לפני שבוע חגגתי יום הולדת. כמדי שנה, בשבת שלפני המאורע ערכתי עם חברי את תחרות הקינוחים המסורתית - רעיונו (הגאוני) של אישי היקר. זה עובד ככה: כל חברינו באים אלינו עם קינוחים, ומתחרים על תואר חביב הקהל בתחום הטעם והפרזנטציה ובעוד מגוון קטגוריות, כמו "פרס אל גור לקינוח הסביבתי", "פרס סטודיו C לקינוח המושחת ביותר" ו"פרס צבעי הרוח ע"ש פוקהונטאס לשימוש יצירתי בצבעי מאכל". היה כיף וטעים ואני מתה על החברים שלי, למקרה שזה לא היה ברור.
אז הנה כמה מהלהיטים (אזהרה: רוב העוגות פה אינן בדיוק ברוח בישול בזול):
הזוכה בפרס "שיואו זה כאילו פרס לרלוונטיות תרבותית":
עוגת Like. מדובר בעוגת שוקולד עם פודינג שוקולד ומוס שוקולד לבן מעל. הכיתוב עשוי מ- Reese's Peanut Butter Cups מומסים. למרבה הצער, לאופת העוגה לא היה כוח להקליד את המתכון. ואם כבר הזכרנו לייק, זה הזמן להזכיר לכם לעשות לי לייק בפייסבוק.
למה? כי יש לי שם כל מיני הגיגים שלא מתפרסמים במקום אחר, וחוץ מזה זה סוג של ליטוף אגו. נכון שאתם רוצים ללטף לי את האגו?
בפרס בחירת הקהל בתחום הפרזנטציה זכתה העוגה שהכינה אחותי המוכשרת / פסיכית (בניגוד אלי, אחותי יודעת לצלם. תודה אחות שגרמת לי להיראות רע):
היא קוראת לזה Who's Your Daddy Cake והמתכון מפה.
אזהרה: המתכון ממש לא תואם את ערכי בישול בזול.
בפרס "הדבר הבא בתחום עוגות היומולדת" זכתה עוגת מיכאלנג'לו נסיכת הפיצה.
זה בנוי ככה: עוגת השוקולד הבחושה שאת המתכון שלה פירסמתי בעבר פוסלה
לצורה שדומה איכשהו לשמלה, לתוכה נדחפה בובת צב הנינג'ה מיכלאנג'לו האהובה על כולנו, והעוגה כולה צופתה בהררים של קרם חמאה פשוט (עם נגיעות של קרם שנצבע כתום, כיאה לנסיכת הפיצה). נראה לי שהתחלנו פה טרנד של עוגות קרוס-דרסינג, שבה בובות אלימות עם שרירי פלסטיק מנופחים נדחפות לתוך עוגות ומצופות בשכבות קרם דמויות מלמלה. כשזה יהפוך ללהיט תוכלו להגיד שקראתם את הפוסט שהצית את השיגעון.
נכון שהחברים שלי מוכשרים?
ברוח הקינוחים המושחתים, אציע גם אחד משל עצמי ברוח בישול בזול: מוס שוקולד קלאסי של כוהנת הקינוחים האמריקאית Maida Heatter (מאידה הטר? היטר? אין לי מושג איך לכתוב את שמה בעברית).
למתכון הזה יש פלוסים ומינוסים. המינוס העיקרי הוא שיש בו ביצים חיות. אם זה מפריע לכם, או אם אתם מבשלים לנשים בהריון, תינוקות או אנשים שמסיבה כלשהי המערכת החיסונית שלהם חלשה - עברו הלאה. המתכון כולל גם הפרדת ביצים, הקצפה וקיפול, כך שהוא אינו מיועד למתחילים טריים לגמרי במטבח. אם אתם יודעים להפריד ביצה ויודעים מה זה לקפל, לכו על זה. אם הפרדות וקיפולים עושים לכם פיק ברכיים, אולי כדאי למצוא מתכון אחר.
אם עדיין לא הברחתי אתכם, דעו לכם שהמתכון הזה באמת נהדר. הוא פרווה ומתאים לרגישים ללקטוז, והוא לא כולל תחליפי סויה למיניהם, אז אין פה שום התפשרות על הטעם. יש בו מעט מרכיבים, שמתחברים ביחד למוס קסום וקטיפתי. אם יש לכם אורחים פלצנים שאתם צריכים להרשים ואין לכם כוח להכין איזה טורט רב שכבתי או טריקולד מטורף - רכשו לכם שוקולד איכותי וביצים טריות, ומובטח לכם שכולם ייהנו.
מכיוון שבישול בזול פה, ההסתמכות על ביצים במקום על שמנת גם מורידה מעט את המחיר, בטח ביחס לקינוחים אחרים בסגנון.
אצלנו בבית מכינים את המתכון הזה כבר שנים. בכל פעם שצריך להכין מהר משהו מרשים לפני שבת – הולכים על המוס. לכן, על אף הכבוד שאני רוחשת למתכוניה של מאידה, בעקבות שנים של הכנה יש לי שני שינויים קטנים למתכון המקורי. אני מקווה שהיא תסלח לי.
ראשית, אני משתמשת במיקרוגל כדי להמיס את השוקולד, במקום לעשות זאת בסיר על הגז. שנית, אני עושה שינוי בסדר הפעולות: מאידה מבקשת שנקציף קודם את החלמונים עם השוקולד, נשטוף את המקציף ואז נקציף את החלבונים. אני שונאת להפסיק באמצע ההכנה כדי לשטוף ולייבש דברים. גם גיליתי כי כשמקציפים חלבונים עם מיקסר אפשר בקלות לעבור את גבול הקצפת היתר ולקבל קצף קשיח מדי, שקשה לקפל לתוכו את החלמונים והשוקולד. נוסף על כך, הרבה פעמים יש בתחתית הקערה יותר מדי חלבון שלא הוקצף בכלל.
הפתרון המשולב שמצאתי לכל הבעיות האלה הוא הקצפת החלבונים לפני החלמונים, תוך שימוש חלקי בלבד במיקסר. אני מתחילה את ההקצפה במיקסר, אבל לא מקציפה עד הסוף – כך שהקצף נשאר קצת יותר מדי רך. כעת אני מעבירה אותו לקערה נפרדת. אני עוזבת אותו לרגע ומקציפה מהר את החלמונים והשוקולד, ואז מבצעת את ההקצפה הסופית של החלבונים עם מקצף, ביד. ככה גם אין סכנה להקצפת יתר, גם נשאר הרבה פחות חלבון לא מוקצף בתחתית הקערה וגם לא צריך לעצור באמצע ולשטוף את המקציף.
לבסוף, שינוי של אבא שלי. שדרוג למעשה: מקפלים לתוך המוס גם כפית או שתיים של ליקר דובדבנים, או כל ליקר אהוב. מומלץ!
מבוסס על: מתכון מתוך הספר Maida Heatter's Book of Great Chocolate Desserts
עלות: כ-15 שקל
כמות: 10-8 מנות (תלוי בגודל הכוסיות שלכם)
מרכיבים
- 225 גרם שוקולד מריר, שבור לקוביות
- 1 כף אבקת קפה נמס
- 1/3 כוס מים רותחים
- 5 ביצים מופרדות
- קורט מלח
אופן ההכנה
- שמים את השוקולד בקערה ומחממים במיקרוגל כ-40 שניות, עד שהוא מתחיל להתרכך.
- מערבבים את הקפה במים הרותחים ויוצקים על השוקולד. מערבבים עד שכל השוקולד נמס והתערובת חלקה. אם יש גושי שוקולד גדולים שלא נראה שהם ימסו, אפשר להחזיר את התערובת למיקרוגל: מחממים כל פעם 30 שניות ומערבבים. מניחים לתערובת להתקרר כ-5 דקות.
- בינתיים, מקציפים את החלבונים עם המלח עד שמתקבל קצף רך מאוד. מעבירים את הקצף לקערה נפרדת.
- שמים את החלמונים בקערת המיקסר ומקציפים 4-3 דקות, עד שהם בהירים ותפוחים מעט. מורידים את מהירות ההקצפה לנמוכה ומוסיפים בהדרגה את תערובת השוקולד. עוצרים מדי פעם כדי לגרד עם מרית את מה שנדבק לדפנות הקערה, ומקציפים רק עד שהתערובת אחידה.
- מקציפים את החלבונים ששמרנו בצד עם מקצף ידני - עד שמתקבל קצף רך ולא יבש, אבל יציב.
- מקפלים רבע מקצף החלבונים לתוך תערובת השוקולד. לאחר שהקצף נטמע בתערובת מקפלים לתוכה עוד רבע ממנו.
- מקפלים את תערובת השוקולד לתוך יתרת קצף החלבונים – מקפידים לקפל רק עד שהתערובת אחידה, כדי לשמור כמה שיותר על אווריריות המוס
- יוצקים בזהירות את המוס לכוסיות הגשה, מכסים ומעבירים למקרר ל-3 שעות לפחות.
- עדיף לאכול את המוס ביום ההכנה או יום למחרת (יום אחרי ההכנה הטקסטורה פחות קרמית וקצת יותר ספוגית, אבל שתי האופציות טעימות).
