אלבר אלבז עזב היום את משרד העיצוב שלו ב-Rue du Faubourg Saint-Honoré, שם גם נמצאת חנות הדגל של לנוון בפריז, כך מדווח בשעה האחרונה האתר WWD. לפי הפרסום, עזיבתו של אלבז מגיעה בעקבות חילוקי דעות עם בעלת המותג שואו-לאן ואנג והמנכ"ל מישל יובאן. בית האופנה לנוון אישר כי אלבז נפרד מהמותג. עזיבתו של אלבז בסמוך לפרישתו של ראף סימונס מעלה השערות על משחק כיסאות נוסף שבמסגרתו ימונה אלבז למנהל הקריאטיבי של בית כריסטיאן דיור. השערות דומות כבר נפוצו לפני שלוש וחצי שנים, בטרם מונה סימונס למשרה זו.

על פרישתו של סימונס מתפקיד המנהל הקריאטיבי של בית האופנה כריסטיאן דיור, אותו מילא בשלוש וחצי השנים האחרונות, הודיע המעצב ביום חמישי שעבר. בהודעה לעיתונות שפרסם בית האופנה הצרפתי, מסר נשיא החברה היהודי סידני טולדנו, כי סימונס פורש מסיבות אישיות ולא יחדש את החוזה עם בית האופנה, שהגיע החודש לסיומו. באותה הודעה צוטט סימונס עצמו, שטען בין היתר כי הסיבה לעזיבתו היא הרצון להתפנות למותג הגברים הנושא את שמו, ולעיסוקים אחרים בחייו.

>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק

כמו תמיד בהודעות לעיתונות, כאשר כל אחד מן הצדדים מרעיף תשבחות על "רעהו", האמת מסתתרת מאחורי המחמאות ההדדיות והחיוכים המזויפים. עם שש קולקציות בשנה בדיור – שתיים לקו ההוט קוטור, שתיים לקו הפרט א-פורטה, קולקציית קרוז וקולקציית ריזורט – קל להבין כיצד מעצב כמו סימונס בן ה-47 נואש מהניסיון לנפק קולקציות ברמה האמנותית הגבוהה שהציב לעצמו. לוח הזמנים הצפוף והצורך לשלוט ביד רמה גם בקמפיינים העונתיים, אירועי הגאלה, ראיונות לתקשורת ועבודה מול לקוחות פרטיות בקו ההוט קוטור, היו יותר מדי עבור המעצב הבלגי, שוודאי לא רצה למצוא את עצמו מתרסק לרסיסים כמו קודמו בתפקיד, ג'ון גליאנו.

המשא ומתן בין שני הצדדים התנהל בחודשים האחרונים מאחורי דלתיים סגורות במשרדי החברה בפריז. סימונס הודיע על כוונתו לעזוב כבר לפני שלושה חודשים, אולם מנהלי החברה ניסו לשכנע אותו להישאר בתפקיד. היו להם לא מעט סיבות לרצות שימשיך לנצח על התזמורת הגדולה שנקראת כריסטיאן דיור. על פי אתר האופנה The Cut, מאז כניסתו של סימונס לחברה ב-2011 צמחו המכירות בקו הפרט א-פורטה ב-60 אחוז, ובקו ההוט קוטור ב-18 אחוז, ל-1.94 מיליארד דולר ב-2014. יומון האופנה WWD הציג נתונים של עלייה של 34 אחוז בהכנסות בית האופנה ברבעון הראשון של 2015. גם בשיחות שניהלנו במהלך השנים עם סילביה שוורצמן מבוטיק אניגמה בכיכר המדינה, נציגת דיור הבלעדית בישראל, היא סימנה את כניסתו של סימונס לדיור כנקודת זינוק במכירות. לא בכדי, בשנה האחרונה פתח דיור בוטיק בתל אביב.

למרות שסימונס לא נחשב למעצב נגיש לראיונות תכופים בתקשורת, ולא ניהל חיים זוהרים כמו מתחריו, המעצבים אוליבייה רוסטאן מבלמן וריקרדו טישי מז'יבנשי, סימונס סיפק את הסחורה והצליח לעורר באז בדרכו שלו.

הקהל הישראלי נחשף לשמו בעקבות בחירתו בישראלית בת ה-14 סופיה מצטנר, שהוזנקה בחסותו לתפקיד דוגמנית הבית של דיור, וזכתה לפתוח את שתי התצוגות האחרונות של בית האופנה: לקו ההוט קוטור ביולי, ולקו הפרט א פורטה באוקטובר. האם עזיבתו של סימונס תשפיע גם על מעמדה של מצטנר בדיור? על פי הסוכן רוברטו בן שושן, נכון לשבוע זה, אין שינוי בחוזה של מצטנר, שממילא צפוי להסתיים בעוד כשבעה חודשים. טרם התקבלה הודעה מדיור, או מסוכנות ויוה הפריזאית, המנהלת את ענייניה של הדוגמנית מחולון.

כצפוי, הודעתו של סימונס יצרה תגובת שרשרת המתגברת מיום ליום. שעות ספורות לאחר הפרסום הדרמטי התייחס מעצב האופנה אלבר אלבז בניו יורק למשאב החשוב ביותר שחסר כיום למעצבי אופנה - זמן, במה שכעת ניתן לראות כסימן מקדים לעזיבתו שלו. אלבז הגיע לעיר לקבלת פרס על תרומתו למהפכה באופנה בערב Night of Stars, המתקיים מדי אוקטובר. את הפרס קיבל מידיה של השחקנית מריל סטריפ, שלבשה שמלה לבנה בעיצובו. "אנו המעצבים התחלנו כיוצרים עם חלומות, עם אינטואיציה ורגשות", אמר נרגש מעל הבמה בנאום שנמשך 17 דקות. "תפקידנו היה לחשוב מה נשים רוצות? מה נשים צריכות? מה אני כמעצב יכול לייצר כדי שאישה תרגיש טוב יותר? איך אני עושה את הנשים יפות יותר? אבל אז הפכנו למנהלים קריאטיביים שצריכים לייצר, אבל בעיקר לנהל. על זה התווסף הצורך להיות מייצרי דימויים, ליצור באז, ולדאוג שזה ייראה טוב בתמונה, כי המסך צריך לזעוק - זה החוק, וקולניות זה הדבר החדש, הדבר ה-Cool של הרגע, ולא רק באופנה, אתם יודעים".

תצוגת אופנה של לנוון. "תפקידנו היה לחשוב מה נשים רוצות? מה נשים צריכות? מה אני כמעצב יכול לייצר כדי שאישה תרגיש טוב יותר?" (צילום: gettyimages)
תצוגת אופנה של לנוון. "תפקידנו היה לחשוב מה נשים רוצות? מה נשים צריכות? מה אני כמעצב יכול לייצר כדי שאישה תרגיש טוב יותר?" (צילום: gettyimages)

זה כבר כמה שנים שאלבז, המנהל הקריאטיבי של בית האופנה לנוון משנת 2001, מפנה זרקור אל המרוץ בו נתונים מעצבי אופנה בעשור האחרון, בניסיון להדביק את קצב הרשתות החברתיות ורשתות האופנה המהירה. אם בעבר נדרשו מעצבים לשתי קולקציות בשנה, אביב-קיץ וסתיו-חורף, הרי שהיום הם נדרשים מלבד כמות הולכת ועולה של קולקציות בשנה, גם לתפעל חשבון אינסטגרם, לדגמן אישיות נוצצת ולהפגין יצירתיות סביב השעון. באופן אירוני, דווקא היכולת ליצור בתהליך ארוך המאפשר מחקר והתעמקות בנושא ההשראה, נפקד מלוח הזמנים של המעצבים בבתי האופנה הגדולים.

סוזי מנקס, עורכת האופנה של אתר ווג, סיפרה כי הבינה לפני כשנה את מצבו של סימונס, כאשר שלחה לו הודעת טקסט שאותה היא שומרת עד היום בטלפון הנייד שלה. מנקס שאלה את סימונס אם הוא צפוי לבקר כמדי שנה ביריד האמנות Frieze בלונדון, מרחק שעתיים בלבד ברכבת היורוסטאר מבסיסו בפריז. סימונס ענה מאוכזב כי הוא צפון בסטודיו, עובד על קולקציה נוספת. מנקס המופתעת חשה שמשהו לא טוב קורה, אם מעצב אופנה לא יכול לצאת ליום השראה מחוץ לסטודיו ביריד כה חשוב.

דברים דומים סיפרה השבוע המעצבת דונה קארן בראיון שהעניקה למגזין Fortune. קארן, שפרשה לאחרונה מהמותג שהקימה בשנת 1984, אמרה כי לאחר שלושה עשורים של מרוץ שליחים בלתי פוסק, הן כמעצבת והן כמנהלת, היא רוצה זמן ליצור ובחרה להפנות את המשאבים הקריאטיביים שלה לטובת Urban Zen, המותג העצמאי שהקימה לפני מספר שנים, הכולל פילוסופיית עיצוב שלמה לגוף, לנפש ולבית.

ראלף לורן. פרש בחודש שעבר מתפקיד מנכ"ל תאגיד האופנה שבבעלותו, לטובת פינוי "מקום" לעיצוב (צילום: gettyimages)
ראלף לורן. פרש בחודש שעבר מתפקיד מנכ"ל תאגיד האופנה שבבעלותו, לטובת פינוי "מקום" לעיצוב (צילום: gettyimages)

קארן התייחסה גם לפרישתו של המעצב ראלף לורן בחודש שעבר מתפקיד מנכ"ל תאגיד האופנה שבבעלותו, לטובת פינוי "מקום" לעיצוב. את תפקידו כמנכ"ל ימלא סטיבן לארסון, מנכ"ל אולד נייבי לשעבר, בעוד לורן ימשיך בתפקידו כמנהל קריאטיבי. לפני שנתיים היה זה מעצב האופנה מארק ג'ייקובס שפרש מתפקיד המנהל הקריאטיבי של לואי ויטון, לטובת השקעה במותג הנושא את שמו.

פרישתו של סימונס איננה רק הערת אגב בטיים ליין של מעצבי בית האופנה דיור לדורותיו – היא מאותתת על צונאמי של ממש העובר על תעשיית האופנה - ממעצבים שקורסים תחת נטל העבודה, ועד לעורכים במגזינים ובאתרי אונליין שלא מצליחים להדביק את הסיקור במרדף אחר הטראפיק וההתרחשויות המהירות בתעשיית האופנה.

מהירות התגובה הנדרשת מעיתונאים ועורכים בעולם דיגיטלי ותחרותי, לא נפקדו גם מעיניו של אלבז. "במהלך שבוע האופנה האחרון בפריז נפגשתי עם מספר עורכים שאני מכיר ושאלתי 'איך אתם מרגישים', והם ענו, 'מותשים'. הם אמרו שאם בעבר הם צפו ב-50 תצוגות אופנה בשבוע, עכשיו הם צריכים לצפות ב-50 תצוגות ביום", סיפר אלבז לאנשי האופנה אותו ערב בניו יורק. "שוחחתי גם עם מספר עיתונאים בעיר, שסיפרו דברים דומים. הם נדרשים לכתוב את הסיקור שלהם מהמונית עם תפוח. אני לא מדבר על מחשב של חברת Apple, אלא על תפוח ירוק, שהם אוכלים בין התצוגות. כך הם קובעים את פסק הדין שלהם".