ברי מזל הם האנשים שיש להם עוגיות של סבתא, או לפחות זיכרונות מהן. לא לכולם יש סבתא. לא כל סבתא אופה עוגיות. ויש כמובן סבתות שאופות ומבשלות עוד שלל מטעמים במקום או מלבד עוגיות. אל לנו לזלזל לרגע ביכולותיה של סבתא - אבל עוגיות של סבתא זה משהו מיוחד.
סבתא שלי לא בדיוק היתה ידועה ביכולותיה במטבח. היא לימדה, ניהלה, עבדה עם ילדים עם קשיי למידה, פיתחה תוכניות לחינוך מיוחד - רק בבישול היא לא השקיעה יותר מדי. כנראה שבסופו של דבר היא וסבא שלי הצליחו איכשהו להאכיל את ילדיהם בצורה סבירה, אחרת לא הייתי פה. אבל ברגע שאמא שלי היתה גדולה מספיק, האחריות על הבישולים הועברה אליה.
כך, כשאני הכרתי את סבתא שלי לא היו לה שום תבשילים או מאפים מיוחדים שהיא הכינה מימים ימימה. למעשה, כששאלתי את ההורים שלי מה סבתא יודעת לבשל הם גיחכו קלות וענו: "דיאט קולה".
אבל מה, סבתא שלי הייתה חכמה. היא השכילה להבין שראוי לה, כמו לכל סבתא באשר היא, להצטייד בעוגיות סבתא ראויות לשמן. אני בספק אם היא היתה מכינה אותן כשהנכדים לא היו בסביבה (היא היתה סוכרתית), אבל בכל פעם שבאנו היינו מכינים איתה את עוגיות הסבתא המסורתיות.
העוגיות של סבתא שלי היו עוגיות קוואקר עם קינמון, צימוקים ו/או שוקולד צ'יפס. ברור שאני עוד זוכרת את הטעם והריח שלהן ואת המטבח הכחול עם הטפט על הקיר. לערבב עם כף עץ, לסדר גושי בצק על התבנית ולחטוף טעימה פה ושם. סבתא שלי חיה בארצות הברית, כך שלרוב לא הייתי רואה אותה יותר מפעם-פעמיים בשנה. בשנים האחרונות גם די ירדנו מעניין העוגיות - היה לה קשה לעמוד וללכת. אבל אני זוכרת את עוגיות הסבתא שלה, ואני אוהבת אותה על כך שהיא ייצרה לי ולשאר הנכדים שלה זיכרונות כאלה.
אמרתי לכם שהיא היתה חכמה.
היא חסרה לי. לא בצורה מעורפלת כזאת של "אוי, חבל, אני מתגעגעת", אלא בנקודות מאוד אמיתיות וקונקרטיות. חבל לי שהיא לא קוראת את הבלוג שלי. איך היא היתה נגנבת שהנכדה שלה כותבת בלוג אוכל בעברית. ברור לי שהיא הייתה משאירה הודעות מביכות בעברית המעט תנ"כית שלה ותמיד חותמת בגאווה כ"סבתא".
חבל לי שהיא לא הייתה בחתונה שלי, שהיא לא פגשה את אישי, אבל טוב נו, אלה כבר כאבים סטנדרטיים של נכדה שאיבדה סבתא קרובה.
אני לא יודעת אם מישהו שמר את המתכון המדויק שהיא השתמשה בו, וזה גם לא ממש משנה. היום אביא את הגרסה שלי לעוגיות קוואקר עם צימוקים, שוקולד וקינמון. כל עוד השילוב הזה נמצא, הזיכרון נשמר.
הרבה זמן שאני מחפשת מתכון טוב לעוגיות קוואקר שמבוססות על שמן, ללא חמאה או מרגרינה. אלה עוגתיות מדי, אלה יבשות מדי... בשבוע שעבר נתקלתי במתכון לחיתוכיות קוואקר עם שכבת שוקולד באמצע. הן יצאו לא רע, לאחר כמה שינויים מצדי, אבל חשבתי שהבצק, עם השינויים שעשיתי, עשוי לנפק את עוגיות הקוואקר שחיפשתי. ואכן, מצאתי את מבוקשי - עוגיות מעט פריכות מבחוץ, רכות מבפנים, מלאות בשוקולד וצימוקים, ומפיצות ריח נפלא בכל הבית. מומלץ!
עוגיות קוואקר עם צימוקים, שוקולד וקינמון (ללא מרגרינה)
מאת: בישול בזול (מבוסס במעומעם מאוד על המתכון הזה)
כמות: כ-45 עוגיות
עלות: כ-13 שקל
מרכיבים- 1/2 כוס צימוקים
- 2 כוסות קוואקר
- 1/2 1 כוסות סוכר חום
- 1/2 1 כוסות קמח
- 1/2 כפית אבקת אפייה
- 1/2 כפית סודה לשתייה
- 1/2 כפית מלח
- 1/2 כפית קינמון
- 3/4 כוס שמן
- 2 ביצים
- 80 גרם שוקולד מריר
- מניחים את הצימוקים בקערה, מכסים במים חמים ונותנים להם להתרכך קצת.
- בזמן שהצימוקים מתרככים מכינים את הבצק. מערבבים בקערה את כל המרכיבים היבשים: קוואקר, סוכר חום, קמח, אבקת אפייה, סודה לשתייה, מלח וקינמון.
- מוסיפים את השמן והביצים (רצוי לטרוף מעט את הביצים לפני ההוספה. אפשר לעשות זאת בכוס שבה מדדתם את השמן, כדי שלא תצטרכו לשטוף עוד כלי), ומערבבים עד שהתערובת אחידה.
- קוצצים את השוקולד (ראו פה להמחשה), מסננים את הצימוקים מהמים ומערבבים יחד עם השוקולד לתוך הבצק.
- יוצרים מהבצק כדורים בגודל שבין מסטיק עגול לאגוז מלך ומניחים על תבנית משומנת, עם מרווח של כמה ס"מ בין כדור לכדור. לא להיבהל אם הבצק קצת מתפרק ולא מחזיק. הוא מתייצב באפייה, על דאגה.
- אופים בתנור בחום בינוני, 180 מעלות, במשך 12-8 דקות, עד שהעוגיות מתרחבות ומזהיבות מעט.
- תנו לעוגיות להתקרר כמה דקות לפני שאתם מוציאים אותן מהתבנית, שלא תתפרקנה.
- עוד מתכונים וטיפים - בבלוג בישול בזול
