"אתא פירושו הפועל העברי. אתא פירושו עבודה עברית. ביום שייסגר אתא, ייסגר גם המעגל הראשון של מדינת ישראל כפי שרצתה להיות. אתא אינו בית חרושת ואינו עוד מפעל. אתא הוא סמל. מי שמקפל סמל – מקפל גם את מה שהסמל הזה אמור לסמל".
שחר סגל ויעל שנברגר אישרו את הפרטים.
אתא, שלימים העניק לו חתן פרס נובל לספרות ש"י עגנון את ראשי התיבות "אריגי תוצרת ארצנו", נוסד בשנת 1934 על ידי אריך מולר, צעיר אוסטרי ממשפחת תעשייני טקסטיל רבת נכסים מהעיירה באבי שבמורביה (כיום בצ'כיה). את הציונות גילה כאשר ישב במשך ארבע שנים בשבי הרוסי, לאחר שנשבה כקצין במהלך מלחמת העולם הראשונה. עם שובו הביתה כגיבור מלחמה ב-1920, החליט לבנות מפעל טקסטיל זהה לזה של משפחתו בארץ ישראל, על אדמות כפר עטה הסמוך לחיפה ולמסילת הרכבת.
מאז נוסד המפעל על ידי מולר, הפכו בגדי החברה למדיו הרשמיים של הצבר הישראלי: מכנסי החאקי, חולצת השבת הלבנה, כובע הטמבל, חולצת הפועל הכחולה – אלו רק חלק מהפריטים שהפכו למזוהים עם ישראל החלוצית באמצעות הבגדים שיצרה אתא. במהלך השנים השיק המותג גם בגדים שנוצרו בשיתוף פעולה עם מעצבת העילית לולה בר, והמעצבים לילי דרוויש ועודד גרא. חוקרת האופנה ד"ר דליה בר אור טענה בעבודת הדוקטורט שלה "אתא והחברה הישראלית 1934-1986", כי אתא לא היה רק מפעל טקסטיל, אלא מילא תפקיד חשוב בגיבוש הלאומיות של החברה הישראלית החדשה, מאחר ששילב בין לאומיות, חלוציות וציונות, עם קוד לבוש אחיד שעקף מעמדות.
אתא אינו רק מותג אופנה שחצה מעמדות וסגנונות בחברה הישראלית. כמו משכית, הוא הפך למיתוס. הוא שימש השראה למעצבי אופנה כמו אילנה אפרתי, שהקימה את הקו א"א המבוסס על בגדי עבודה מכותנה, ומעצבות צעירות שפרצו בשנות האלפיים, כמו אליס דהן למותג שיין, רוני בר ומאיה בש, שסגנון הבגדים האורבני שיצרו התכתב לא מעט עם בגדי החלוצים שייצרו אתא 70 שנה קודם לכן. המראה הדהוי, השימוש בכותנה ובבדים טבעיים, והצבעוניות המונוכרומטית, הפכו לאחד הטרנדים הגדולים של העשור הקודם.
