25 בוגרים סיימו אמש (רביעי) את לימודיהם במחלקה לאופנה במרכז האקדמי ויצו חיפה, בתצוגה שפתחה אתמול את סבב תצוגות הגמר של המחלקות לאופנה בבתי הספר לעיצוב. לאחר שבשנה שעברה התבקשו הסטודנטים לעצב תחת נושא גג אחיד של "ישראליות", תרגיל שלא נחל הצלחה, הפעם זכו הסטודנטים ליד חופשית, והתוצאות, בהשוואה לשנה שעברה, טובות בהרבה. הפרויקטים עסקו בשורה רחבה של נושאים, כמו גבריות פלסטינית אל מול תהליכי אירופיזציה בחברה הערבית, ומנגד, התמורות שחלו בחלוץ הציוני כתוצאה מתהליכים קפיטליסטיים בישראל, או היקסמות מהטבע בהשראת מעמקי הים.
>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק
רן שבני, מנהל המחלקה בשבע השנים האחרונות, מספר שאחד הנושאים המרכזיים בהם עסקו הסטודנטים הוא דיאלוג בין גוף לבגד, ומתגאה בעובדה כי גם את הטקסטיל של כל הפריטים יצרו הסטודנטים עצמם. ניכר כי משנה לשנה משתכללת הטכניקה הטקסטילית של הבוגרים, והם מקבלים כלים שמאפשרים להם עבודה טכנית טובה יותר.
הדבר בלט במספר קולקציות שעלו על המסלול, ובהן המעילים המדהימים שיצרה קטיה פאין, ההדפסים והניואנסים המדויקים אצל לידור סידון, העבודות הצבעוניות של שירלי טרטקובסקי, ששילבה בין רקמות וחומרים פלסטיים; שיבוץ החרוזים והעבודה בחומרים פלסטיים אצל אוראל ארונוביץ; וכן בהדפסים המצוינים של נטלי ונדרמולן, בתו של שחקן בית"ר ירושלים לשעבר, הבריטי גארי ונדרמולן, שהיה שחקן הכדורגל הזר הראשון בישראל. ונדרמולן שילבה בין אסתטיקה בריטית של הדפסי פרחים מתקתקים לאלמנטים מעולם הספורט, שבאו לידי ביטוי בעיקר בגזרות ספורטיביות ובאמירות כמו "חי" ופאצ'ים של קבוצות כדורגל ששובצו בפריטים.
הנחיה נוספת שקיבלו הסטודנטים השנה היתה לייצר קולקציות לבישות. "בגדים לבישים, אך לאו דווקא מסחריים", הדגיש שבני. מהלך זה תרם לנראות ולאחידות של הקולקציות על המסלול, ולמינון נמוך של קונסטרוקציות מסובכות או בגדים נטולי הקשר לגוף, כפי שראינו בשנים קודמות. מהלך זה דומה להנחיה שנתנה בעבר תמרה יובל ג'ונס בתקופתה הקצרה כראש המחלקה לאופנה בשנקר, וכן לאג'נדה שמלווה את בית הספר מרנגוני במילאנו.
מתוך 25 פרויקטים שנראו על המסלול, סימנו את הארבעה שהביאו איתם שפה מגובשת, עבודה מסקרנת וקונספט הדוק, שהצליח לייצר על המסלול רגע חד פעמי.
סיון אבני
מה:
אהבנו: הניגודיות בין המשי הנשפך והקליל לניאופרן היציב והנוקשה עמדה בבסיס העבודה של אבני, שיצרה חמש מערכות לבוש מדויקות ומטופלות ברגישות, שיכולות להיות נקודת התחלה לקולקציית קפסולה מסקרנת. אבני ניסתה ליצור ניגודיות בין הגוף הארוטי, הרך, לבין העירום, דווקא על ידי הסתרתו, כמו בשמלת ניאופרן אטומה בצבע ורוד בזוקה עם מעין שש עצמות גמישות, שיצרו קווי מתאר גוף חדשים. את משחקי ההסתרה והחשיפה של הגוף יצרה אבני בשתי מערכות לבוש: אוברול משי שחלקו העליון הורכב מז'קט ניאופרן בצבע לבנדר, וצדו השני מבד משי שקוף ועליו רצועות משי דקות התלויות עליו, או בשמלת סיליקון שקופה עם רצועות משי לבנות שריחפו עליה כמו פרנזים, אשר העניקו לשמלה מראה שבטי ופגאני.
סמאר עאסף
מה:
אהבנו: שופוני, לפחות בהגדרתו המוכרת, לא ממש היה על המסלול של עאסף, אבל כן היו שם המון רעיונות טובים שיכולים להתפתח לכדי קולקציה ראשונה. עאסף שלחה אל המסלול מערכת לבוש של מכנסיים וז'קט כחולים עם טקסטורה של בד הכאפייה, שבצבץ מתוך הבד ברמיזה, כניסיון לשלב בין מזרח ומערב. את הרעיון הזה היא כפתה גם על הז'קט עצמו, שצדו האחד הסתיים בקו המותניים, וצידו השני המשיך כמעין גלביה ערבית עד קו הקרסוליים. במקרה אחר, יצרה עאסף ז'קט שכמייה מרהיב בצבע קאמל וחליפה מודפסת בדוגמת פורצלן בצבעי כחול וחרדל, שמעליה הולבש וסט כחול עם כיתוב בערבית. הנחיה עם ראש פתוח יותר היתה לוקחת את עאסף רחוק יותר, אבל גם התוצאה הסופית שהתקבלה בהחלט מצביעה על כיוון מסקרן להמשך הדרך של עאסף כמעצבת.
קטיה פאין
מה:
אהבנו: החזון האפוקליפטי-אמנותי של פאין פחות דיבר אלינו, וכך גם הפער בין החלקים העליונים המצוינים לחלקים התחתונים החלשים. אבל הקולקציה הזאת היתה חשובה אמש על המסלול, מכיוון שהציגה תשוקה בלתי מרוסנת, שכמעט ולא רואים יותר בתצוגות בוגרים. זה בלט במעיל אוברסייז מודפס בצבעי לאבה של כתום וצהוב, בעל גזרה עגולה וכתפיים שמוטות, שנראה כאילו נשלף מהסט של הסרט "האלמנט החמישי", המשיך בסריג גדול ומחבק בצבע זית, והגיע עד לפריט המרשים ביותר, ז'קט ג'ינס שצדו האחד עשוי בד דנים וצדו השני סרוג ברישול מכוון וגס.
אורי בודינגר
מה:
אהבנו: העבודה של אורי בודינגר הצביעה על בגרות, שפה מגובשת, ויותר מכל - הבנה באופנה עכשווית. הפרויקט הזה יכול היה להשתלב בקלות בשבוע האופנה של לונדון, המהלל קולקציות אוונגרדיות, ולגרום לנו לעצור ולהתבונן. בודינגר יצרה שש מערכות לבוש בצבעוניות רזה של קאמל, לבן ואבן עם משחקי שקיפויות, למשל, במעיל פלסטי ששולב בשיער סינתטי, מעיל קאמל מלבד שעבר תהליך דה-קונסטרוקציה, ואריזה כוללת שבאה לידי ביטוי גם באביזרים משלימים כמו נעליים ותיקים.
