה שתמיד חייבים לרדוף אחרי הבלתי מושגת. את הגברים חסרי הביטחון, שבוחרים לקבל את הערך שלהם לא מבפנים אלא מבחוץ. את הגברים שלא מסתכלים מי את, אלא איזה מין טרף את. בינתיים, את מפספסת את הגברים האחרים – הגברים הטובים, שלא מחפשים משחקים, אלא אותנטיות, פשטות, חברות. אלה יאבדו ביטחון, יתייאשו ויילכו. שנית, דפוס יחסים כזה משמר מאבקי כוחות סמויים, ומכניס לא מעט כעס ביחסים. בעצם, האישה לא מפסיקה להעמיד את בן הזוג שלה במבחנים, עד כמה הוא מוכן להתאמץ בשבילה".
"אם את משתיתה את הזוגיות שלך על חוזה שבו את חייבת תמיד להיות 'שווה' חזקה ולא מושגת כדי שבן הזוג שלך יימשך אליך, מה יקרה בהמשך, כשיגיעו רגעים בחיים שבהם תהיי פגיעה, חלשה, נזקקת? מה יקרה אחרי לידה, או בזמן מחלה? הרי אם כל הסיפור הוא ערך ושווי שוק, מה ימנע מבן הזוג שלך ללכת לחפש לו ברגעים האלה מישהי שווה יותר? מן הסתם תמיד תהיה מישהי אחרת, מושגת פחות".
"כל הגישה הזאת דוחפת את הקשר למקום סטריאוטיפי ומחליש: הוא רודף – את פאסיבית; הוא יוזם – את תחמנית ומניפולטיבית. זו גישה שרק מחלישה את האישה, ומחזירה אותה לחכות ליד הטלפון".
"אז נכון, את לא חייבת להתקשר בכל פעם שבא לך. זה בסדר גם להתאפק. אבל אם את מחפשת קשר שבו תוכלי להיות את עצמך, אין סיכוי להשיג אותו באמצעות מסכות; ואם את מחפשת אהבה אמיתית, אין טעם לנסות להשיג אותה באמצעות משחקים. כמו שיש גברים שנמשכים לבלתי מושגת, יש גברים שנמשכים לזו שרוצה בהם.
"אם את מרגישה שאת רוצה יותר מדי – כדאי לך לבדוק ולטפל בעצמך בלי קשר לזוגיות. אבל אם נדמה לך שרק משחקים יביאו אותך לקשר רציני – את טועה: סביר להניח שהם יביאו אותך לקשר בעייתי, ולבן זוג שהוא פלסטר לפצעי האגו, אבל לא שותף אמיתי.
- כתבה: מור אסאל
