אראלה טהרלב בן-שחר

"העבודה היא חיינו", אמר א.ד. גורדון, אבל היא עלולה גם להביא למותנו - אומרים היום חוקרים בתחום בריאות הציבור. בעוד שא.ד. גורדון ניסה לרתום את החלוצים לגאולת הארץ, כשהוא מגייס את חדוות היצירה והמשמעות שמעוררת העבודה - הרי שהחוקרים בני ימינו נשענים על ממצאים של מחקרים שמראים שלחץ ושחיקה בעבודה מעלים את הסיכון להתקפי לב באופן משמעותי.

כשאתם בסטרס מתמשך, השחיקה הפיזית גורמת לעלייה בסיכון לתחלואה (צילום: שאטרסטוק)

אבל אל תחשבו שמצאתם את הפילוסופיה שתצדיק את חיי הבטלה. הבעיה איננה עם העבודה עצמה אלא עם הלחץ והשחיקה שהיא עלולה להביא. מהי עבודה מלחיצה? עבודה מול בוסים קשים תובעניים או זועמים, עמיתים עוינים שמסתירים מידע ומתחרים, עבודה הכרוכה בדדליינים קשוחים ובעומס גדול, משימות שאינכם בטוחים שביכולתכם לבצע, תחושה של היעדר שליטה, וכמובן גם לקוחות עוינים שמרימים את קולם, בעוד אתם חייבים להישאר אדיבים. כל אלה הופכים עבודה למלחיצה.
והלחץ, כידוע, מתבטא באוסף תהליכים גופניים. ד"ר שרון טוקר מהפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, שמתמחה בהשפעת לחץ ושחיקה על הבריאות, מסבירה: "בכל פעם שאנו נחשפים ללחץ, מערכות הגוף נכנסות לכוננות מוגברת - הכבד משחרר סוכר, לחץ הדם עולה, רמת הקרישה מתגברת והשרירים מתקשחים. במקביל המערכת החיסונית מדוכאת, רמת הפעילות של מערכת הרבייה יורדת ומערכת העיכול משתבשת. כשהלחץ נמשך והתהליכים הגופניים האלה מתמידים, מתחולל תהליך של שחיקה פיזית שגורם לעלייה בסיכון לתחלואה".
אבל למרות שהממצאים האלה מעוררים את התחושה העגומה שהבחירה היא בין להיות מובטלים ולמות מרעב לבין למות מלחץ בעבודה, אלה אינן באמת כל האלטרנטיבות. למעשה, הלחץ בעבודה יכול להשפיע על בריאותנו רק אם הוא מתמיד וממושך, ויש הרבה דרכים לזהות אותו כשהוא עוד קטן, ולנסות למנוע אותו או למזער את הנזקים שלו.
אז אם נראה לכם שמקום העבודה שלכם הוא ממקומות העבודה המלחיצים, כדאי שתדעו לזהות אם הלחץ כבר נותן את אותותיו עליכם. לחץ ממושך גורם בדרך כלל לשחיקה שאפשר לזהות באמצעות שלושה סימנים מרכזיים: "תחושה של עייפות והיעדר אנרגיה כבר בבוקר, תחושה שאתה מתקשה לחשוב צלול ולהתרכז, וחוסר סבלנות לאחרים - בין אם אלה העובדים או הלקוחות שאתה נתקל בהם בעבודה", אומרת ד"ר טוקר, "אם אתם חווים את כל אלה, ייתכן שאתם סובלים משחיקה בעבודה, ואולי כדאי שתיגשו גם לבדיקות גופניות".

ובינתיים, עשו מה שביכולתכם כדי לשפר את התנאים. מה אפשר לעשות? לא מעט:

1. החליפו מקום עבודה: אם מקום העבודה שלכם מלחיץ במיוחד ויש לכם אלטרנטיבות טובות, ייתכן שההחלפה שלו תפתור את הבעיה.
2. קחו את הבוס לשיחה: אם זה הבוס שמלחיץ אתכם, כדאי שתדעו שלעתים שיחה נעימה יכולה לשפר את המצב. הסבירו לו שאתם יכולים להיות יעילים יותר אם תקבלו הוראות ברורות ומסודרות, מאשר אם תשמעו צעקות ונזיפות.
3. הקדישו זמן להפסקות קפה עם העמיתים: מחקר ייחודי הראה שיחסים טובים עם העמיתים מאריכים מאד את חיי העובדים ושהם משמעותיים יותר אפילו מהיחסים עם הבוס.

לא תמיד דופקים אתכם, הכל עניין של פרשנות (צילום: שאטרסטוק)

4. כתבו מכתבי "נאצה" (למגירה) למי שמרגיז אתכם: ידוע שעובדי שירות לקוחות, שנוטים להיות חשופים להרבה זעם ואגרסיה מצד הלקוחות, יכולים להקל על השחיקה שלהם באמצעות כתיבת מכתבי תשובה כועסים ועוינים ללקוחות שהכי הרגיזו אותם.
5. עבדו על הפרשנות: זכרו, אלה לא הדברים עצמכם שמלחיצים אתכם, אלא הפרשנות שלכם לאירועים. אל תקפצו מכל אירוע לא נעים לפרשנות השלילית ביותר שהוא יכול להתפרש בה. זכרו: לא כל התקף זעם של הבוס פירושו פיטורים (אז הוא צעק עליכם, שיהיה לו לבריאות), לא כל עימות עם אחרים פירושו שמעמדכם נפגע ולא תקבלו קידום, ולא כל פעם שאתם נאלצים להישאר עד מאוחר זה אומר שמישהו דפק אתכם - לפעמים זה פשוט אילוץ של העבודה.
6. התעמלו: שגרת אימונים מקטינה משמעותית את השפעת השחיקה על הגוף. נמצא שאצל מי שמתעמל הלחץ פחות נוטה לגרום לעלייה של דופק, לחץ דם ורמות סוכר.
7. עשו יוגה או מדיטציה: גם שיטות הרגעה כמו יוגה, מדיטציה, דמיון מודרך או אפילו נשימות עמוקות, מסוגלות להקטין את השפעת הלחץ על הגוף.
8. שנו טוב: גם אם אתם חוזרים הביתה מאוחר, תנו לעצמכם מספיק זמן לישון. שינה טובה היא הדרך שלכם לתת לגוף להתאושש ולאפשר לו להתמודד טוב יותר עם יום העבודה הבא.