לכל אחד מאיתנו, כמעט, יש בבית פינות שהוא אוהב יותר ואוהב פחות. לכל אחד מאיתנו, כמעט, יש דברים שהוא היה רוצה לשנות, טעויות שנעשו בעבר ושמחכות לתיקון כשיהיה זמן וכסף. אבל יש אנשים שמרגישים שהבית שלהם פשוט מושלם בשבילם ולא היו משנים בו דבר. כזו היא מעצבת הפנים דנה לוי-מיצוניק, שלא יכולה לבחור אפילו את הפינה האהובה ביותר בדירתה – היא אוהבת כל פינה ופינה בה.

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

בדירה, פנטהאוז שמשתרע על כל הקומה השלישית בבניין בהרצליה, מתגוררים לוי-מיצוניק, בעלה גדעון ושתי בנותיהם: עלמה (9) וטליה (5). היא משדרת תחושה פתוחה ומרווחת מאוד ומשתרעת על פני 300 מ"ר במפלס אחד, מתוכם 200 מ"ר בנויים ו־100 מ"ר מרפסת גג. העיצוב האקלקטי והעשיר של לוי-מיצוניק הפך את המקום לביתי ומיוחד, דירה שאפשר להסתובב בה שעות ארוכות ועדיין להרגיש שלא ראינו הכול.

למרות זאת, המשפחה עוזבת בקרוב ועוברת לבית גדול יותר. "הגיע הזמן להשתדרג", מסבירה לוי-מיצוניק, אבל מבהירה שכל החפצים מהדירה הנוכחית יעברו איתם גם לבית הבא. "בבית החדש, במיקומים חדשים, הם יקבלו משמעות אחרת לגמרי", היא אומרת.

העיקרון העיצובי: הומור

הדירה של משפחת לוי-מיצוניק גדושה, כאמור, בפריטים מרתקים: רהיטים, גופי תאורה, פריטי עיצוב וחפצי אמנות רבים מתאחדים בה ליצירת שלמות מרתקת. "אני אוספת חפצים יפים עוד מילדות", מבהירה בעלת הבית. "מאז ומתמיד עסקתי בעיצוב, אבל ראיתי בזה תחביב ולא מקצוע והלכתי ללמוד דווקא פסיכולוגיה".

אז איך הגעת בכל זאת ללמוד עיצוב ולעבוד בתחום?

"האמת היא שפשוט לא סבלתי פסיכולוגיה והבנתי שאני נלחמת בטחנות רוח. החלטתי לעזוב הכול, לנסוע לניו יורק וללמוד את המקצוע שנועדתי לו".

דירת הרווקות של לוי-מיצוניק, שאותה עיצבה לפני תחילת הלימודים, צולמה למגזין עיצוב, ובעזרת התמונות הללו היא התקבלה לבית הספר New York School of Interior Design - וכך הפך התחביב, שהיה בדמה, למקצוע.

כמעצבת, היא מרבה לשנות את מראה הבית. "כל כמה חודשים אני מתחילה להשתעמם ועושה לרהיטים ולחפצים 'כיסאות מוזיקליים'", היא מספרת. "כל תזוזה וסידור מחדש משווים להם משמעות אחרת לגמרי".

בסידור הנוכחי בולט במיקומו - במרכז החלל הפתוח של הסלון והמטבח - בית משחק מפלסטיק. "בית זו יצירה שצריך לגור בה, וילדים הם חלק מהבית", פוסקת לוי-מיצוניק. "בנוסף, הומור הוא חלק גדול מהחיים שלי. אני מאמינה שאת החיים צריך להעביר בהומור, וזה משתקף גם בבחירות שלי כמעצבת. במקרה הזה אהבתי את הרעיון של בית בתוך בית".

אותו הומור הוביל גם לבחירה בגוף התאורה הייחודי שמעל לשולחן האוכל, שיוצר במיוחד עבורה בחנות "אלמנטו" ביפו. "הצורה הבסיסית היא צורה של מנורת קריאה מברזל", היא מסבירה. "בחנות יצרו מנורת עץ באותה צורה, כמחווה, ואני ביקשתי שיגדילו אותה והחלטתי לתלות שתיים כאלה מהתקרה, מעל לשולחן".

בכלל, יש בבית המון גופי תאורה שונים.

"נכון. האור האהוב עליי הוא אור יום, ואחריו אור מלאכותי נעים וחמים, שמופץ ממקורות שונים ולא ממקור אחד חזק במרכז התקרה".

לצד גופי התאורה השונים בחלל המרכזי יש גם כמה מוקדי ישיבה - ספות וכורסאות שונות, שאינן חלק מסט אבל מצליחות להשלים זו את זו. "את הכורסה הכחולה קניתי בטולמנ'ס אחרי שכבר עבדתי, הרווחתי כסף והרגשתי שאני יכולה להרשות לעצמי", מספרת לוי-מיצוניק. "צמד כורסאות העץ הניצבות מול הספה הן מחנות יד שנייה בבעלותו של עמיקם לוי. הוא שחקן שנוהג לפתוח חנויות יד שנייה מתחלפות במקומות מדליקים, והוא יודע שאני אוספת דברים יפים ומעדכן אותי כשמגיע משהו מתאים".

נטייתה של בעלת הבית לאספנות לא מסתיימת ברהיטים וממשיכה גם לפריטי אמנות מרשימים, ובהם ציור הברושים המרשים של ערן וולקובסקי שתלוי, שלא כמקובל, על קיר הזכוכית החוצץ בין פנים הבית לבין מרפסת הגג. בולטות גם עבודותיו של הצייר גידי רובין: התמונות הקטנות התלויות מעל לאח ותמונת הילדה והבמבי התלויה בסמוך.

ריבוי הפרטים ניכר גם על הרצפה, שבה מונח כמעט בכל פינה שטיח שונה.

איך מסתדרים עם שטיח במטבח?

"אני אובססיבית לסדר ולניקיון, ולכן אין לי בעיה עם השטיח במטבח – אני ממילא מנקה כל הזמן. שטיחים הם תוספת חשובה לכל בית: הם מחממים את האווירה ומוסיפים המון צבע וטקסטורה. אני אוהבת מאוד משחקים של מרקמים וטקסטורות, ובבית שלי יצרתי רבדים שונים שלהם".

כמי שמעצבת גם בתים של אחרים, האם את יוצרת לפעמים בתים בסגנון מינימליסטי?

"זה תלוי במידה רבה בלקוחות. אני מעצבת, כמובן, גם בתים מאופקים יותר, אבל לא תראי אצלי בתים בגוונים של לבן או אפור על לבן. חשוב לי השימוש בצבע".

מעל לאח ומשמאל: עבודות של הצייר גידי רובין. הבית עשיר לא רק באקססוריז, אלא גם באמנות (צילום: אבישי פינקלשטיין)
מעל לאח ומשמאל: עבודות של הצייר גידי רובין. הבית עשיר לא רק באקססוריז, אלא גם באמנות (צילום: אבישי פינקלשטיין)

עד לפרט האחרון

בתוך הבית הצבעוני והגדוש ניכר בייחודו חדר השינה של ההורים, המאופיין בגוונים לבנים. "מדובר במקריות", אומרת לוי-מיצוניק. "יש לנו מיטה ענקית ממש, שתופסת את רוב חלל החדר, ולכן המראה של החדר מושפע מאוד מהצבע ומהדוגמה של המצעים. לפעמים זה צבעוני, והיום הוא במקרה לבן".

בתוך הלובן המקרי הזה בולט לעין ציור של אישה בצבעים חזקים של שחור, אדום וצהוב. אמן מודרני מפורסם? "לא", היא צוחקת, "שתי הבנות שלי אוהבות לצייר, ואת הציור הזה יצרה הבכורה, עלמה, כשהייתה בת חמש".

בחדרי הילדות חוזרת הצבעוניות מרובת הפרטים שבלטה בחלל הציבורי. גם כאן כל פרט וכל רהיט הם פרי של עבודת האספנות הייחודית של בעלת הבית. את השרפרף הארוג שניצב בחדרה של עלמה קנתה לוי-מיצוניק בחנות "קרוסלה", שנפתחה אז בשדרות רוטשילד בתל אביב. "הערצתי את האומץ של מיקום החנות בבית ישן", היא מספרת. שולחן הכתיבה עוצב על ידי בעלת הבית ונוצר בנגריית יסמין, ואילו ידיות הציפורים נקנו בניו יורק.

"הבאתי אותן איתי לארץ, וכשבחרתי את הטפט לנישת המדפים בחדר של הילדה, ראיתי שיש עליו ציפורים בעלות אופי דומה, כך שהטפט והשולחן מתכתבים זה עם זה".

תשומת הלב לפרטים ממשיכה לחדר האמבטיה, שבו כד מסורתי המיועד לנטילת ידיים וקופה של קק"ל. "אין פינה בבית שלא חשבתי עליה והתעסקתי איתה", מסכמת המעצבת ובעלת הבית.

כד מסורתי לנטילת ידיים וקופה של קק"ל בשירותים. "אין פינה שלא חשבתי עליה", אומרת לוי-מיצוניק (צילום: אבישי פינקלשטיין)
כד מסורתי לנטילת ידיים וקופה של קק"ל בשירותים. "אין פינה שלא חשבתי עליה", אומרת לוי-מיצוניק (צילום: אבישי פינקלשטיין)

תשאירי טיפ

ביקשנו ממעצבת הפנים ובעלת הבית דנה לוי-מיצוניק את הטיפ המנצח שלה לעיצוב הבית

"כשמעצבים בית, הדבר הכי חשוב בעיניי הוא אומץ", אומרת לוי-מיצוניק. "אני מאמינה שאם משהו נראה לך נכון, אז הוא נכון בשבילך וצריך רק אומץ כדי ללכת על זה. בכלל, חשוב שהבית שלכם יהיה שלכם, עם האופי והסממנים של מי שמתגורר בו. לקוחות מבקשים ממני לעצב את ביתם כי הם אוהבים את הטעם שלי, אבל לכל אחד מהם יש גם אופי וזהות משלו, וכמובן שזה ניכר בתוצאה הסופית.

"אגב, מניסיוני, גם כשלקוחות מסכימים לכל מה שאני מציעה, אני חוזרת לבקר אחרי כמה זמן ומוצאת שהבית בכל זאת מקבל עליו את האופי שלהם - משהו בפרטים, באופן שבו הם מזיזים את החפצים הקטנים כך שיתאימו להם, עושה את ההבדל".

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד כתבות בנושא:

>> לעוד בתים יפים, לחצו כאן