>> צפו בכל התוכניות של ערוץ האופנה הישראלי ב-HOT

המראה החסידי, נכון לשנת 2012, הוא טרנד חוצה דתות, יבשות ומגדרים. אחרי שזכה בעת האחרונה להפקות אופנה במגזינים, לטאמבלרים המוקדשים לו ולקולקציות ששואבות ממנו השראה, מטעם בתי אופנה מובילים כמו לנוון או דיור הום - עכשיו יש בידיכם הזדמנות להתחקות אחר ההיסטוריה של הלבוש החסידי בתערוכה מקיפה.

מתוך התערוכה ''חסידים - לא רק שחור לבן'' (צילום: אלי פוזנר)
מתוך התערוכה ''חסידים - לא רק שחור לבן'' (צילום: אלי פוזנר)

התערוכה "חסידים - לא רק שחור לבן" (נעילה: 30 בנובמבר, אוצרת: אסתר מוצ'בסקי-שנפר) שנפתחה לאחרונה במוזיאון ישראל בירושלים, מבקשת לחשוף את החוויה החסידית באמצעות תלבושות גברים, נשים וילדים, ולהאיר צדדים נוספים באופן בו נתפש הלבוש החסידי בקרב הציבור הרחב – כביגוד הכפוף לקוד לבוש אחיד וקפדני, בעל כללים נוקשים שהוכתבו מדורי דורות; לבוש המסמן את הלובשים אותו כשייכים לקבוצה דתית נבדלת. מלבד ההצצה שמספקת התערוכה לחיי הקהילה החסידית, היא מבקשת לייצר תמונה כוללת של מהי חסידות ומאפיינה, תוך אבחנה מינורית בין הקבוצות השונות המתקיימות תחת השם חסידים: חסידות גור, שומרי אמונים, חסידות סאטמר, תולדות אהרון (הזברות, בפי העם), תולדות אברהם יצחק ואחרים, גדולים כקטנים.

מתוך התערוכה ''חסידים - לא רק שחור לבן'' (צילום: ג'ואן רות')
מתוך התערוכה ''חסידים - לא רק שחור לבן'' (צילום: ג'ואן רות')

התערוכה מורכבת מארבעה אולמות המחולקים ללבוש הגבר, האישה, הילד והרבי. בכל אולם מוצגים צילומים רבים המראים את מנהגי החסידות, לצד סרטי וידאו קצרים המציגים טקסים מהעולם החסידי. למשל, טקס הטיש החגיגי, המתרחש סביב שולחנו של האדמו"ר; או ריקוד ה"מצווה טאנץ" המתקיים בחתונות חסידיות, ובו רוקדים אבי החתן, אבי הכלה והזוג הנישא עצמו, במקרים רבים כששני הצדדים אוחזים באבנט בד הנקרא גרטל.

"בתערוכה ישנם גם מספר פריטים נדירים", מספרת מוצ'בסקי-שנפר, אוצרת באגף לאמנות ותרבות יהודית במוזיאון ישראל. "יוצג בה מעיל נדיר בבעלות פרטית שהיה שייך ל'אמרי חיים' - רבי חיים מאיר הגר ז"ל מחסידות וישניץ' (שהלך לעולמו בשנת 1972, א"י). יש במעיל הזה קדושה רבה, כיוון שלא רחצו אותו, כך שיש לו ערך מלבד היותו פריט של דמות חשובה. פריט נוסף הוא כתר תורה נדיר מהמאה ה-19, שקיבלנו בהשאלה ממוזיאון ויקטוריה & אלברט בלונדון. הרב ישראל פרידמן מחסידות רוז'ין עשה אותו לבנו".

יש תחושה שחסידויות סגורות לא מרבות לשתף פעולה עם גורמים חיצוניים, ודאי עם מוזיאון. האם החסידים שיתפו איתך פעולה באיסוף החומרים?

"לא נתקלתי באף בעיה. אנחנו ודאי מדמיינים שהעולם החסידי סגור בפנינו, אבל להפך. שיתפו איתי פעולה ולימדו אותי מנהגים רבים שהיו זרים לי. הם כמובן גם עזרו לי לאתר לבוש: בין אם מוצרים חדשים שרכשתי לקראת התערוכה, או פריטי לבוש נדירים ממוזיאונים ואנשים פרטיים".

בין פריטי הלבוש הרבים שיוצגו בתערוכה, שמור מקום של כבוד לשטריימל, מהפריטים המזוהים ביותר עם החברה החסידית. בתערוכה גם יוצג ההסבר על מקורו של השטריימל – אותו כובע עשוי פרוות שועל, שהגברים החסידים חובשים בשבתות ובחגים - שראשיתו בגזירה של צאר רוסי, שפקד על כל היהודים לעטות זנב של חיה טמאה. היהודים התחכמו לגזירה והפכו אותה לאות גאווה, בכך שבחרו לכרוך את הזנב ככובע סביב הראש, שלימים הפך לכובע מפואר. כיום נחשב השטריימל לסמל סטטוס בקרב גברים חסידיים, ולפריט אופנתי שאף זכה לגרסה עכשווית תחת ידיו של מעצב האופנה הצרפתי ז'אן פול גוטייה בקולקציית סתיו-חורף 1993-4, בכיכובן של הדוגמניות הישראליות מיקי ממון וסטלה עמר.

מתוך התערוכה ''חסידים - לא רק שחור לבן'' (צילום: דגלס גתרי)
מתוך התערוכה ''חסידים - לא רק שחור לבן'' (צילום: דגלס גתרי)

למרות שהתערוכה מפנה זרקור ללבוש החסידי, נפקד ממנה ההקשר לאופנה בת זמננו. למשל, התרגום שנתנו אשתקד בתי האופנה הצרפתים לנוון ודיור הום למגבעות השחורות, שאומצו במהרה על ידי נשים וגברים כאחד. על קו התפר הזה בין הדתי לאופנתי, נולד לפני כשנה הטמבלר המשעשע Hipsters or Hassids, שמציע אוסף תצלומים מרהיב המדגים את קווי הדמיון והשוני בין היפסטרים וחסידים.

מתוך התערוכה ''חסידים - לא רק שחור לבן'' (צילום: אלי פוזנר)
מתוך התערוכה ''חסידים - לא רק שחור לבן'' (צילום: אלי פוזנר)

אחת הסיבות לתופעה היא כניסתם של היפסטרים צעירים בתחילת העשור הקודם אל שכונת וויליאמסבורג בברוקלין, מקום מושבה של הקהילה החסידית בניו יורק. ההשלכות לא איחרו להופיע במראה של תושבי השכונה החדשים, שאימצו לא מעט מסממני הלבוש החרדי והטמיעו אותם בסגנון ההיפסטרי העכשווי. ההשפעה בין שתי התרבויות עובדת לשני הכיוונים, כך שגם סממני אופנת הרחוב האמריקאית אומצו על ידי חסידים צעירים רבים.

אבל במוזיאון ישראל טוענים, ובצדק, שמה שטוב לקהילות החסידיות של ברוקלין, יכול להתקבל בעין לא טובה בקרב הציבור החסידי בישראל. על אף שמוצ'בסקי-שנפר ערה לטרנד האופנתי של חסידים בעולם האופנה, היא העדיפה לשמור את השטריימלים של גוטייה מחוץ לגדרות המוזיאון, ולא לעורר הפגנות על חילול הקודש שלא לצורך. "שקלתי את החיבור לאופנה בהתחלה", היא אומרת. "אבל מצד שני, אני מאוד רוצה שגם חסידים יוכלו לראות את ראי התרבות שלהם בתערוכה. גוטייה, למשל, לקח את השטריימל והניח אותו על ראש של אישה. זה משהו שבלתי אפשרי להציג בתערוכה. אחד האיסורים המפורשים הוא שגבר לא ילבש בגד אישה, ולהפך. זה טאבו שלא רציתי להפר בתערוכה".