אם יש אגדה אורבנית שמתפוררת לאיטה הרי היא זו שסלבס חיים כאן כמו בהוליווד, עם בתים פרטים ובריכות שחייה צמודות.

>> בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

בירור קצר של תנאי המחיה של דנה פרידר (26), אחת הבחורות העסוקות ביותר בתעשיית הבידור המקומית, מעלה שכמו רבות מבנות גילה גם היא גרה עם שותפה בבניין מחוץ למרכז תל אביב בגלל יוקר המחיה.

נכון שמדובר בקומפלקס חדש יחסית הממוקם במרומי קומה גבוהה, אבל בתחום הזה אין הנחות סלב, ופרידר משלמת שכירות מכובדת והמרפסת שלה צופה בכלל לגגות של גבעתיים.

"מה לעשות, זו מדינת ישראל", היא מסבירה את הבחירה הלא מאוד זוהרת. "אני סטודנטית ובחרתי לגור עם חברה טובה מסיבות כלכליות לגמרי, כי אני מפרנסת את עצמי ומשלמת על התואר וגם על לימודי משחק. היא אמנם דיילת, ככה שלפעמים אני מתפנקת על קצת פרטיות, אבל ברור שהייתי רוצה לגור לבד. אני בשלה לגמרי".

מקובל לחשוב שאנשים מוכרים כמוך, שעובדים בלי הפסקה על המסך, מרוויחים המון כסף.

"ברור. אני מפליגה ביאכטה כל שני וחמישי וחוזרת עם המטוס לראות הופעה פרטית של ליאונרד כהן. אחרי זה אייל שני בא אליי הביתה לבשל ארוחות ערב. איפה? אני חושבת שהיום כבר אין את התמימות הזאת וכולם יודעים שצריך לעשות המון כדי להתפרנס בכבוד ולסיים את החודש".

ישנה עם עין אחת פקוחה

וזה לא שפרידר לא עושה המון. כבר שמונה שנים שהיא נמצאת בפרונט ללא הפסקה. בתחילת הדרך היא השתתפה ב"נולד לרקוד" ובלטה באנרגטיות ובחינניות שלה ולאחר כמה חודשים הגיעה להנחות בערוץ ניקלודיאון. אחר כך קיבלה תפקידים ב"האלופה" ובטלנובלה "בובות", ואז שיחקה מספר עונות בסדרת הקאלט "הפיג'מות" ושם התנסתה גם בכתיבת תסריט.

במקביל הצטלמה לפרסומות, הופיעה בפסטיגלים ובהצגות, לוהקה ל"עספור", הוסיפה לרזומה תפקיד בסרט "חתולים על סירת פדלים" והפכה למנחה קבועה בערוץ הילדים.

עכשיו, חמש שנים אחרי שהזדכתה על המדים, היא שבה ללבוש אותם בקומדיה "פרופיל 64" המשודרת בערוץ 10 ומתרחשת בבסיס מודיעין בגלילות. היא מגלמת שם את שני, מפקדת משוגעת עם כוונות טובות, לצד רועי אסף ומיכאל מושונוב.

"מדובר בבסיס של ג'ובניקים עם דיבורי שק"ם, כאלה שמסיימים ב־16:00 ורצים לתפוס את האוטובוס הביתה. הנשק שלהם זה מארקרים זוהרים. כשהמפקד שמגיע ליחידה מחליט לנסות להפוך אותם למינימום 66, נוצרים מצבים קיצוניים מצחיקים", היא משתפת.

התפקיד החדש הזה הוא סוג של גשר בין עולם המבוגרים ועולם הילדים, שבשניהם את מתנהלת.

"אני חושבת שהייתי בת מזל שהתחלתי לעשות תכנים וסדרות למבוגרים ואז נכנסתי ל'פיג'מות', שזו הדלת האחורית של ערוץ הילדים, כי מדובר בסיטקום שידוע ברוח המחתרתית, הקומית והבועטת שלו. הצטרפתי לערוץ הילדים לא על תקן המחנכת, אלא כדי לבדר ולעשות שיגועים בשידור. זה בית ספר מטורף לטלוויזיה מה שאני עוברת שם".

שחקנים רבים מפחדים להיכנס לנישה של הילדים כי היא נתפסת כצרה ומגבילה.

"אני יכולה להבין את הפחד. התעשייה פה קטנה מאוד ואתה יכול בקלות להתקבע בתבנית. להתיפייף ולהתכחש לזה יהיה ממש פלצני. אבל יש פתרון והוא לישון עם עין אחת פקוחה. אני לא שקטה לרגע.

"היום הספקתי לתאם סרט סטודנטים שאני הולכת להצטלם אליו. התואר שאני לומדת לקראתו גם הוא חלק מהתוכנית. התחלתי עם פסיכולוגיה אבל הרחבתי גם לקולנוע. אני כבר יודעת מה אני רוצה לעשות, אבל לומדת בשביל הנשמה ונותנת לעצמי את הכלים שאני צריכה.

"בנוסף, אני מקפידה על לימודי משחק סדירים אצל אורית שר ועושה אצלה גם שיעורי חירום, כאלה שצריך כשמגיע אודישן מעכשיו לעכשיו ואני מרגישה שאני חייבת לנעוץ שיניים בתפקיד".

התאהבות בעיניי היא נס

פרידר לא מוותרת על אף הזדמנות, לא נעצרת כשהיא מקבלת תשובה שלילית וממשיכה בהילוך גבוה, גם כשלקריירה בקדמת הבמה יש מחיר אישי. בקיץ שעבר סבלה ממטרידן סדרתי, שבמשך מספר שבועות כתב לה ברשת החברתית מסרים אלימים ושלח מכתבי איום עם אמירות בסגנון "ארצח אותך, אחתוך לך את הפרצוף, תחטפי דקירה". הסיוט נמשך חודשיים עד שהוא נעצר ונכלא, ובאופן לא מפתיע הותיר עליה חותם.

"זה כבר הסתיים, אבל משהו מזה נשאר", היא אומרת. "זה היה מפחיד ולא נעים בכלל, ואז הבנתי על בשרי מה זה חרדות וסיוטים בלילה. אבל מבחינות מסוימות המודעות הזאת היא לא דבר רע. גם אם לפעמים אני נראית מבוהלת, קופצת מכל דבר קטן, בודקת דלתות בבית, עושה לעצמי בושות ומסתובבת עם תרסיס פלפל, אני מעדיפה להיות זהירה ולא להצטער בדיעבד".

פרידר לא רק זהירה אלא גם שומרת בקנאות על פרטיותה, כמעט ולא מגיעה לאירועים מסחריים מתוקשרים ולא מככבת ביותר מדי תמונות פפראצי. "זו לא תורה מסיני", היא אומרת. "אם אתה רוצה להיות מצולם, אתה תהיה מצולם. יש בתל אביב בתי קפה וחופים של היפים והנכונים, וכולם יודעים שאם תבוא לשם יצלמו אותך.

"אני יותר אוהבת חופים טבעיים, שאפשר להיזרק בהם, בלי מטקות, מוסיקה וחבר'ה שבאים עם הגורמט. גם ככה אני מתביישת להיות עם בגד ים. לא בגלל שלא נוח לי עם הגוף שלי, כי אני עושה ספורט כמו חיה, אלא בגלל שיש משהו מביך באקט שבו את קמה והולכת לכיוון המים ויודעת שכל העיניים מכוונות לאחוריים שלך.

"לאירועי השקה אני לא מצליחה להגיע, פשוט כי אני עסוקה. יש לי שיעורים וצילומים ואני לא אעזוב הכל כדי לבוא ולקחת בושם".

מצד שני יש לך חשבון אינסטגרם עם יותר מ־40 אלף עוקבים.

"הכמות הזאת של העוקבים מחממת לי את הלב, בלי גרם של ציניות. את האינסטגרם פתחתי בשביל הספורט. זה משהו שהתחיל כגלגול של האצבע על המסך של הנייד עם הקפה של הבוקר. בהתחלה היו בו רק חברים, ואז זה הפך למפלצת. זו חתיכת במה ואם משתמשים בה בצורה מכובדת היא משקפת את נקודת המבט שלך לעולם.

"חשוב לזהות את הגבולות, לא להשתעבד לזה ולא להיות במקום מגלומני ומאוהב בעצמו. אני מעלה לשם מה שבא לי באותו רגע, מה שנראה לי יפה וזורם, ומשתדלת לא לעבוד בזה יותר מדי. זה לא שאני צלמת־על שכל פריים שלה צריך להיות מצוין ומוקפד".

מה שלא תמצאו באינסטגרם של פרידר זה תיעוד של הזוגיות המפתיעה שהיא מנהלת עם הקומיקאי אלי פיניש, 38, גרוש פלוס ילד. בשנה שעברה הכירו השניים על בימת הפסטיגל ובחודשים האחרונים הפכה הידידות לקשר רומנטי. "אני מאושרת. תודה, נקסט", היא מבקשת לצמצם את השיח בנושא. "אני לא רוצה לפתוח את הנושא יותר מדי, חשוב לי לשמור על עצמי ועל בן הזוג שלי".

בכל זאת, נראה שרוב מערכות היחסים שלך הן עם אנשים מהמקצוע.

"זו פשוט הסביבה שלי. אם הייתי עובדת במשרד עורכי דין אולי הייתי פוגשת עורכי דין, ואם הייתי פקידת שומה הייתי עם פקיד שומה. בכל מקרה התאהבות בעיניי היא נס, זה לא קורה הרבה".

איך את בוחרת את הפרטנר שלצדך?

"אין לי רשימת מכולת ואני לא מאחלת לאף אחת שתהיה לה כזו. הוא צריך להיות חבר טוב, כיפי, מישהו שאפשר להשתולל איתו".

"אני מאושרת". פרידר (צילום: דודי חסון)
"אני מאושרת". פרידר (צילום: דודי חסון)

מפחדת להתמכר לרשת

מהם פריטי החובה של פרידר, איפה היא עושה שופינג באינטרנט ובכלל, ומה זה "אפקט המתגעגע". נערת השער שלנו מדברת על סטייל

מהם פריטי החובה מבחינתך?

"ג'ינס וכפכפים. כשאני נכנסת לחנויות אני מתלהבת מבייסיקים ומגופיות לבנות יותר מכל שמלת ערב. כשאני מוזמנת לאירועים מתוקשרים אני לוקחת בגדים ממעצבות צעירות ומחזירה להן אחר כך".

מי המתלבשות שאת הכי אוהבת בארץ?

"יובל שרף מתלבשת מדהים, ימית סול, מגי אזרזר ו קרן מור. כל אחת עולם ומלואו. הייתי עכשיו בלוס אנג'לס וראיתי שבנות ישראל משאירות לאמריקאיות אבק".

מה הסטייל שלך?

"לא מוגדר, משתנה לפי מצבי רוח. מבחינת השקעה אני חושבת שאני נמצאת במקום טוב באמצע. הלוואי והיו לי 34 שעות ביממה כדי להשקיע יותר בעניין".

באילו אתרי אופנה את הכי אוהבת לקנות?

"ב־asos וב־urbanoutfitters. גם מאי.ביי יצא לי להזמין. בארץ אני מאוד אוהבת את הדברים של adikastyle ואת רוקגלאם. אבל אני לא ממופרעות הרשת. אני מפחדת נורא להתמכר לזה".

איפה את הכי אוהבת לעשות שופינג?

"בסוהו בניו יורק. יש שם סניף ליוויס מושלם. שם קניתי את ג'ינס הבית שלי, שעוד שנייה מתפורר. בארץ אני אוהבת את דיזנגוף סנטר ואת מתחם גן החשמל, אבל אני יכולה גם למצוא גופיות באלנבי".

יש חוקים שמנחים אותך כשאת קונה בגדים?

"אם אני נכנסת לחנות ולא יכולה להרשות לעצמי כל מה שאני רוצה, אסתפק בשני פריטים פרקטיים שאפשר לשחק איתם. אבל אני נותנת מקום למה שאני קוראת לו 'אפקט המתגעגע': אם אחרי שבועיים הפריט שהשארתי בחנות עוד לא יצא לי מהראש, אחזור לשם ואפרגן לעצמי בכיף".

_________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד במגזין GOstyle :

  • אוריגמי סטייל: איך ללבוש מיני עם קיפול מתוחכם?