סוכן הדוגמנות רוברטו: "סופיה נתנה לי עוד הזדמנות ואשמור עליה בשתי ידיי"

סופיה מצטנר בת ה-14 עדיין לא מעכלת את התואר החדש שלה - המוזה של ראף סימונס, המנהל הקריאטיבי של בית היוקרה "כריסטיאן דיור". רק לפני שבועיים היא פתחה את תצוגת ההוט קוטור של דיור בשבוע האופנה בפריז, התצוגה החשובה של המותג מדי עונה, ומאז מתחרים אתרי האופנה בעולם – מ-style.com המוערך ועד Dazed & Confused האלטרנטיבי - מי מהם יצמיד לשמה את התואר המפוצץ מכולם.

>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק

סיפור הסינדרלה של מצטנר, תלמידת כיתה ט' ממשפחה קשת יום בחולון, תפס את תעשיית האופנה הצינית חזק בגרון, מדגדג את בלוטות הרגש הרדומות. מרגע שידור הכתבה שחשפה את סיפורה בחדשות ערוץ 2, הפכו הרשתות החברתיות למצעד גאווה של כל מי שזכה לעבוד עם סופי ברגעיה הראשונים כדוגמנית – ממאפרים ועד צלמים - אז היא עוד לא היתה הדוגמנית של דיור, אלא סתם סופיה, ילדה יפה מחולון שישנה על מזרן המונח על הרצפה ועוזרת לאמה בניקיון בתים.

למי שבכל זאת הצליח לפספס את הסיפור הגדול ביותר של העת האחרונה, הנה העלילה בקצרה: לפני חצי שנה הוחתמה מצטנר בסוכנות הדוגמנות רוברטו - פשוט כי המליצו לה לדגמן ורוברטו היה הסוכן היחיד שהכירה את שמו. באחת ההפקות אליהן נשלחה על ידי הסוכנות, פגשה אותה הסטייליסטית והדוגמנית הבינלאומית לשעבר, מיקי ממון.

ממון התרשמה מיופייה של סופיה והעבירה את שמה לסיריל בורלה, מנהל סוכנות הדוגמנות היוקרתית "ויוה" בפריז, שם היתה חתומה ממון בעבר. בענף הדוגמנות יצא ל"ויוה" שם של יחידת עילית סגורה שרק מעטות מתקבלות אליה. בין הדוגמניות שהצליחו לעבור את רף הכניסה הנוקשה תמצאו את אימן המאם, דרי המינגוויי (הנכדה של), דוטזן קרוס, נטליה וודיאנובה, ליה קבדה, סטלה טננט, אידי קמפבל והשחקניות שרלוט רמפלינג, איזבל הופר וז'ולייט בינוש. הקרם דה לה קרם.

יום למחרת בורלה היה על הקו, וכעבור חודש מצטנר כבר עשתה את דרכה לפריז יחד עם הבוקרית הצמודה רותם גור מסוכנות רוברטו. טסט לצילומים שנקבע להן ובוטל, הביא את השתיים לשיטוט ברחובות פריז, במסגרתו נתקלו בבוטיק של דיור. גור, שסיימה לא מזמן לימודי עיצוב אופנה בסטודיו 6B, האיצה בסופיה להיכנס. במקרה (שהפך לסוג של נס), נכח במקום באותם רגעים גם ראף סימונס, שאותו מעריצה גור, ותמונת סלפי אחת שביקשה לעשות עמו, שינתה לעד את נתיב חייה של סופיה.

שעה לאחר מכן, צלצל הטלפון בסוכנות "ויוה". על הקו היה רמי פרננדז, הקאסטינג דירקטור הנודע של דיור, שתהה מדוע הסתירו ממנו את סופיה, ואמר שראף סימונס רוצה לפגוש אותה בסטודיו במיידי. בדיור התלהבו, ב"ויוה" קצת פחות.

"סיריל לא רצה לסגור אותה ישירות מול דיור", מספר השבוע הסוכן רוברט בן שושן ל-Xnet בראיון ראשון אחרי שנים של שתיקה. "הוא אמר שינסה לסגור אותה בבלעדיות לסאן לורן. הוא בא בדרישה לדיור שאם הם רוצים את סופיה, זה חייב להיות בבלעדיות לשנה, כולל התצוגות והקמפיין. אמרתי לו, 'שמע, אני מוכן לשלם מכיסי 100 אלף שקל, רק בשביל שהיא תעשה את התצוגה הזו'. הוא אמר לי להמתין. הוא עשה הימור גדול, ואם הוא היה מפסיד - אני איתו. הוא הימר על כל הקופה והצליח".

תמורת קרוב ל-300 אלף אירו לשנה, קיבלה סופיה את החוזה שכל דוגמנית בעולם חולמת עליו: בלעדיות לשנה עם דיור, הכוללת השתתפות בתצוגות של בית האופנה והופעה בקמפיינים. "ולחשוב שלפני חצי שנה היא לא עברה את האודישן לתצוגה של קסטרו", אומר בן שושן ומגלגל עיניים.

סיפורה של סופיה הוא לא רק סיפור סינדרלה נקודתי, של דוגמנית שעשתה את הדרך מאשפתות לפסגת עולם האופנה הנוצצת והיוקרתית. מאחורי הגוף הגבעולי של בת ה-14 מסתתר בן שושן, רוברטו בשבילכם, סוכן הדוגמניות המפורסם שעשה את הונו הציבורי בעשור הקודם, כשניהל את הקריירות של הכוכבות הכי גדולות שצמחו כאן.

"היא צעירה ממני ב-15 שנה, אבל יותר חכמה ממני". רוברט בן שושן ואשתו שלי חזן (צילום: אורית פניני)

כולן היו בנותיו: מורן אטיאס, אגם רודברג, שרון גניש, אור גרוסמן, רותם סלע, ליהי אלון, יובל שרף, לירז דרור, מאיה בוסקילה ועוד רבות אחרות. הוא גילה אותן, והיה למנהל האישי הכל-יכול של כל אחת מהן. אבל אז הגיעה הנפילה הגדולה, והוא נותר לבדו, נאחז בתקווה ובאמונה פנימית שעזרה לו לשרוד את התרסקות הסוכנות שהקים לפני 20 שנה בדיוק, אשר נותרה מרוקנת ממיוצגים. היום, עם התקווה החדשה שהפיחה סופיה בסוכנות שלו, הוא חוזר לעמוד על רגליו, אחרי שנים שבהן נעלם מעולם האופנה והזוהר, והתמקד אך ורק בשיקום עצמי.

"אני לא מצטער על שום דבר שקרה בקריירה שלי, כולל התחקיר של עובדה (שפורסם ב-2006, א"י)", אומר השבוע בן שושן. "למדתי מהתוכנית והטררם מסביב שיש מלחמות שלא שווה להילחם. לפעמים להרים ידיים זה לנצח במלחמה".

הסוכנות עתירת התהילה של רוברטו החלה לשקוע למצולות, והוא עצמו נאלץ להשקיע את כל כולו בהישרדות. "כל הכוכבות עזבו אותי, לא היה לי כלום. היחידה שנשארה איתי היתה הדוגמנית נדיה לורן, שאמרה לי שהיא נכנסה לתחום רק בגללי, והזמרים נאור אומריה ושרית אביטן, שאני מייצג כבר הרבה שנים.

"ירדתי מנכסיי. לפני שלוש שנים הגעתי למצב שלא היה לי כסף אפילו לשכור משרד, לא היה לי כסף להחזיק עובדים, לא שילמתי משכנתא על הבית שישה חודשים. בעבר עשיתי מיליונים, אבל את הכול השקעתי חזרה בקריירה של המיוצגים שלי. בעולם המוזיקה, למשל, אתה משקיע בזמר ממוצע 300 אלף שקל. ואם הוא לא מצליח, אתה לא יכול לומר לו תחזיר את הכסף. אוי ואבוי שתגיד לו דבר כזה, כי כל התקשורת תהיה עליך".

התביישת במקום שהגעת אליו?

"בוודאי. האגו נפגע. כעסתי ונעלבתי מכך שהרבה אנשים שהם אויבים שלי רואים אותי קטן וחלש. הייתי במצב קטסטרופלי. הכול נפגע, הכול נרמס. אבל יש לי מנגנון טמטום עצמי שאמר לי, 'רוברטו, אתה מספר אחת, וכל אלה שלא התייחסו אליך, כל אלה שרמסו אותך, עוד יצטערו על זה'. פעם הייתי עושה מה שאני רוצה, יכולתי להכניס דוגמנית שלי לכל שער של מגזין או תוכנית טלוויזיה, עכשיו אפילו לתצוגה של קסטרו לא הייתי מצליח להכניס דוגמנית אחת".

הרגשת שרקדו על הדם שלך?

"מה זה רקדו?! עשו מעגלים של הורה. כל החברים שהיו לי, עזבו. היו לי מיליון חברים, ימי הולדת ענקיים, הרי מי לא התגאה בחברות איתי. פתאום הכול הפך להיסטוריה. גם בחו"ל פחות התייחסו אליי. אם פעם סוכנים מחו"ל היו מגיעים אליי ראשונים, פתאום השאירו אותי לסוף, ורק אם היה נשאר להם זמן. במשך תקופה ארוכה הייתי מתוסכל, ואז בעצת אשתי, שלי חזן, שהיא צעירה ממני ב-15 שנה, אבל יותר חכמה ממני, הבנתי שעדיף לי להסתכל על העתיד. באותו רגע עשיתי סטופ. בתור בן אדם אתה מת לשפוך את הלב, אבל היום אני רק מסתכל קדימה".

אתה מתחרט?

"אני יכול להחליף את ההיסטוריה? לא. הייתי ילד אנונימי, בלי השכלה גדולה ועם אפס ידע באופנה, שהפך לסוכן מספר אחת בישראל, עם כוכבות אדירות. עשיתי טעויות - ונפלתי. טוב שהנפילה הזאת קרתה ואני חושב שהגיע לי הכול. אצלי הכול דרמה, כמו בסרט טורקי. זה הכול או כלום - הפרידה, האויבים, המיוצגות. היום כל הדברים האלה הם נחלת ההיסטוריה. אני עובד על עצמי לא לחזור לאופי המגעיל שהיה לי. היו לי משברים עם אנשים שפתרתי בדרכים פחות חכמות. פעלתי על פי האגו, ועם הזמן גיליתי שאפשר לפתור דברים בצורה תרבותית. אצלי זה או שאתה איתי או שאתה נגדי, כמו בימי הביניים.

"מן הסתם גם יעזבו אותי בעתיד, אין חסינות. זה שאני מפורסם וכל עזיבה אצלי מקבלת ווליום, זה חלק מהמחיר. בחרתי להיות מפורסם, ועליי ללמוד ליהנות מדובשה ועוקצה של התקשורת, ונהניתי מדובשה המון שנים. הייתי שחצן וכוחני, ונהניתי מכל מה שכוח יכול לתת לך. היה לי שיגעון גדלות, וכמו בסרטים, היתה צריכה לבוא הנפילה. תודה לאל שהנפילה שלי היתה מקצועית וכלכלית, ולא אישית, כי המתנה הכי גדולה שקיבלתי זה האישה שלי ושני הילדים שלי. אני מזל סרטן, בתוך תוכי אני גבר מאוד רגיש. אל תיתן למראה שלי להטעות אותך".

"אני לא מבין באופנה"

רוברטו, 46, נולד וגדל ביפו. כל החיים ניסה להימלט מהעתיד שייעד לו אביו - להמשיך את המינימרקט המשפחתי. בגיל 23 כבר היה לו מינימרקט עצמאי משודרג, ובהמשך פתח עסק לחביתות באשדוד שנסגר. לפני 20 שנה החליט לצאת לדרך חדשה כסוכן דוגמניות. הוא חלם להיות כמו ג'ון קזבלנקס, סוכן הדוגמניות האגדי שהקים את סוכנות עלית והלך לעולמו לפני שנתיים. בן שושן החל את דרכו מלמטה, והיה מסתובב ממקום למקום עם תיק גב, ובו הבוקים של הדוגמניות הראשונות שגילה - מורן אטיאס ושרון גניש. לביתן של המיוצגות היה מגיע באוטובוס, וכדי לא להרוס את הפוזה, יצא איתן משם לאודישנים במונית ספיישל, סופר שקל לשקל.

מהר מאוד הפך למותג בפני עצמו. בתעשייה העריכו אותו, אבל לא ידעו איך לאכול את הגבר האימתני בעל המראה המאיים, שלא עשה סימנים של מי שמבקש להיות חלק מברנז'ת האופנה. גם היום, לדבריו, הוא מעדיף לראות סרט עם אשתו בביתם שבחולון, מאשר לשבת בשורה הראשונה של תצוגת אופנה.

"מאוד הייתי רוצה להיות חלק מהברנז'ה ולהסתובב עם צלמים, אבל אולי הם לא מתחברים לאישיות שלי", הוא אומר בכנות. "אני קצת שונה. אולי הדברים שאנחנו אוהבים קצת שונים. אנשים מדברים ביראת כבוד על הפקות אופנה ובגדים, ואני לא שם. אני לא מבין באופנה. בחברת צלמים, למשל, מאז ומתמיד הייתי אאוטסיידר. אני לא יודע איך לאכול אותם, והם לא יודעים איך לאכול אותי.

"אני חושב שיש כאן צלמים טובים וברמה מאוד גבוהה ביחס לאופנה שעושים פה. אם הייתי סוכן צלמים, לפחות עשרה מהם היו עושים היום קמפיינים בינלאומיים. יש פה צלמים שהיו יכולים בקלות לעשות קמפיינים של ורסאצ'ה, אבל הם מפחדים ולא מאמינים בעצמם. מאחורי הפוזה מסתתר חוסר ביטחון עצמי מאוד גדול".

על אף שהוא לא מתחכך עם הברנז'ה במועדונים תל אביביים, במהלך השנים קנה את עולמו בתעשייה המקומית באמצעות ההצלחות הגדולות והבינלאומיות של הדוגמניות שייצג, בראשן שרון גניש, שחתמה בשנת 2002 חוזה עם בית האופנה האיטלקי ורסאצ'ה, והיתה לדוגמנית הישראלית הראשונה של בית האופנה. "כשחשבתי לשלוח את שרון לחו"ל, רציתי שבעלי הסוכנות בחו"ל יהיו יהודים", הוא נזכר בחיוך. "אמרו לי תתקשר לסוכנות 'קליק' בפריז. אז פתחתי את הספר של התעשייה Le Book, ובטעות חייגתי לסוכנות 'קליר'. כשענו לי לטלפון שאלתי בתמימות: איז דה אונר איז ג'ואיש? האישה מהצד השני ענתה לי שאחד השותפים הוא יהודי. הסברתי לה שאני סוכן דוגמנות מישראל, ושלחתי לה תמונות. אחרי כמה דקות התקשרו שוב וביקשו שאשלח את שרון מיד, ומשם היא הגיעה ישירות לורסאצ'ה".

"האגו דיבר מגרוני - מי שלא רוצה, שתלך"

גניש כבר מזמן לא מיוצגת בסוכנות של רוברטו. אחריה עזבו עוד רבות וטובות, כשהאחרונה בהן היתה מורן אטיאס, שעזבה בשנת 2010. "יכולתי להילחם עליהן שיישארו", הוא אומר. "אבל אז האגו דיבר מגרוני - מי שלא רוצה, שתלך. מורן לא עזבה אותי כי לא הייתי טוב אליה, אלא כי היא רצתה סוכן צמוד, ולא יכולתי לספק לה את מה שהיא רצתה מבחינה נפשית. עברתי עם כל אחת מהמיוצגות דרך ארוכה, מאנונימיות להצלחה מסחררת. אין לזה אח ורע בשום תחום".

אולי זאת גם הבעיה, שאין הפרדה בין החיים האישיים למקצועיים.

"בדיוק. כשאתה נותן למישהי 100 אחוז מעצמך במשך חצי שנה, ואז אתה עובר לפרויקט הבא, היא מרגישה בגידה. מה פתאום שהשנייה פתאום יותר מעניינת ממנה. זה הגיע למצב שהן לא היו עונות לבוקרית. אמרו לה, רק רוברטו מטפל בי".

אתה שומר איתן על קשר?

"לא. שלום-שלום, וזהו".

האם לדעתך הקריירות שלהן מנוהלות היום נכון?

"פייר? מאז שעשיתי קאט, זה לא מעניין אותי. זה ישנה לי את חשבון הבנק? לא. בלב שלם השלמתי עם מה שהיה וסלחתי לכולן. הרי לא משנה מה יהיה, אני זה שגיליתי אותן. גם בעוד 20 שנה, תמיד יזכרו שרוברט גילה אותן".

אתה נשמע כמו בטי רוקאוויי, שעד היום מתרפקת על הכוכבות שגילתה.

"אבל זה נכון. בטי גילתה המון כוכבות ועד היום היא מגלה. העבודה שלי היום זה להחזיר לעצמי את ההצלחה, ולא לירות לעצמי ברגל. עם סופיה קיבלתי את ההזדמנות הזאת פעם נוספת, ואני אשמור עליה בשתי ידיים".

"כולם חוששים להפסיד את הסופיה הבאה"

כחלק מלקחי העבר, כיום סוכנות רוברטו מנוהלת על ידי רוברטו בלבד, ללא שותפים. בצמוד אליו עובדות שתי בוקריות - רותם גור והדס ג'ייד זגורי - שמנהלות ביד רמה את הקריירה של 50 המיוצגות בסוכנות כרגע. לדבריו, הוא לא שולל להכניס בעתיד את גור כשותפה, אבל משקיעים חיצוניים כבר לא מדברים אליו. "מבחינתי זו קללה", הוא אומר. במקביל לסוכנות, הוא שותף של קובי סגל בבית הספר למשחק שואוריל, ובימים אלו פותח סניף נוסף של רוברטו בקייב, ובתוכניות לעתיד שני סניפים נוספים בבוקרשט ומיאמי.

"המטרה היא לגלות דוגמניות בערים הללו, ולשמש כסוכנות האם שלהן - לעשות להן מיצוב בסוכנויות בחו"ל ולהרוויח מהעמלה", הוא מסביר. "במקרה הגרוע, אני צריך לאתר דוגמנית טובה אחת בשנה. תחשוב שאני מוצא עשר בשנה? השאיפה היא להקים סוכנות בכל מדינה".

במקביל, הוא שוקד על תחרות "סופר מודל", שתתקיים בישראל בעוד חודשיים, ובה יציג דוגמניות עם נתונים בינלאומיים. בחבר השופטים, הוא מתגאה, יהיו נציגים מסוכנויות הדוגמניות הגדולות בעולם - עלית, נקסט, ויוה, Why Not ואחרות. "כולם חוששים להפסיד את הסופיה הבאה".

כמו במקרה של אטיאס, גניש ומצטנר, בן שושן מסתכל החוצה לשוק הבינלאומי. "השוק הישראלי קטן", הוא אומר. "כדי לקבל את העבודות הגדולות בישראל את צריכה להיות מפורסמת. דוגמנית יפה שהבגדים נראים עליה טוב - זה עובד רק בחו"ל. היום רוב מובילי הקמפיינים הם כוכבנים. וגם הסכומים ירדו בעקבותיהם. הריאליטי פולט כוכבים כמו ביצים בלול תרנגולות. יש פייסבוק, יש אינסטגרם, וכל אחד כאן הופך לאושיית רשת. בחו"ל תעשיית האופנה עדיין מאוד שמרנית. בארץ, לא משנה איזה ערכים את מביאה איתך, אם את מפורסמת - תקבלי קמפיין".

האם לדעתך שלומית מלכה, שללא ספק הצליחה בחו"ל כדוגמנית, קיבלה את הקמפיינים לפוקס ופדני בעקבות הזוגיות עם יהודה לוי?

"שלומית מלכה היא יפה בקנה מידה של מלאך. היא מושלמת. אבל בישראל לא מעניין מי יפה, אלא מי מפורסמת. אם אתה לא מביא לצילומים את גיא פינס או חדשות הבידור, מבחינת הלקוח אין קמפיין. הוא סתם זרק את הכסף".

יותר משתלם להביא דוגמנית אנונימית ב-3,000 דולר מחו"ל?

"כמה?! הגזמת. 250 דולר טיסה הלוך-חזור לאוקראינה, עוד 1,000 דולר תשלום, והוא סוגר עניין. תבין, אנחנו כמו אזרבייג'אן בשוק הדוגמנות, נקודה קטנה בשוק הבינלאומי. אי אפשר להתייחס אלינו כאילו אנחנו מרכז העולם. יש לך דוגמנית טובה? תוציא אותה לחו"ל, לשוק שמעריכים בו דוגמניות טובות. דוגמנית כמו סופיה פחות תצליח בארץ. פה בארץ אוהבים את הלוק של בר רפאלי ורותם סלע. גם בר רפאלי וגם סופיה הן בלונדיניות עם עיניים כחולות, אבל זה לוק אחר".

אפשר להתעשר מזה?

"מאוד קשה לעשות כסף מדוגמנות, אלא אם כן יש לך כמה כוכבים שעושים קמפיינים גדולים. היום סוכנים כבר לא מתעשרים, וברוב המקרים הדוגמן שלך יצליח יותר ממך, כי אין לו הוצאות".

יש עכשיו מבול של דוגמניות ישראליות שמצליחות בעולם: נועם פרוסט, ניבר מדר, עדה זמורה, שני זיגרון, נטלי איידלמן. למה לדעתך זה קורה עכשיו?

"משתי סיבות: אחת, דור הדוגמניות החדש הוא ילדות של שילובים עם העלייה הרוסית, שהגיעה לכאן בשנות ה-90, ולכן אתה רואה כאן קוקטיילים מרהיבים, בנות גבוהות ויפות. בנוסף, העולם הפך לנגיש יותר. היום אתה שולח תמונה בווטסאפ לסוכן בחו"ל, ואתה מיד יודע אם יש לך ביד סיפור הצלחה או לא. היום המטרה שלי היא שלכל דוגמנית בינלאומית שלי תהיה סוכנות בכל מקום בעולם. לירז דרור, שהיתה אצלי תשע שנים וחצי, יכולה לעבוד כל יום בחו"ל, כי היא ממוצבת בכל בירות האופנה".

הסיפור של סופי הוא יריית הפתיחה לקריירה המחודשת שלך?

"בעקבות סופי הגיעו אליי לפחות עוד 100 בנות חדשות, וגם סוכנים שמתעניינים בבנות מיוחדות אצלי בסוכנות, כמו הילה בוכניק, שיש לה לוק מאוד אדג'י. כבר הרבה זמן שלא היתה דוגמנית ישראלית שעשתה שיא כזה גדול. זה דור של דוגמניות שלא מכיר את ההיסטוריה של מיכאלה ברקו או מיקי ממון בשנות ה-80 וה-90. סופי נתנה תקווה לבנות צעירות, היא עזרה להן להבין שגם להן זה יכול לקרות. לא בדיור, כן? כי דיור כבר תפוס".

אז סופי היא הצדק הפואטי שלך.

"אני סובייקטיבי, אז בעיניי זה צדק. אחרים אומרים שאני פוקסיונר. כשהכתבה הזאת תצא, 50 אחוז יפרגנו, 50 אחוז יקטלו אותי. יש לי אויבים קבועים שממשיכים איתי שנים. צריך לזכור שעל כל סופי אחת שמצליחה, יש 100 אמהות שמתלוננות מדוע הבת שלהן לא מצליחה. למה? כי לא מספיק רק להיות יפה. צריך לעבור דרך, והדרך הזאת קשה. הסיפור של סופי הוא חד פעמי. לא כולם זה מסי, ואת יכולה לעבור דרך ארוכה בדוגמנות, ולא להיות הפנים של דיור. אני תמיד אומר, אפשר להיות מבסוטים גם בליגה ג' בכדורגל".