>> צפו בכל התוכניות של ערוץ האופנה הישראלי ב-HOT

בין שלל הסרטים שיוצגו השנה בפסטיבל דוקאביב, שנפתח היום (חמישי) בסינמטק תל אביב, ישנם גם ארבעה סרטים המתמקדים בסיפורים מאחורי הקלעים של תעשיית האופנה. הבחירות של אוצרי הפסטיבל מעניינות: מסרט על נערות בנות 13 שנשלחות לבדן מסיביר לעבוד כדוגמניות, עם הרבה חלומות ואפס מודעות עצמית, ועד לתיעוד ההתרחשויות בבית המלאכה של מותג היוקרה הרמס, החוגג 175 שנים להיווסדו. למרות הבחירות המעט "רציניות" של הפסטיבל, ארבעת הסרטים מצליחים לצייר תמונה עכשווית ומעודכנת על תעשיית האופנה. כך למשל, מעניין לראות את האינטימיות בבית הרמס נוכח הפרסומים מהעת האחרונה על ניסיון ההשתלטות של תאגיד LVMH על החברה המשפחתית, ואת הסרט "דוגמנית, ילדה", בו נשלחות ילדות בנות 13 לעבוד כדוגמניות בטוקיו, על רקע איסור העסקת דוגמניות מתחת לגיל 16 בשבועות האופנה של ניו יורק ומילאנו. רגע לפני שהאור באולם נכבה, קבלו הצצה לכל האופנה שמחכה לכם בפסטיבל.

דוגמנית, ילדה

זה מתחיל כמו שוק בשר. עשרות נערות צעירות על עקבים גבוהים ובגדי ים חושפניים ניצבות באולם גדול לעיניהם הבוחנות של סקאוטרית מסוכנות דוגמנות יפנית וסוכן דוגמניות רוסי. כגובה העקבים - גובה השאיפות של הבנות. נאדיה, ילדה יפה בת 13 בעלת שיער בלונדיני ארוך ועיני איילה גדולות, נבחרת לבסוף מתוך עשרות המועמדות.

הסרט "דוגמנית, ילדה" מגולל דרך סיפורה של נאדיה את סיפורה של תעשיית הדוגמנות המשגשגת על הקו שבין סיביר לטוקיו, שם אוהבים את הדוגמניות צעירות מאוד. אבל נאדיה לא לבד. מלווה אותה אשלי, סקאוטרית בת 30 שהגיעה גם היא בגיל צעיר מאוד ליפן, ויצרה באותה תקופה יומן וידאו אישי שמשובץ במהלך הסרט.

הסרט מרתק, בעיקר בשל הזוויות השונות שדרכן הוא מאיר את מאחורי הקלעים המכוערים של תעשיית היופי העולמית. אבל מעבר לכך, הוא מעלה שאלות חזקות על יחסים בין בני אדם וחידה אחת מרתקת: האם אשלי מעוללת לנאדיה את מה שחוותה בעצמה, או שיש ביכולתה לשנות את התעשייה מבפנים? למי שמתעניין בנושא, שווה לחפש באינטרנט או בספריות הווידאו גם את הסרט התיעודי "חיפושים בסיביר" משנת 2006, העוקב אחרי שני סקאטורים מסוכנות IMG החשובה בניו יורק, היוצאים למסע בסיביר אחר דוגמניות צעירות. לא במפתיע, סצינת הפתיחה בשני הסרטים זהה.

ברט סטרן, מד מן מקורי

ברט סטרן היה צלם הפרסום והדיוקנאות הראשון שגרם למרילין מונרו להתפשט שישה שבועות לפני מותה. על פי דברים שכתב לאחר מותה, סטרן הזמין אותה אליו לסטודיו והציע לה להצטלם בעירום. מונרו לא נבהלה מהבקשה והתפשטה. כששאל אותה סטרן מדוע לא עשתה זאת קודם, ענתה בפשטות כי "אף אחד לא ביקש".

הסרט "ברט סטרן, מד מן מקורי" מבקש למקם את סטרן כאחד הצלמים הראשונים שהיו לכוכבים בזכות עצמם. למרות שעבד עם דוגמניות איקוניות כמו טוויגי (המתראיינת בסרט) ומותגי אופנה גדולים, סטרן לא היה צלם אופנה פר-אקסלנס, אך עבודתו בתחום הפרסום והדיוקנאות בשנות ה-50 היתה פורצת דרך והשפיעה בעקיפין גם על תחום צילום האופנה.

את הסרט יצרה הבמאית והמפיקה שאנה לאומייסטר, שחושפת בו את חייו הפרועים של סטרן הצלם - מההתמכרות לנשים ולסמים ממריצים, דרך האשפוז שהוביל לעזיבת אשתו וילדיו ועד האופן שבו הצליח להמציא את עצמו מחדש. בהשוואה לסיפורו של סטרן, חייו הפרועים של צלם אופנה טרי ריצ'רדסון נראים כמו חיקוי חיוור.

ביל קנינגהם, ניו יורק

כבר למעלה משלושה עשורים מתעד ביל קנינגהם את אופנת הרחוב של ניו יורק, כשהוא לבוש בחולצת ג'ינס נצחית או חליפה אפורה ורכוב על זוג אופניים. הרבה לפני עידן הפפראצי והבלוגרים של אופנת הרחוב, צלם האופנה בן ה-84 תיעד ברחובות התפוח הגדול סלבריטאים ואנשים בלבוש מרשים עבור מדור אופנת הרחוב הפופולרי שלו בניו יורק טיימס.

מעבר לרחוב עצמו, תוכלו לראות את קנינגהם יושב בשורה הראשונה של תצוגות האופנה במילאנו או בפריז, מגניב מצלמה ולוכד רגע בלתי קונבנציונלי על המסלול, או מצלם את באי התצוגות, שרק מייחלים שיבחין בהם, כפי שמעידה בסרט עורכת הווג האמריקאי אנה ווינטור: "כולנו מתלבשים בשביל ביל. זה מעליב כשהוא לא מצלם אותך כשאתה עובר על פניו".

הצלם ביל קנינגהם, 2012 (צילום: gettyimages)
הצלם ביל קנינגהם, 2012 (צילום: gettyimages)

הסרט עוקב במשך שנה אחר עבודתו של קנינגהם, שמתגלה כטיפוס ביישן ונחבא אל הכלים. הבמאי פרס ריצ'ארד סיפר כי העבודה על הסרט ארכה חמש שנים - שנה אחת לצלם אותו, וארבע שנים נוספות לשכנע את קנינגהם להפוך את החומרים לסרט. ניתן למצוא את הסרט גם בספריית הדי.וי.די של האוזן השלישית.

מלאכה מהלב

למיקי בוגנים וויקטוריה בקהאם יש יותר מאחד כזה. קים קרדשיאן מסתתרת באמצעותו מגדודי הפפראצי שצובאים עליה, ואלפי נשים בעולם מחכות ברשימת המתנה ארוכה ובציפייה דרוכה לזכות לשלם תמורתו עשרות אלפי דולרים. לא מדובר בדג זהב עם שלוש משאלות, אלא בתיק יד בעבודת יד של חברת היוקרה הצרפתית הרמס.

"מלאכה מהלב" הוא סרט לחובבי אופנה אדוקים, וגם לכל מי שמתעניין בסיפורים הקטנים מאחורי בתי עסק גדולים. הבמאים פרדריק לאפונט ואיזבל דופוי-שובאנט חדרו אל קודש הקודשים של הרמס וחושפים לראשונה את עבודת הכפיים של האומנים בבתי המלאכה של החברה: הנפח, מערבבת הצבעים, השרטטת, התכשיטן, יצרן האוכפים, מעצב התיקים ויצרן העורות - כולם מגלים מחויבות ואהבה כלפי עיסוקם.

חנות של הרמס בוונציה, 1965 (צילום: gettyimages)
חנות של הרמס בוונציה, 1965 (צילום: gettyimages)

זהו סרט אנושי ומרגש המצולם בקפידה. לא תראו פה מילה אחת על פרשת ניסיון ההשתלטות של תאגיד המותרות LVMH על החברה המשפחתית, שחוגגת השנה 175 להיווסדה, או צילומי ידועניות בתיקי "קלי" (ע"ש הנסיכה גרייס קלי) ובירקין (ע"ש ג'יין בירקין) הידועים של המותג. אבל כן תראו בו אהבה גדולה של אנשים למלאכת היד שלהם.