עשר שנים עברו מאז הגיחה רוני דואני לחיינו, אז כמוצר מהונדס של חברת הפקות שהחליטה לייצר כוכבת פופ מקומית. היום היא כבר בת 28, עם קריירה שידעה עליות ומורדות, הופעה ב"מרוץ למיליון" יחד עם אחותה יעל שהזניקה אותה שוב למרכז תשומת הלב, עסק חדש עם איתי תורג'מן ותובנות חיים של מי שמתעקשת כבר שנים להמשיך ולעשות פופ, בזמן שהמדינה כולה עברה למזרחית.

להשתתף בריאליטי זה מעולה

"'המרוץ למיליון' עשה לי רק טוב. למדתי המון על עצמי ועל אחותי, וגם התגובות ברחוב מדהימות. אנשים ניגשים כל הזמן ומחמיאים לנו על מערכת היחסים שלנו. אני מרגישה שזה נתן לי הזדמנות להציג את מי שאני, לא את 'רוני דואני', ואני שמחה על זה. בעבר תמיד אמרתי לא, כי אין מצב שישימו אותי על אי בודד ב'הישרדות' או יסגרו אותי בווילה ב'אח הגדול', ו'מחוברים' זה ממש־ממש קשה ובטוח הייתי מאבדת את המצלמה. משהו ב'מרוץ' מצא חן בעיניי, והעובדה שזה עם אחותי הגדולה יוצרת תחושה של פחות אחריות, כי היא שם והיא כבר תדאג לי".

צריך לבחור בחוכמה את השותפים שלך

"כשהייתי בת 19 הוצאתי ליין איפור לנערות עם פנינה רוזנבלום. הרעיון היה מאוד נחמד והאמנתי בו, כי בעולם הפופ הבינלאומי נעשו המון שיתופי פעולה כאלה. אבל פנינה ואני ראינו דברים בצורה קצת אחרת ובדיעבד יכולתי לבחור שותפוּת טובה יותר. זה נגמר ככה שאנחנו לא חברות ולא בקשר. אבל הייתי צעירה ולמדתי את הלקח.

עכשיו איתי תורג'מן שותף בעסק הטרי שלי ואנחנו משווקים את מכשיר הכושר החדש שהבאתי מניו יורק. בגלל שאני יודעת שהוא מאוד בעניין של כושר ביקשתי ממנו לבוא ולהתנסות, עשיתי לו שיעור, והוא כל כך התלהב שהוא ביקש להיות שותף. אני מאוד אוהבת את איתי. הכרנו לפני שנה כשנסענו לסקי יחד עם כמה חברים והכושר היה מכנה משותף מאוד גדול אצלנו. מצאנו את עצמנו יושבים ומדברים שעות. אני חושבת שהוא השותף הנכון בשבילי כי הוא מאוד מאמין במוצר, הוא אשף בסושיאל והוא אחראי על השיווק".

פרנסה זה חשוב, גם לזוגיות

"כזוג צעיר בישראל עניין הפרנסה מעסיק אותי ואת חן, בעלי. קנינו דירה עם הרבה עזרה מההורים, ולמזלי אני מצליחה להתפרנס ממה שאני אוהבת לעשות, אם זה משחק, הופעות ועכשיו גם כושר. אני עושה הרבה דברים כדי להתפרנס. לעבור לברלין כי קל שם יותר? הנושא עולה בשיחות הסלון עם חברים שלנו, ואני אפילו מדברת על זה בשיר החדש שלי 'גו־גו'. יש לי הרבה חברים שנפוצו למקומות אחרים, אבל אני עושה את הפופ שלי בעברית ולא רואה את עצמי במקום אחר, בינתיים".

להיות ילדה כוכבת זה בעייתי

"ההורים שלי לא יכלו להגיד לי לא כי הייתי נורא דעתנית, אבל במבט לאחור נכנסתי לחיים של טירוף בגיל מאוד צעיר. הייתי ילדה בת 17 שהפכה בִּן לילה לנחלת הכלל. היו לי סטוקרים, אחד עקשן במיוחד שגם נכנס לכלא, אבל היו עוד הרבה. הסטוקר שנא אותי והתקשר כל לילה להורים שלי ואמר להם שהוא הולך להרוג אותי.

כשעברתי לתל אביב היה אחד שהתקשר אליהם והיה אומר להם 'אני שומע את רוני בוכה'. זה איום ונורא. הם גוננו עליי ורק בדיעבד שמעתי את כל זה. לפני כמה זמן ניגש אליי שוטר וסיפר לי שבעבר הוא בילה תשעה חודשים מתחת לבית שלי כשוטר סמוי. היו תקופות שהסתובבתי עם לחצן מצוקה של המשטרה. ההורים שלי היו מאוד אמיצים, והדרך הזו גרמה לי להיות מי שאני, אבל רק היום אני מבינה בתוך איזה טירוף גדלתי".

עד שלא אביא ארבעה ילדים לא יניחו לי

"מהרגע שהתחתנתי זה כאילו שאני הולכת עם מכשיר אולטרסאונד ברחוב וכל אחד בא ומציץ לי ברחם: צלמי פפראצי, אנשים בסופר, נהגי מוניות, כולם. ברור לי שגם אחרי שאהפוך לאמא ידברו איתי על הילד השני, ואחר כך על השלישי ואחר כך יגידו לי על השלישי 'מה, ולא יהיה לו חבר?'. ככה זה בישראל.

"אני יודעת שהטייטל של אמא זה הטייטל הכי חשוב שיש, אבל בתכלס זו לא רק ההחלטה שלי אלא גם של בעלי. אנחנו משחקים טנגו עם הסיפור זה, פעם אני אומרת 'יאללה' והוא אומר 'חכי' ופעם להפך. זה גם לא פשוט להיכנס להריון, אי אפשר לתכנן זה. אם אני אקבע את זה בלו"ז, זה לא אומר שזה מה שיקרה. אני מחכה לראות את בעלי כאבא. אני מאוד בטוחה לגבי האבהות שלו, זה על עצמי שאני חוששת".

אפשר ללמוד להיות שיק

"כשהגעתי לתל אביב מראשון לציון בגיל 20 לא כל כך מצאתי את עצמי בתוך העיר הגדולה, וראו את זה על הבגדים שלי. קיבלתי הרבה ציוני 'שוק', אבל ראיתי בהם הערות בונות והשתפרתי. עבדתי עם סטייליסטים שמאוד עזרו לי, ואני לומדת הרבה גם מאפליקציות. יש לי אפליקציה גאונית שנקראת FLINK, שבה מעלים תמונות של בלוגריות אופנה, ואני עוברת ומסמנת לי לייק ושומרת תמונות ואחר כך ממש יוצרת לוקים בהשראתן.

"אני משתדלת ללמוד כמה שיותר, וככה לאט־לאט גם גיבשתי סגנון. אני קונה בעיקר פושט, בזארה ובאינטרנט. התמכרתי לקניות באתרים כמו ASOS ו־Urban Outfitters וגם לאתרים ישראליים כמו רוקגלאם ולאקי פיפל".

צריך לקחת בקלות תקלות מלתחה

"כן, יש את התמונה ההיא. לבשתי שמלה שחורה עם תחרה בגב ולא רציתי לקלקל עם חזייה – גם ככה אני לא מתה על חזיות. נכנסתי למועדון והיה נורא חשוך והצלמים השתמשו בפלאש היסטרי, וככה החולצה הפכה לשקופה. תקלה. מסתבר שלא לעולם שחור הוא חוסן.

"מה שמצחיק בתמונה ההיא זה שבדיוק עשיתי אז קארה אחרי שנים שלא הסתפרתי, ונורא התרגשתי מזה שיצלמו אותי עם הקארה החדש, אז עמדתי והצגתי את הקארה שלי בגאווה ויצא לי פרצוף נורא גאה, ומסתבר שהצגתי נכסים אחרים בכלל. זו תמונה גאונית, אי אפשר היה לביים אותה טוב יותר. ברור שברגע הראשון זה היה נורא, אבל היום אני דווקא מבסוטה. הם רצו את הפריים והם קיבלו. אני מפרגנת ואני גאה בהם. זה בגוגל לנצח, ואני מחכה ליום שבו אהיה מבוגרת ואוכל להסתכל על התמונה ולהגיד 'וואו, איך הם עמדו פעם'".

בשביל הגוף צריך לעבוד

"תכלס, אני רוצה להיות כוסית. אני גם לא אשקר ואומר לך שאני אוכלת שוקולדים כל היום. חשוב לי לשמור על הגוף שלי ואני מתעסקת בזה. אני מאוד גאה בגוף שלי, שהוא שרירי כזה, ואני גם מעלה תמונות של כל מיני שרירים לאינסטגרם. אני מכורה לכושר, אני רצה וגולשת על סאפ ועושה TRX. אם אני לא עושה כושר יום אחד אני מרגישה רע".

ברדיו לא אוהבים פופ

"נכון, לא משמיעים אותי, אבל זה מה שאני יודעת לעשות ואני לא אתחיל פתאום לסלסל במזרחית בגלל שזה מה שמשמיעים. בן אדם צריך לדעת במה הוא טוב. גם רוק לא יושב עליי טוב. ראית אותי במשימת ההבי־מטאל ב'מרוץ'? לא אחת ההופעות החזקות שלי. המזרחית שולטת בארץ, בין היתר בגלל שזמרים מזרחיים עובדים יחד בשיתוף פעולה והם כוח, הם מרימים אחד את השני. זה עניין של תקופות. אל תשכחי שבשנות ה־80 הפופ שלט פה.

"אלבום הקאברים שהוצאתי עכשיו הוא כולו להיטים מהתקופה ההיא: 'נוער שוליים', שרון ליפשיץ, אילנה אביטל. אז ברדיו הישראלי לא אוהבים פופ. גם את טיילור סוויפט, שהיא ענקית, לא משמיעים פה. בשביל זה יש לי את הרשת, את היוטיוב ואת הקשר בפייסבוק עם המעריצים. למלא את קיסריה? זה לא חלום שלי, אבל אם תיתני לי את נוקיה אני אקח".

אני יכולה להיות גם אשת עסקים

"בעלי רואה חשבון בהכשרתו, ומה שהוא עושה זה ללוות עסקים קטנים ובינוניים שרוצים לגדול בצורה מבוקרת. הוא הכניס אותי לעניין כשהתחלנו לראות 'שארקטנק', שזו הגרסה האמריקאית למה שנקרא פה 'הכרישים' – תוכנית שבמסגרתה אנשים מציגים רעיונות עסקיים מול כרישים שיכולים להשקיע. התמכרתי לזה לגמרי, ואז יום אחד הגיע לשם מישהו עם רעיון לשיטת אימון חדשה שנקראת Surfset Fitness, שמבוססת על מכשיר אימון שנראה כמו גלשן שיושב על שלושה כדורי בוסו (חצי כדור המיועד לאימונים, מ"ז). התלהבתי נורא וכך גם כל הכרישים בתוכנית, ומארק קיובן, הכריש שאני הכי אוהבת, שהוא מיליארדר, החליט להשקיע בזה. כשחן ראה כמה אני מתלהבת הוא אמר לי 'למה שלא תביאי את זה לארץ?'.

"כשחזרתי מ'המרוץ' – וחזרתי עם המון כוחות משם – צללתי לתוך זה. נסעתי לניו יורק, עשיתי שיעור ונורא נהניתי. כל כך נהניתי שנשארתי לעוד שיעור, ואחר כך לא יכולתי להזיז אף חלק בגוף. כל השרירים נתפסו לי. זה אימון בתנועות שמדמות את אלה של הגולש במים וזה מפעיל שרירים פנימיים, כך שממש יוצאים שרירי בטן היסטריים. חזרתי לארץ ועשיתי קורס מזורז של שלושה וחצי חודשים אינטנסיביים של הדרכת כושר, ואז שבתי לניו יורק ועברתי את ההכשרה של ה'סרף־סט'.

"חן עשה לי עבודת קואוצ'ינג מטורפת כי אני לא מכירה את עולם העסקים, והנה פתאום אני לוקחת סאבוויי לבד בשבע בבוקר בניו יורק כדי לעבור הכשרה באנגלית עם אמריקאים. למדתי שאין בי פחד. מדליק אותי שיהיה לי עסק משלי, כי אני לא רוצה להיות תלויה באף אחד. במקצוע שלנו אתה תלוי בהרבה גורמים שאין שליטה עליהם, כמו השמעות ברדיו או אודישנים שמזמינים אותך אליהם, ופה זה לגמרי אני וזה בשליטתי. עכשיו אנחנו רגע לפני השקה. זה הבייבי שלי. להדריך כושר מבחינתי זה גם סוג של הופעה, כי זה להוביל בסינרגיה ויחד איתך קהל שלם וזה מה שזורם לי בדם. זה החיידק, ואת החיידק אי אפשר להוציא ממני".

_______________________________________________________________________

עוד במגזין GOstyle: