במפגש פנים אל פנים,יאנה יוסף, 25, מזכירה מעט פיה. כשהיא ניגשת עם חיוך רחב לשולחן בבית הקפה שבו אנחנו נפגשות בשכונת מגוריה בצפון תל אביב, היופי הטבעי שלה עוצר נשימה.

>> בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

מי שבחודשים האחרונים עושה כותרות בעיקר בזכות הזוגיות המלבלבת עם ציון ברוך, מתגלה כאישה עם שאיפות מאוד ברורות, שפע של מודעות עצמית וחוש הומור משובח, שאינה מפחדת לצחוק גם על עצמה. בימים אלו, כשהאהבה פורחת וכששתי סדרות שבהן היא מופיעה ("מקימי" ו"להיות איתה") עולות לשידור, יוסף מרגישה סוף סוף שהיא בדרך הנכונה. ישבנו לשיחה על המרכיבים השונים בחייה של מי שפרצה בתוכנית ריאליטי אבל לא מתביישת לחלום על תפקיד ראשי.

"האח הגדול"

"בפעם הראשונה שבאתי להיבחן לא קיבלו אותי. הגעתי ב'תחפושת', כסוג של כוסית סקסית כזו, וזה לא עבד. מכר שלי ממש סחב אותי לניסיון שני ואמר לי שאני פשוט צריכה להוציא החוצה את מי שאני באמת. בסופו של דבר הייתה שם היסטריה. אני בכיתי, המלהק בכה, הוא הכניס אותי לפגוש את המלהקים האחרים והיה ברור שעברתי. את לא חושבת 'רגע, זה יכול להזיק לי?', את פשוט רוצה שיראו לך איפה הקו המקווקו לחתום.

"אחרי הכניסה לבית הייתי בטוחה שאעוף תוך שבוע. הייתי מאוד המומה ושאלתי את עצמי מה זה ומה אני עושה פה. ואז את מתחילה לחיות שם את השגרה והחיים שהיו לך לפני פשוט נעלמים. את חיה את הרגע. כל שבוע חשבתי שאעוף ואפילו העמדתי את עצמי להדחה. בסוף הגעתי לחמישייה הסופית ועדיין לא הבנתי איך זה קרה. כשיצאתי מהבית הייתי בטוחה שאני הולכת לעבוד, לעבוד, לעבוד והיה לי רעב פשוט מטורף. אני מסתכלת על זה היום והוא כבר איננו, או לפחות נכנס לפרופורציה.

"העניין בבית האח הוא להגיע לשם ולגלות את עצמך. את מנותקת לחלוטין מכל הדברים היומיומיים שנראים לך מובנים מאליהם. למשל, אם אני בוכה, אני יודעת שאני יכולה להתקשר לאמא שלי, והיא מרגיעה אותי וזה עובר. שם אין שנייה לנקות את הראש, אין לך פינה לעצמך. אם הייתי יכולה לחזור לשם, אני מאמינה שהייתי משנה את ההתנהגות שלי, נותנת לדברים לעבור לידי, לא מתייחסת או מתרגשת מדברים שעצבנו אותי. אבל כמובן שזה ידע שיש רק בדיעבד.

"יום אחרי שיצאתי מהתוכנית בכיתי כמו שלא בכיתי בחיים שלי. מקבלים את השוק הזה של 'מה קרה עכשיו?', והעובדה שמצלמים אותך, מטרטרים אותך ושואלים אותך מיליון שאלות ולא נותנים לך שנייה לשים את הראש ולישון כמה שעות היא פשוט אבסורד. אם הייתי יכולה לחיות את הימים האלו מחדש, הייתי פשוט אומרת להם 'ביי, אני הולכת לישון'. אבל כשאת יוצאת מהתוכנית ואת לא בקיאה בתעשייה, את לא יודעת לעמוד על שלך".

הגשמה

"לפני הפרסום תמיד עבדתי בשתי עבודות. אנשים היו ניגשים אליי, למשל כשמלצרתי, ואומרים 'את נורא יפה, את שחקנית?'. אחרי שאת מקבלת את התגובות האלה מאנשים ללא הרף, את מתחילה לתהות אם לא כדאי לעשות משהו בנדון.

"פעם לא מצאתי עניין ממוקד בשום דבר. לא היה בא לי לעשות כלום – והיה בא לי לעשות הכל. רציתי להיות הכל: שוטרת, פסיכולוגית, מנתחת. נכון שאי אפשר להיות כל הדברים האלה? אפשר. במשחק. זה להיכנס לדמות ולהיות הדמות. את יכולה להיות כל דבר שאת רוצה להיות".

מחיר התהילה

"אנשים ניגשים אלייך ושואלים שאלות או אומרים דברים שלא פעם הם אישיים מאוד. ויותר מזה, הם לא נבוכים או מרגישים רע בקשר לזה. אני מתקשה לקבל את הקביעה שזה מחיר התהילה.

"כולם אומרים לי לשחק את המשחק, אבל בחיי שאני לא יודעת לשחק אותו וגם לא ממש בא לי להיות מריונטה של אף אחד. זה גם נורא תלוי באיך אנשים פונים. אם ילד מתוק ייגש ויבקש להצטלם איתי, כמובן שלא אחשוב פעמיים. אבל יש אנשים שפשוט יסחבו אותי בכוח לתוך הפריים של התמונה שלהם".

פפראצי

"זה לא שצלמים מחכים לנו מתחת לבית, אבל בכל הנוגע ליחס לפפראצי יש לי חוקים משלי. לצפות ממני להתעלם מהם ולהיות סופר־מדהימה כל הזמן זה פשוט לא ריאלי. אני בסך הכל בן אדם. לא באתי לשרת אף אחד, ואם בחרתי במקצוע מסוים הרי בחרתי בו בשביל עצמי, בשביל הנשמה שלי.

"אם יש צלם חמוד, שלא מתקרב אליי יותר מדי ולא עושה לי 'יום בחיי' או עוקב אחריי מבוקר עד ערב לכל מקום, אלא פשוט מצלם אותי ונוסע, ברור שאהיה אדיבה ונחמדה ואפילו אומר לו 'ביי מאמי' אחרי שיוריד את המצלמה. אבל אם הוא עומד חמישה מטרים מהפנים שלי, חודר למרחב המחיה שלי ורודף אחריי, אז ברור שזה לא נעים לי, וכן, אני נהיית עצבנית".

מעריצים

"יש לי כמה מעריצים צמודים מאוד מאז 'האח הגדול'. ישנה קבוצה של נשים שכבר שנה שנייה מכינות לי מתנות ביומולדת. הן הכינו לי השנה ספר כרוך עם תמונות שלי, ציטוטים שלי, שירים שהן כתבו לי. מושקעת שם המון מחשבה. כשהוצאתי רישיון, לדוגמה, הן קנו לי דיסקים לאוטו ותרמוס מגניב. בשנה שעברה הן הביאו לי בגדים מאמריקן אפרל כי הן יודעות שאני מתה על הרשת הזו. זה נשמע מטורף, אבל הן התחברו אליי מאוד בתוכנית.

"ברחוב הרבה אנשים מבקשים להצטלם איתי, אבל אותי הכי מרגש שמבקשים ממני חתימה. אני אף פעם לא רק חותמת, אלא תמיד כותבת ברכה ארוכה עם הקדשה. כל הקטע עם צילומים זה הרי סתם כדי להראות לחברים שלהם, חתימה זה משהו מאוד אישי".

יהדות

"אני נהנית מכל רגע בתהליך הגיור. ממש כיף לי. זה ממש לא בקטע של 'זה אסור', 'זה מותר'. אני מחוברת רוחנית לדת, ולכן הרב מרגיש שקל לו לעבוד איתי. אני מאוד סקרנית, כל הזמן שואלת שאלות וכמעט תמיד אנחנו סוטים מהנושא בגלל השאלות שלי. אני רוצה לדעת דברים שהם מעבר למה שכולנו יודעים, מהי באמת המשמעות שלהם. זו לא דת במובן הקיצוני, מבחינתי זו יותר דרך חיים".

ציון ברוך

"אני מעריצה את האדם שהוא. את זה שיש לו המון סבלנות וטוב לב אינסופי ואת העובדה שהוא כל כך כישרוני. הוא גבר מדהים והתדמית הזאת של ה־Player שנוצרה לו ממש נמאסה. בן אדם לא יכול שיהיו לו חברות?

"ציון הוא איש של זוגיות, הוא עבר מקשר רציני אחד לאחר. אם הוא לא היה בזוגיות משהו כמו עשור, הייתי בעצמי אומרת שמדובר בפרפר, אבל היו לו רק מערכות יחסים. הבן אדם פשוט חיפש אהבה, אבל לתקשורת נעים ונוח יותר ליצור תדמית. ציון מצדו לא נכנס בהם כי זה פשוט לא מזיז לו. הוא יודע מי הוא, וכשאדם מכיר את עצמו הוא לא צריך ללכת ולצעוק ולהוכיח את זה לאף אחד. הוא חיפש כל הזמן זוגיות שתוביל להתמסדות ומשפחה, ואין שום קשר בין מי שהוא לתדמית הנוראית שבנו לו.

"כשנפגשנו לראשונה הייתה לי אינטואיציה חזקה שמה שאומרים וכותבים עליו זה לא באמת הוא. הרגשנו מההתחלה שזה זה, שנגמרו החיפושים. מאז שאני איתו גיליתי שאני כן יכולה לנהל מערכת יחסים בריאה. הרי את מאבדת תקווה בשלב מסוים. את אומרת לעצמך 'אני קצת בעייתית, אני אוהבת לריב, לעשות רעש, לעשות דרמות' ואת מתחילה לחשוב שאת לא יכולה להחזיק קשר יציב וטוב. ואז פתאום את מגלה שכל מה שחשבת לא נכון. את פשוט צריכה להיות במקום הנכון עם האדם הנכון".

חתונה וילדים

"אני מאוד רוצה חופה. עזבי את כל האנשים, הטקס עצמו פשוט קסום בעיניי, ההתחייבות הזאת מול אלוהים. הייתי שמחה לחתונה קטנה, אבל נראה לי שעם זה יכולה להיות בעיה. אולי נעשה טקס אינטימי וחגיגה גדולה בנפרד. וכן, בא לי ילד כמה שיותר מהר. ברגע שמצאת את הפרטנר שלך לחיים ואת בטוחה בו במאה אחוז, אין למה לחכות. ילדים ומשפחה זו מהות החיים. אני גידלתי את האחים שלי, אז אני סוג של אמא מגיל צעיר".

איחולים

"אני מאחלת לעצמי רק בריאות. נקודה. את כל השאר נשיג לבד. ברגע שאת בריאה את יכולה להשיג ולעשות הכל".

נגמרו החיפושים. עם ציון ברוך (צילום: ראובן שניידר)
נגמרו החיפושים. עם ציון ברוך (צילום: ראובן שניידר)

לא אוהבת מותגים

יאנה יוסף חורשת על פריטים ולא אוהבת להגיד "בחיים לא"

לארון של מי היית רוצה לפלוש?

"אנג'לינה ג'ולי. יש לה שמלות שחורות מאלפות, ואני מטורפת על שחור ועל המראה הלא מתאמץ הזה שלה של 'שמתי שמלה, עקבים ויצאתי מהבית'".

מה הפריט הכי נחרש בארון שלך?

"כל פעם זה משהו אחר. בקיץ האחרון הייתה לי שמלת מיני מטריקו של אמריקן אפרל שמאוד אהבתי. היא הייתה חתוכה בצורה שמרחיבה את הכתפיים הצרות שלי והדוקה לגוף. חרשתי עליה קשות, עד שנגמרה התקופה שלה. כנ"ל לגבי תיקים. אני קונה תיק, הולכת איתו לכל מקום בערך חצי שנה עד שנשבר לי וקונה חדש".

מה הפריט הכי יקר בארון שלך?

"אין לי. אני לא אוהבת ואין לי תשוקה למותגים".

מה בחיים לא תלבשי?

"עקרונית, אני לא אוהבת להגיד 'בחיים לא'. אבל אם יש משהו אחד שאני לא אוהבת זו שמלה שהיא גם סטרפלס וגם מיני. צריך לדעת איפה וכמה לחשוף ולא לחשוף הכל בבת אחת".

שלושה פריטים שכל אישה חייבת במלתחה שלה.

"שמלה שחורה, נעלי עקב קלאסיות שחורות ומסקרה של לוריאל".

איך היית מגדירה את הסטייל שלך?

"לא מתאמץ, פשוט ונוח".

___________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד במגזין GOstyle :

  • מור סילבר כובשת את הטלוויזיה ואת האינסטגרם