עיר האורות מציעה למבקרים בה עשרות מוזיאונים – חלקם גדולים ומוכרים, אחרים קטנים וסמויים. כאשר אנחנו חושבים על מוזיאונים, בדרך כלל אנחנו מדמיינים מקומות עמוסי פסלים וציורים, שאפשר לחוש בהם את ההיסטוריה, ללמוד על תרבויות שונות ולהיות קרובים ליצירות אמנות מופלאות. אבל לצד המוזיאונים הקלאסיים, אפשר למצוא בפריז גם הרבה מוזיאונים נישתיים העוסקים בנושא מסוים - שאינו קשור תמיד לאמנות. "שוקו סטורי" (Choco Story) הוא דוגמה מתוקה במיוחד למוזיאון שכזה.
לפריז מסורת שוקולדית מפוארת, הכוללת עבר והווה עמוסים בשוקולטיירים מובילים, בתי ספר לשוקולד, סלון שוקולד וחנויות מתמחות. לאור זאת, אין זה פלא שבשנת 2010 הצטרף אליהם גם מוזיאון שוקולד, ובכך השלים את התמונה השוקולדית של עיר האורות.
המוזיאון הוא חלק מרשת של מוזיאוני שוקולד שהחלה את דרכה בבלגיה, ומפעילה מוסד דומה גם בפראג. הוא יעניין גם חובבים נלהבים וגם סתם סקרנים שרוצים לדעת יותר על החום המתוק הזה – איך ואיפה מייצרים אותו, מה ההיסטוריה שלו וכיצד הוא משפיע על גופנו.
"שוקו סטורי" מורכב משלושה חלקים, שמציגים באופן מרשים את ההיסטוריה של השוקולד ואת אופן ייצורו. המוזיאון עשיר במידע, המובא בשלוש שפות: צרפתית, אנגלית וספרדית – ובצרפת, שמקדשת את השפה הצרפתית, אין מדובר בעניין של מה בכך. בנוסף, מוצגים במוזיאון חפצים רבים הקשורים לשוקולד - החל בכלי ייצור, דרך כלי הגשה וקנקני קקאו, וכלה באריזות ופרסומות. האוסף עצום, ומי שמתעניינים בתחום ימצאו כאן מאגר מדהים של מידע.
החלק הראשון של המוזיאון מציג את עץ הקקאו ופולי הקקאו (כן כן, הקקאו הוא פרי), וגם עוסק בתקופה הקדומה ביותר שבה נעשה שימוש בקקאו, לפני כ-4,000 שנה. הראשונים שעשו שימוש בפרי היו בני המאיה, האצטקים והאולמקים, שחיו בדרום אמריקה. הם הכינו מהקקאו משקה מר מאוד, שהורכב ממוצקי הקקאו, מים, תבלינים ולעתים גם תוספת של כמה טיפות דם. בימים ההם נחשב הקקאו למאכל האלים, אך לא רק הם זכו לטעום אותו. באותה תקופה שימשו פולי הקקאו גם למסחר – כדי לרכוש עבד, למשל, היה על הרוכש לשלם 100 פולי קקאו.
החלק השני של המוזיאון מציג את ההיסטוריה של השוקולד מאז שהגיע לאירופה בשנת 1528: הוספת הסוכר לשוקולד על ידי הספרדים, התפתחות משקה השוקו החם (הנקרא בצרפתית "שוקולה שו"), התפתחות תעשיית השוקולד, הפרסומות המזוהות עם השוקולד ועוד ועוד. אגב, אפילו כאן יש נקודה יהודית: ההערכה היא כי היהודים הם אלה שהביאו את ייצור השוקולד לצרפת במאה ה-17, לאחר שנמלטו מפורטוגל והגיעו לעיר ביון עם המאכל האקזוטי.
בחלקו האחרון של הסיור במוזיאון תלמדו כי שוקולד טוב לבריאות. בנוסף, תוכלו לצפות בהדגמה שבה מכין שוקולטייר פרלינים. ההדגמה קצרה וקולעת, ובסופה תוכלו לטעום סוגים שונים של שוקולד ואת הפרלינים שזה עתה הוכנו. במקום נערכות גם סדנאות שוקולד קצרות, המיועדות ליחידים ולקבוצות ומחייבות הרשמה מראש.
מאחר שרוב המוזיאון עוסק בהיסטוריה, יצרו במוזיאון גם תצוגה מיוחדת שתעניין את הילדים: סיפור השוקולד מומחש גם באמצעות דמויות פליימוביל, המוצבות בתאים קטנים ומוארים שממוקמים לצד התצוגה של ה"גדולים" בגובה המתאים לקטנטנים. הילדים הגדולים יותר מקבלים מעין כתב חידה, המלווה אותם במוזיאון וגורם להם להתעניין במידע הרב שהוא מספק. כמובן שעבור הילדים גולת הכותרת היא ההדגמה שבסוף הסיור – ובעיקר טעימת הפרלינים. טוב, נו, גם עבור המבוגרים...
מוזיאון השוקולד, 28 bd Bonne Nouvelle
מטרו: Bonne Nouvelle או Strasbourg Saint-Denis
שעות פתיחה: כל יום בין 10:00 ל-18:00 (השעות משתנות לעתים בימי חג).
מחיר: 9 יורו למבוגרים, 6 יורו לילדים (ילדים מתחת לגיל 6 נכנסים בחינם).
- שרון היינריך, קונדיטורית, גרה בפריז וכותבת את הבלוג פריז, קונדיטוריה ומה שביניהן
