רשימת המתלבשות הטובות של מגזין וניטי פייר לשנת 2009 הציגה מצעד מרשים של נשים חזקות, הנמצאות בעמדות כוח משפיעות ברמה העולמית. הנסיכה לטיסיה מספרד (היום מלכת ספרד), מישל אובמה, קרלה ברוני-סרקוזי, דיאנה טיילור (בת זוגו של ראש עיריית ניו יורק לשעבר, מייקל בלומברג) ושייח'ה מוזה, אשת אמיר קטאר לשעבר, שייח' חמאד, ואמו של השליט הנוכחי במדינה הערבית, שייח' תמים. רק במקומות נמוכים יותר בהמשך הרשימה הזדנבו להן נציגות הוליווד, האורחות הטבעיות ברשימות מסוג זה. היתה זו הוכחה כמעט ניצחת לכך שאופנה וסגנון לבוש משמשים ככלי להעצמה אישית ולחיזוק כוחן הפוליטי של אושיות בולטות בעמדות כוח בעולם.

שייח'ה מוזה ובעלה, שייח' חמאד, אמיר קטאר לשעבר. "איני נמצאת כאן רק משום שאני אשתו של האמיר", אמרה בעבר (צילום: gettyimages)
שייח'ה מוזה ובעלה, שייח' חמאד, אמיר קטאר לשעבר. "איני נמצאת כאן רק משום שאני אשתו של האמיר", אמרה בעבר (צילום: gettyimages)

שייחה מוזה בינת נאסר אל-מסנד, 55, היא היום הכוח הנשי המניע מאחורי נסיכות קטאר שבמפרץ הפרסי. היא אשתו השנייה של שייח' חמאד, השליט הקודם, שהצליחה להפוך את בנה לשליט הנוכחי של קטאר, על אף שלשייח' חמאד היו בנים נוספים מנשותיו האחרות (סך הכול 24 ילדים משלוש נשים,11 בנים, 13 בנות). כיום, כאמור, עומד בנם השני של השניים, תמים בן ה-34, בראש המדינה העשירה, כשיועצו האישי הוא לא אחר מאשר חבר הכנסת לשעבר, עזמי בשארה, שנחשב למושך בחוטים מאחורי הקלעים. "הכסף הקטארי מהווה כיום את מקור המזומנים העיקרי של חמאס", כתב השבוע בכלכליסט דורון פסקין, מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים, "בוודאי לאחר הרעת היחסים עם איראן בשל המחלוקת על הנעשה בסוריה. לפי הערכות, חמאס מקבלת מקטאר כ־100 מיליון דולר בשנה".

עוד בערוץ האופנה

בעמודי הכרומו של מגזיני האופנה המהללים את סגנונה של שייח'ה מוזה לא תמצאו מילה אחת על הקשר בינה לבין חמאס. ההפך הוא הנכון - מוזה, בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה, נחשבת לאחד ממנועי המודרניזציה החשובים של קטאר ושל נשים מוסלמיות במזרח התיכון. "זרים נוטים לטעות בכך, אבל הנשים במדינות המפרץ הפרסי פעילות מאז ומתמיד - אנו יודעות על כך מפי אמהותינו וסבותינו", סיפרה בשנת 2007 בריאיון לגרדיאן הבריטי. "איני נמצאת כאן רק משום שאני אשתו של האמיר, 70 אחוז מבוגרי האוניברסיטאות שלנו הן נשים וזה לא מקרי".

את האג'נדה הזאת היא מיישמת גם בסגנון הלבוש שלה: מודרני, צמוד, צבעוני. על רקע קוד הלבוש של נשים מוסלמיות בקטאר - הנשלט על ידי צ'אדור שחור (המכסה את הראש והגוף) או ניקאב (הרעלה המאפשרת חרך הצצה רק באזור העיניים) – נראות מטפחות הראש הצבעוניות של מוזה כפריטים נועזים הקוראים תיגר על מוסכמות העולם הישן. היא אוהבת להתאים בין צבע השמלה לכיסוי הראש ובכך יוצרת לעצמה שלל מראות חזקים ובלתי נשכחים, שאף מצטלמים מצוין ונחקקים בתודעה העולמית.

דמותה של שייח'ה מוזה היא סמל להתעניינות הגוברת של מותגי אופנה המובילים בעולם בנשים מוסלמיות, לרוב ממדינות המפרץ העשירות. בתפיסתה האופנתית הליברלית ובמעמדה הרם בקטאר היא מגלמת את הלקוחה האופטימלית של בתי אופנה כשאנל, דונה קארן ואחרים, המכוונים אליה בימים אלה באמצעות קולקציות מיוחדות, תצוגות וקמפיינים. רק לאחרונה בישרנו כאן על קולקציית הרמדאן של DKNY והיינו עדים לרכבות האוויריות של מעצבים לדובאי, כמו ריקרדו טישי ודונטלה ורסאצ'ה, בהנהגתה של עורכת ווג איטליה פרנקה סוזאני. כל אחד מהצדדים בשיתוף הפעולה ההולך ומתגבר הזה מרוויח מהסיטואציה. המעצבים ובתי האופנה מגדילים את נתח השוק שלהם באמצעות פנייה ישירה ללקוחות העשירים מהמפרץ, בעוד האחרונים מלבינים את הדימוי שלהם כאזרחים במדינות המאופיינות באי-שיוויון מגדרי ותמיכה בטרור מוסלמי – והכול באמצעות בגדים.

אלא שהחיבור של שייח'ה מוזה לעולם האופנה לא מסתכם רק בבגדים שהיא בוחרת ללבוש. גם לא במקומה הבטוח ברשימת המתלבשות הטובות בעולם. סביב השנים 2011-2012 החלה חברת ההשקעות המלכותית Mayhoola, שמוזה היא מבעלי השליטה בה, במסע רכישות ענק של בתי אופנה, מותגים, בתי כלבו ושאר מותרות:

  • ב-8 במאי 2011 רכשה חברת ההשקעות של קטאר את בית הכלבו האנגלי הרודס, בסכום של 1.5 מיליארד ליש"ט, לאחר 25 שנה בהן היה בבעלות איש העסקים מוחמד אל פאייד, אביו של דודי אל פאייד, המאהב של הנסיכה דיאנה.
  • בינואר 2012 רכשו הקטארים 5.2 אחוז מחברת התכשיטים טיפאני & קו, בסכום של 700 מיליון דולר.
  • במרץ 2012 רכשה החברה 1.03 אחוז ממניות תאגיד המותרות הצרפתי LVMH, שבבעלותו בתי אופנה ענקיים כלואי ויטון, סלין, פנדי, ז'יבנשי, דונה קארן ועוד. מחיר העסקה: 914 מיליון דולר.
  • באוגוסט 2012 נרכשו על ידי חברת ההשקעות הקטארית 38 אחוז ממותג התיקים של המעצבת אניה הינדמרץ׳, תמורת 27 מיליון פאונד.
  • במרץ 2013 רכשו את השליטה ברשת בתי הכלבו הצרפתית Printemps, על 16 סניפיה ו-4,000 עובדיה, תמורת 2 מיליארד דולר.
  • בקיץ 2012 רכשה חברת ההשקעות המלכותית את השליטה המלאה בבית האופנה האיטלקי ולנטינו, בסכום של 850 מיליון דולר.

מסע הקניות חסר המעצורים הזה הסתכם במספר בלתי נתפס כמעט של 6 מיליארד ו-440 מיליון דולר (!)

והיד עוד נטויה: לפני כשבועיים דיווח אתר האינטרנט של ווג כי חברת ההשקעות של קטאר נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת בית האופנה של רוברטו קוואלי. יש לציין כי ל-Mayhoola יש חברות בת נוספות שדרכן נעשו חלק מהרכישות הנ"ל, אך בכולן מעורבים בני משפחת המלוכה הקטארית בכלל ושייח'ה מוזה בפרט.

הבן של שייח'ה מוזה, שייח' תמים, עם אבו מאזן. קטאר מעוניינת לזכות בכוח פוליטי גדול במזרח התיכון (צילום: gettyimages)
הבן של שייח'ה מוזה, שייח' תמים, עם אבו מאזן. קטאר מעוניינת לזכות בכוח פוליטי גדול במזרח התיכון (צילום: gettyimages)

האופנה היא כמובן רק אחד הערוצים בפעילותה הענפה של שייח'ה מוזה. היא הקימה את קרן קטאר שתומכת בחינוך לנשים וילדים ומעניקה מלגות לימוד למצטיינים, ובין היתר, קטאר היא גם הספונסרית של קבוצת הכדורגל בארסה ברצלונה (לפני כשנתיים הבטיח אמיר קטאר להביא את הקבוצה לביקור בעזה, אבל הדבר לא צלח) וגם ביתו של ערוץ הטלוויזיה הערבי אל ג'זירה, שמטבע הדברים מקדיש בימים אלו את שידוריו לנעשה בעזה ובגדה המערבית. הערוץ החל לשדר בשבועיים האחרונים במתכונת של "גל פתוח", כשהטון השולט הוא ביקורת כלפי ממשלת ישראל והצבא. בנוסף, עולה שמה של קטאר כמי שמונעת מחמאס לקבל את היוזמה המצרית להפסקת האש עם ישראל, על רקע המתיחות הפוליטית בין קטאר למצרים. בשבת האחרונה התפרסם בכלי התקשורת הישראלים כי קטאר חיברה הצעה להסכם הפסקת אש בין ישראל לחמאס, אשר הוצגה בפני בכירים אמריקאים ונציגי הרשות הפלסטינית. המסר ברור: קטאר רוצה להיות הגורם המתווך בין ישראל לחמאס, ובכך לזכות בכוח פוליטי עצום במזרח התיכון. עד שיושג השקט באזור, קטאר מזרימה כספים להמשך הלחימה בעזה והמאבק המזוין של האחים המוסלמים במצרים.

תמונות מקניוני הפאר העצומים של קטאר (צילום: gettyimages)
תמונות מקניוני הפאר העצומים של קטאר (צילום: gettyimages)

כתבה שהתפרסמה מוקדם יותר השנה בפייננשל טיימס הסבירה כי העניין הנוכחי של קטאר במותגי יוקרה הוא משולש: תדמיתי, כלכלי ופוליטי. ברמה התדמיתית, רכישה של מותגי אופנה מערביים מסמנת את קטאר כמדינה פתוחה, מודרנית ואף אופנתית. ברמה הכלכלית, קטאר גם מבינה את הצורך של דור ההמשך המפונק שצמח במדינה - ילדים שמסתובבים בקניוני הפאר העצומים בין גורדי השחקים של עיר הבירה דוחא, ורוכשים מותגים מערביים בעיניים נוצצות. ובהיבט הפוליטי, באמצעות השגת שליטה בחברות אופנה בינלאומיות, כמו ולנטינו או הרודס, מעמיקה קטאר את קשריה עם לקוחותיהם הוותיקים, בני מלוכה ודמויות מפתח מהצמרת הכלכלית והפוליטית בעולם.