אין לנו גז כבר שבוע. זה מעצבן. מאוד. מצד שני, ידעתם שאפשר להכין אורז בתנור? עכשיו אני יודעת שכן והועשרתי בכך מאוד!

ואפרופו, אם אתם שרופים על חביתות מטוסים, דעו לכם שכבר לא צריך לחכות עד לטיול הבא כדי ליהנות מהחוויה הקולינרית המרוממת הזאת. הטעם הנהדר והמרקם המפתיע, שמצליח להיות בו זמנית גם אוורירי מדי וגם צמיגי להפליא, נמצא בהישג ידכם!

כל שעליכם לעשות הוא להכין את בלילת החביתה האהובה עליכם ולבשלה במיקרוגל במקום על הגז. אם אתם ממש רוצים לשחזר את החוויה, השאירו את החביתה בחוץ במשך הלילה. למחרת, עטפו אותה לסירוגין בשלוש שכבות נייר כסף וארבע שכבות פלסטיק, הניחו את כל הכבודה בחמגשית וחממו בתנור במשך כחצי שעה, עד שהחמגשית חמה מספיק כדי לגרום לכוויות מדרגה שנייה. את החביתה יש לאכול כשאתם קשורים לכיסא בתוך מעלית של בניין רב קומות.

מתכוני קציצות נוספים:

לתחתית החבית בעולם הבישול-ללא-כיריים הגעתי, כך נדמה, כשהכנתי מעין פשטידה מפסטה בת שבוע (שהוכנה במקור באמצעות השרייה כפולה במים רותחים מהקומקום. איכשהו אף אחד לא ממש אכל את זה כשזה הוגש לראשונה), מעט עוף טחון מופשר במיקרוגל, בצל ירוק ורסק עגבניות. רציתי שזה יהיה סוג של לזניה בשרית. הטעם היה לא רע, אבל המראה... בואו נגיד שבחיים לא אפרסם את התמונה, ולו רק בגלל שטרם הומצא הסטיילינג שיכול לגרום לתבשיל שנראה כאילו מישהו כבר עיכל אותו להיראות טוב.

אח, הגז הגז... למה אנשים עדיין משתמשים בבלונים? הרי ברור שזה ייגמר באמצע הבישולים לשבת. זה הגיוני סטטיסטית. אם 80% מהשימוש בגז הוא לצורך בישול לשבת, כשאתה מחליט להשתמש בבלוני גז אתה פחות או יותר מודיע לעצמך "טוב, מתישהו בשנה הקרובה בישולי השבת שלי הולכים להיהרס לחלוטין ואיאלץ להגיש לאורחים שלי אוכל נא". איזו מחשבה מרגיעה על העתיד.

וגם אם הבלון לא נגמר בערב שבת או חג, אלא סתם באמצע הכנת ארוחת צהריים, הרי אין באמת זמן שבו נוח שהגז ייגמר. זה תמיד יהיה באמצע הבישול, אחרת כבר היית מכבה את האש! להלן תרשים קטן שהכנתי, הממחיש את מידת האי-הנוחות שבהתרוקנות בלון הגז בכל נקודה בזמן הבישול:

אז... כבר סיפרתי לכם שנגמר לנו הגז?

כן? אה, אוקיי.

אז אם אין גז, וצריך לאכול (ולא חביתות מטוסים או פשטידות זה-יתערבב-בבטן- וככה-זה-ייראה-כשזה-יקרה), מכינים קציצות אפויות. גם בריא וגם חסכוני בזמן.

המתכון הפעם הוא שילוב יצירתי בין שני מתכונים. הראשון, שנתן לי את רעיון המסגרת, הוא מתכון לקציצות עוף אפויות עם בורגול שפורסם בבלוג "תנסו את זה בבית" - ובמקור הוא של פיליס גלזר. אגב, הפוסטים ב"תנסו את זה בבית" נכתבים גם בעברית וגם באנגלית - אז אם יש לכם חברים שאינם דוברי / קוראי עברית אבל מחפשים מתכונים בסגנון ישראלי, תפנו אותם לשם. לו היה לי שקל על כל פעם שאמרו לי "אה, אבל את כותבת בעברית? אני עדיין לא ממש קוראת טוב בעברית" אז היו לי לפחות איזה 10 שקלים. מומלץ.

המתכון השני, שהעניק את ההשראה מבחינת הטעמים, הוא לקציצות בשר, בורגול ואגוזי מלך מ-AZ Cookbook, בלוג אוכל אזרבייג'ני סופר מגניב. ממש מעניין לקרוא שם ולהיחשף לעולם שונה אך דומה של טעמים. בטח עוד אזכיר את הבלוג בעתיד.

וכך נראית הקציצה שלנו: יש בה עוף טחון ובורגול מבושל שנועד "למתוח" את העוף ולהוסיף לקציצה סיבים תזונתיים בריאים; יש בה גם אגוזי מלך קלויים, שנטחנים יחד עם פטרוזיליה ושום; וגם כמון ופפריקה חריפה, שנותנים טעם מעניין ושונה. כדי להשלים את הקציצה מגישים אותה על מצע של פלפלים קלויים מעושנים ומתוקים, וכמות נדיבה של טחינה עשירה וחמצמצה.

את הקציצות אפשר להגיש כמנה עיקרית או כמנת פתיחה חדשה וצבעונית. אז סדרו לכם צלחת גדולה עם טחינה, פזרו בה את הקציצות ופיסות של גמבה קלויה, קשטו בפטרוזיליה, ותראו שהכל ייעלם, ומהר. אפילו שזה בריא, ואפילו שזה אפוי ואפילו שיש בזה בורגול.

המתכון מנפק כמות גדולה של קציצות. אם אתם מעט סועדים ולא אוהבים להקפיא שאריות הכינו רק חצי כמות. ואל תיבהלו מאורך המתכון - חצי ממנו זה הסברים למתחילים על איך קולים פלפלים ואיך מתנהג בורגול מבושל.

קציצות עוף ובורגול אפויות

על מצע פלפל קלוי וטחינה

עלות: כ-36 שקל

כמות: 36 קציצות, 10-8 מנות

לקציצות
  • 1 כוס בורגול דק (ג'ריש)
  • 1/4 1 כוסות מים רותחים
  • 1 כוס (כ-80 גרם) אגוזי מלך
  • קצת פחות מ-1/4 צרור פטרוזיליה
  • 2 שיני שום
  • קמצוץ מלח
  • 1/2 כפית כמון 1/4 כפית פפריקה חריפה (טעמי הכמון והפפריקה החריפה עדינים מאוד. אם אתם אוהבים טעמים חזקים שימו משניהם כמות כפולה)
  • 1/2 כפית מלח
  • 700 גרם עוף טחון
  • 1 בצל מגורר וסחוט
  • 1 ביצה
  • 2 כפות רסק עגבניות
  • 3 כפות שמן זית

להגשה
  • 3-2 פלפלים אדומים (גמבה אחת מספיקה לכ-4 מנות)
  • כמות נכבדת של טחינה מוכנה, רצוי ביתית
  • פטרוזיליה

אופן ההכנה

  1. מניחים את הבורגול בקערה גדולה וחסינת חום. יוצקים עליו את המים הרותחים, מכסים בצלחת ונותנים לו לספוג את המים במשך 20 דקות.
  2. בינתיים, קולים את אגוזי המלך במשך כמה דקות במחבת יבשה, עד שהם משחימים מעט ומעלים ריח טוב. אפשר גם לקלות אותם בתנור שחומם מראש ל-200 מעלות: מפזרים את האגוזים בתבנית בשכבה אחידה וקולים אותם 4-2 דקות – גם כאן רק עד שהם משחימים מעט ומתחילים להעלות ריח טוב.
  3. כשהאגוזים מתקררים מעט, טוחנים אותם במעבד מזון יחד עם הפטרוזיליה, השום וקמצוץ המלח. טוחנים עד שמתקבלת מחית אחידה אך עדיין גרגירית מעט, ולא חלקה לגמרי.
  4. כשהבורגול סיים לספוג את כל המים, מוסיפים לו את הכמון, הפפריקה החריפה וחצי כפית המלח ומערבבים (אם זו הפעם הראשונה שבה אתם מכינים בורגול, תגלו שכאשר הוא מסיים לספוג את המים הגרגירים עדיין דחוסים למדי, אבל ברגע שמערבבים אותו הוא תופס פתאום נפח. זה בסדר).
  5. מוסיפים לבורגול את העוף הטחון, תערובת האגוזים והפטרוזיליה, הבצל, הביצה ורסק העגבניות. מערבבים עם מזלג או עם הידיים עד שהתערובת אחידה.
  6. מכסים ונותנים לתערובת הקציצות לנוח במקרר כחצי שעה.
  7. בזמן שהתערובת נחה מכינים את הפלפלים הקלויים. שוטפים את הפלפלים, חוצים אותם, מוציאים את הגרעינים ומניחים בתבנית אפייה משומנת מעט. קולים בתנור בחום של 200 מעלות, עד שהקליפה שלהם משחירה (ברובה) ומתחילה להתקלף מהבשר. בזמן הצלייה מסובבים את התבנית פעם או פעמיים כדי שהפלפלים יקבלו חום אחיד.
  8. כשהפלפלים מוכנים, מעבירים אותם מיד לכלי אטום (כמו קערה מכוסה בצלחת או ניילון) ונותנים להם להזיע שם עד שאפשר לגעת בהם בלי להיכוות באצבעות. כשהפלפלים התקררו מספיק מקלפים מהם בעדינות את הקליפה השרופה. לא נורא אם הם מתפרקים קצת תוך כדי. זה קורה.
  9. כשהקציצות סיימו לנוח יוצקים את שמן הזית לקערה קטנה, ומשתמשים במעט ממנו כדי לשמן תבנית גדולה או שתי תבניות בינוניות.
  10. יוצרים מהתערובת קציצות עגולות בגודל של כדור פינג פונג בערך, כשמדי פעם משמנים את האצבעות בשמן הזית כדי שהקציצות יקבלו מעטה דק של שמן.
  11. מסדרים את הקציצות בתבנית ואופים בחום של 180 מעלות במשך כ-25 דקות, עד שהקציצות מזהיבות קצת.
  12. מגישים את הקציצות חמות על מצע של טחינה, כשהן מעוטרות בקרעי פלפלים קלויים ועלי פטרוזיליה.