שבוע האופנה במילאנו זכה לתשומת לבם הנלהבת של עיתונאים בארץ ובעולם. החגיגות החצי-שנתיות הוצגו לקהל הקוראים כפסגת ההישגים של תעשיית האופנה העולמית. זה היה, כמו תמיד, פסטיבל של עיצוב, יוקרה וזוהר. אך האם סיקור תצוגות האופנה מגלה לנו את פניה האמיתיות של תעשיית הבגדים העולמית, או אולי דווקא מסתיר מאיתנו את אופייה האמיתי?

שבוע האופנה באיטליה. הזוהר שעל המסלול לא מרמז על הניצול המתרחש במפעלים (צילום: gettyimages)
שבוע האופנה באיטליה. הזוהר שעל המסלול לא מרמז על הניצול המתרחש במפעלים (צילום: gettyimages)

בתצוגות האופנה קיים היבט מטעה – רבים מהפריטים הזוהרים שעולים על המסלול כלל לא מגיעים לחנויות הבגדים, או נמכרים בכמויות מצומצמות במחירי עתק, הרבה מעבר להישג ידו של הקהל הרחב. רוב האוכלוסייה, לעומת זאת, רוכשת העתקים זולים יותר ברשתות ביגוד בינלאומיות. אך גם מעבר לבחירה האסתטית, יש עולם שלם שנמצא "מאחורי הקלעים" של תעשיית האופנה.

  (צילום: בלוג מסעות)

ממפעלים לקניונים

בחמישים השנים האחרונות, מאז התחזקות ייצור בגדי ready to wear אחרי מלחמת העולם השנייה, עבר עולם האופנה שינויים רבים. ממתפרות קטנות, תופרות, חייטים מומחים וחנויות בוטיק, הפכה האופנה לתעשייה של ממש המיועדת לצריכה המונית. המפעלים המשפחתיים עברו לידי תאגידים וחברות ענק. מפעלי בדים, חוטים ובגדים שנוסדו באירופה ובצפון אמריקה עוד במאה ה-19 קיבלו תנופה מחודשת, אך הבסיס המשפחתי והחברתי שלהם נעלם.

נערות קוטפות כותנה במיסיסיפי, 1950 (צילום: gettyimages)
נערות קוטפות כותנה במיסיסיפי, 1950 (צילום: gettyimages)

המומחיות המקצועית בטקסטיל נהייתה רלוונטית לקהלים חדשים. בצפון איטליה, למשל, הפכו חבלי ארץ שלמים את פניהם בזכות תעשיית האופנה והטקסטיל, שסיפקה מקומות תעסוקה לעיירות שצמחו סביב המפעלים. גם בישראל נפתחו מפעלי בדים, סריגים וחוטים, ובהם מפעל אתא הידוע.

  (צילום: בלוג מסעות)

השיח על מפעלי האופנה אינו נוסטלגי. יש בו ערך כי מלבד יצירת פרנסה וזכויות סוציאליות לפועלים ברחבי העולם, המפעלים האלו גם יצרו חומרי גלם איכותיים מתוך הבנה וידע. מפעלי הטקסטיל השפיעו על ההתפתחות החברתית, הכלכלית והתרבותית של החברות שהקימו אותם.

ילד קוטף כותנה בקובה, 1950 (צילום: gettyimages)
ילד קוטף כותנה בקובה, 1950 (צילום: gettyimages)

אופנה גלובלית

כמו כל מגזרי התעשייה האחרים, תהליך הגלובליזציה של עשרים השנים האחרונות לא פסח גם על האופנה. הייצור הפך יקר ו"לא כדאי", ואילו הציבור דרש בגדים במחירים נוחים יותר. כך נעלמו יצרני אופנה עצמאיים כמו תופרות וחייטים. אף חשוב מכך, מפעלי האופנה נעלמו מן העולם המערבי, ועברו לאזורים אחרים בעולם שבהם הייצור זול יותר.

  (צילום: בלוג מסעות)

כמו שמסביר לנו ד"ר הא-ג'ון צ'אנג מאוניברסיטת קיימברידג', הסיבה לכך שזול יותר לייצר בהודו מאשר בשוודיה היא לאו דווקא התפוקה הגבוהה יותר של ההודים, אלא העלות הנמוכה יותר של העסקתם מסיבות פוליטיות: בהודו אין חוקים המגנים על העובדים מפני ניצול, אין מגבלת שעות עבודה, אין שכר מינימום ואין זכויות סוציאליות. אנו, תושבי העולם המפותח, רוצים ליהנות גם מבגדים זולים וגם מזכויות עובדים. כיום, למרבה הצער, נראה ששני אלה עומדים בסתירה זה לזה.

  (צילום: בלוג מסעות)

עובדי כל העולם

סגירת מפעלי האופנה בעולם המפותח היא ויתור לא רק על יתרונותיו של הייצור המקומי, התעסוקה והידע הבאים עמו. זהו ויתור גם על זכויות עובדים בסיסיות שהתפתחו במערב מאז המהפכה התעשייתית, והתפוגגו אל מול הגלובליזציה של שוק העבודה. המחזמר ההוליוודי הנודע "משחקי הפיג'מה", עליו מבוסס הסרט עם דוריס דיי, מתרחש במפעל לפיג'מות בו העובדים מתאגדים נגד מנהלי העבודה הנוקשים והקפדניים. המחזמר מציג רגע מכונן בהתפתחות זכויות העובדים בעולם המפותח.

כיום, איננו רואים מחאות דומות במפעלים בסין, בבנגלדש, ואפילו פה קרוב, בירדן. ההישגים של הפועלים האירופאים והאמריקאים לא השפיעו על פועלי המדינות המתפתחות. בעוד באירופה ובאמריקה נבנו מסביב למפעלים עיירות, המפעלים במדינות המתפתחות כיום הם למעשה מחנות עבודה. העובדים שגרים ועובדים שם מנותקים מהמשפחות ומהחברה האזרחית. כמובן שאין באפשרותם לדרוש זכויות עבודה, ולעתים גם לא זכויות אדם.

קוטפי כותנה בסודן, 1950 (צילום: gettyimages)
קוטפי כותנה בסודן, 1950 (צילום: gettyimages)

בחזרה לקולב

דווקא כשאנו מביטים בחלון הראווה המקושט והמפואר של עולם האופנה דרך התצוגות הנוצצות בשבועות האופנה, חשוב לזכור את פועלי היזע של האופנה העולמית, שקולם אינו נשמע. התצוגות של "מעצבי העל" יוצרות תכתיבי אופנה להם נשמעים רבים. אך תעשיית האופנה העולמית לא חושפת במילאנו את פניה האמיתיות, את פניהם של היצרנים. כאשר אנו דורשים בגדי מותגים זולים, או העתקים ברי השגה, חשוב שנדמיין לעצמנו את האדם שיצר אותם, את זכויותיו וחייו.