אבודה בטוקיו: כשארץ השמש העולה פוגשת ארץ שטופת שמש

פשוט הוא אסתטי, מונוכרומטיות היא עולם של צבעוניות מעודנת, ואפשר להסתפק רק במה שצריך ועדיין להיות מוקף ביופי. דברים שלמדתי מסאטושי יאסוי, המעצב הראשי של בית Muji היפני

שירלי גליק פורסם: 21.05.15 15:45

אני ומר SATOSHI YASUI, בז'קט בגוון אבן של Dagani studio

תגיות:

בטח אמרו לכן את זה לא פעם בעבר, שהכול בחיים הוא עניין של זווית ראייה. אני לגמרי מסכימה, אבל רוצה להוסיף, ברשותכן, שיש חשיבות גם לרוחב של הזווית. הנה, כשצפיתי בפעם הראשונה ב-Lost in Translation (שמשום מה תורגם כאן ל"אבודים בטוקיו") הייתי אבודה בקולנוע. לחלוטין לא הבנתי אותו. חשבתי שזה סתם סרט איטי וגרוע, שכמה מפיקים הוליוודיים ממולחים הצליחו איכשהו ללהק אליו כוכבי-על כמו סקרלט ג'והנסן וביל מוריי הנפלאים. בטח היו צריכים את הכסף, חשבתי.

אבל כמה שנים לאחר מכן הזווית התרחבה: האסימון נפל לי בביקור הראשון ביפן. הכול שונה שם. הכול. האסתטיקה המופלאה, התרבות העתיקה שיש לה השלכות על כל תחומי החיים, סט הנימוסים והגינונים העשיר והמוקפד, שמנותק לגמרי מאורח החיים הכאוטי והליברלי שלנו. וזה בלי להתייחס בכלל לאוכל. יודעת שזו לא התנסחות מתוחכמת מספיק, אבל את האוכל היפני אפשר להגדיר רק במילה אחת: קסום.

חזרתי מיפן ומייד ארגנתי לעצמי צפייה חוזרת ב"אבודים בטוקיו". כל החוויה שלי השתנתה מהקצה אל הקצה. הבנתי כל פרט, כל ניואנס קיבל פתאום משמעות עצומה, לכל רמז דק היה הקשר. תענוג.

להסתפק במה שצריך

נזכרתי בסיפור על "אבודים בטוקיו" בהרצאה של סאטושי יאסוי (Satoshi Yasui), ארט דירקטור ואחד המעצבים הראשיים ב-25 השנים האחרונות של רשת העיצוב והאופנה היפנית MUJI. יאסוי הוזמן למכללת שנקר, לשיחה עם תלמידי המחלקה לעיצוב תעשייתי. הוא הרצה ביפנית, ותורגם לעברית (קלה, אפילו טיפ-טיפונת עילגת, אבל מובנת לחלוטין) בידי בחורה יפנית דוברת עברית. כל התהליך הזה הפך את המפגש לחוויה חוץ-ישראלית, איטית מאוד, רבת גינונים ומוקפדת, כמעט כמו המפגש הראשון עם הסרט על טוקיו.

מותג העיצוב Muji הוקם כחברה בתחילת שנות ה-80, כמעין ריאקציה להצפה של שווקי העולם בפריטים זולים באיכות ירודה. האג'נדה העיצובית של Muji היתה ונשארה בחירה של חומרי גלם איכותיים במיוחד, ייצור של מוצרים פרקטיים, ועיצוב מינימליסטי, מונוכרומטי ונקי. מקימי החברה שאפו לתרום לחברה האנושית את הערך היפני המובהק: הסתפקות במה שצריך. זאת, בתקווה לאזן את הבולמוס האובססיבי של צריכה במערב.

יאסוי הציג בהרצאה את מוצרי העיצוב לבית של Muji, שמשלבים חומרים טבעיים ומדגישים את ערכי ההתחשבות בסביבה. גם באלה שולט הניקיון העיצובי – מוצרי חשמל או כלי מטבח אפורים או לבנים, קווים מאורכים, מעוגלים, הרמוניים. כאילו הם מבטאים קצב אחר מעולם אחר.

בהשראת ההרצאה הזו יצאתי לחפש בשבילכן קצב, צבע ואווירה יפניים תחת השמש הישראלית. זה מה שמצאתי.