>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

בקיץ 1985, במהלך הופעה ב"עיר הנוער" שהתקיימה באמפי וואהל בתל אביב, ניגשה אל ירדנה ארזי מעריצה ממחנה עופרה חזה וירתה על מערכת הלבוש הלבנה שלה דיו שחור מאקדח מים. מלחמת המעריצות שהתקיימה בין האוהדות של ארזי לגרופיות של הנמסיס עופרה חזה, הגיעה לשיאה בהופעה זו. הגיבורה המרכזית בסיפור היא לא ירדנה ובטח לא עופרה, אלא אותה חצאית מוכתמת בגזרה א-סימטרית שלבשה ארזי יחד עם חולצת טי מקופלת שרוולים ומכנסי טייץ תואמים מתחת. מכל מבחר התלבושות הרחב שלבשה ארזי בחייה - החצאית עם כתמי הדיו תלווה אותה לעד.

השבוע זכתה ירדנה ארזי לקבל את התואר "שער הזהב" של השבועון "לאשה" מקבוצת "ידיעות אחרונות", שהוענק לה כאות הוקרה על השפעתה ארוכת השנים על עולם התרבות והאופנה בישראל - מהופעותיה הבלתי נשכחות כחיילת בלהקת הנח"ל, דרך שלישיית "שוקולד מנטה מסטיק" ועד קריירת הסולו הארוכה שלה, שנמשכה מסוף שנות ה-70 ועד היום. "שער הזהב" הוענק לארזי השבוע בערב הפתיחה של התערוכה "אופנה נצחית" בקניון השרון בנתניה, מקבוצת קניוני ישראל. התערוכה מוצגת במעין "חלונות ראווה", אשר מצדם האחד שער נבחר של המגזין מכל עשור, ובצדם השני פריטים נבחרים מתוך קולקציות אביב-קיץ 2012 של מותגי אופנה מובילים. התערוכה תנדוד מדי חודש בשמונה קניונים נוספים, ביניהם קניון לב חדרה (מאי) וקניון רננים ברעננה (יוני), ותסתיים בחודש דצמבר בקריון שבקריות.

ירדנה ארזי, הילדה שנולדה בקיבוץ כברי וגדלה בעיר הנמל חיפה, אומנם הפכה לאחת מכוכבות הפופ הגדולות שידעה ישראל בשנות ה-80 וה-90, אבל היא יכולה להיקרא גם אייקון אופנה ישראלי? אם תשאלו את הדראג קווין הנודעת טלולה בונט, האלטר אגו של השחקן טל קלאי בן ה-27, שלא מפספסת אף הזדמנות להשתחל אל הגרדרובה של ירדנה ולהופיע במחרוזת משיריה על הבמה – התשובה היא בהחלט כן.

"תמיד נמשכתי אל ירדנה כי היא היתה - ועדיין - הזמרת הכי יפה בישראל", מסביר קלאי בפשטות את המשיכה אל "הישראלית היפה", הכינוי המפורסם שדבק בארזי, מושא אהבתו של אפרים שמיר בשירו "נכון את יפה". "מכל הזמרות הישראליות, ארזי היא היחידה בעלת קריירה ארוכה וורסטילית, שבאה לידי ביטוי גם באופן שבו התלבשה והופיעה", אומר קלאי. "אך למרות כל הסיבובים שעשתה, היא נשארה אישה יפה וממגנטת".

מהצמות העבות שמסגרו את פניה כחיילת בלהקת הנח"ל בסוף שנות ה-60, דרך מכנסי הפדלפון הלבנים בשוקולד מנטה מסטיק, השמלות הבתוליות שהציגו אותה בעולם על תקן "הניחוח המדברי" וסגנון הלבוש הצועני שאימצה במחצית השנייה של שנות ה-80 – נראה כי אין לארזי תחרות בישראל ביכולת לדלג בהצלחה במהלך 40 שנות קריירה בין אינספור סגנונות לבוש שונים בתכלית זה מזה, ולהיוולד מחדש בכל פעם כמזוהה עם הסגנון הרענן שאימצה.

אם בכל זאת צריך לסמן רגע אחד מכונן בקריירה המוזיקלית והאופנתית של ארזי, הרי שהיתה זאת שנת 1982 - השנה בה יצא אלבום הסולו הראשון שלה, שראה אור ארבע שנים לאחר פרידתה משלישיית שוקולד מנטה מסטיק וכלל להיטים כמו "אני לא גרטה גארבו" (שיר בסגנון קייט בוש) ו"מחול מערבולות".

החיפוש של ארזי אחר דרכה העצמאית בקריירת השירה שלה, התבטא גם במגוון ההופעות המקושקשות שהפגינה - מהלוק התיאטרלי של גרטה גארבו ועד שמלת הערב הלבנה מ"מחול מערבולות" – אשר חשפו מלתחה בלתי מגובשת ברמה הסגנונית.

מעצבת האופנה דורין פרנקפורט, שהחלה לעבוד עם ארזי כבר בשלהי תקופתה של שוקולד מנטה מסטיק, לקחה לידיה את מושכות הטיפול במלתחה של הכוכבת היפה. פרנקפורט היתה אמונה על הבגדים של ארזי בהופעות ועל גבי עטיפות התקליטים, ויצרה לה שמלות בסגנון קרנבלי - עשירות בנפח ובשכבות בד, ובעלות צבעוניות עזה. במרחק הזמן, מערכות הלבוש הללו נראות מגוחכות, אולם אז זה היה הסטנדרט.

"לירדנה היה תמיד Say בבחירת הבגדים", נזכרת היום פרנקפורט. "היא ידעה מה מחמיא לה ומה ייראה טוב על הבמה. יש לה גוף קטן, ולכן היא תמיד בחרה בגדים עם נפח: חלקים עליונים צמודים, וחלק תחתון בולט מאוד. תמיד היה לה חשוב להיראות סופר גלאם".

ב-1982 השתתפה ארזי לראשונה בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "מוזיקה נשארת", שכבש את המקום השני והמכובד. פרנקפורט עיצבה לארזי לתחרות שמלת כתפיות דקות עם שלוש שכבות צבע: טורקיז, אדום וורוד בזוקה, שהזכירו את בגדי הרקדניות של מועדוני הלילה של פריז בתחילת המאה ה-20.

סגנון הלבוש של ארזי באותן שנים נע בין תיאטרליות מוגזמת לקלאסיקה ישראלית מאופקת: בין שמלות קפלים ועגילי נוצות אינדיאניים, לחליפות מחויטות וממלכתיות שייצגו את סגנון אמצע הדרך שהפך למזוהה עם ארזי.

שנות ה-80 המאוחרות היו השנים האתניות של ארזי, ובמסגרתן היא הפכה לסוכנת המרכזית של הטרנד הצועני, שכיכב במלוא הדרו עם צאת האלבום "נשמה צוענית" בשנת 1987. המראה הצועני ליווה את ארזי באשר הלכה – מהופעות בארץ ובתחרות האירוויזיון בדבלין, דרך קליפים ועד מודעות הקמפיין לבנק לאומי שהובילה אז. בכולם היא הופיעה כשלגופה שמלות עשירות בד ותחרות ולראשה פרחים אדומים וסרטים צבעוניים. קשה לומר שנשים בישראל הלכו בעקבותיה ויצאו אל הרחוב לבושות שמלות בסגנון תואם, אבל באותם ימים כשאמרתם ארזי - אמרתם צוענייה.

מתחילת שנות ה-90 ואילך דעכה הקריירה של ארזי כזמרת (עד לקאמבק של השנים האחרונות), שהחליפה את ההופעות על הבמה בהנחיית תוכנית הבוקר "קפה טלעד" במשך שמונה שנים. עם כניסתה לאולפן הטלוויזיוני השילה מעליה ארזי את השמלות המצועצעות, לטובת מראה מהוגן, רשמי ודי משעמם, אם להודות באמת. הנחיתה על כיסא המראיינת לא הותירה לארזי מקום לערוך ניסיונות סגנוניים חדשים.

למרות התחושה התזזיתית הנובעת מסקירת המראות של ארזי לאורך הקריירה ארוכת השנים, מי שהתמיד לעקוב אחריה בהחלט רוכש לה הערכה על הדבקות שלה בסגנונה האישי. פרנקפורט מדגישה כי למרות השינויים הרבים, ארזי לא זזה מהמשבצת שלה, "אלא זזה בתוך המשבצת. זה תמיד אותן גזרות, בעטיפות ובסגנון אחר", היא אומרת. גם טלולה בונט מדגישה את העקביות של ארזי, ומציינת כדוגמה את האייליינר הנצחי, שמסמן במובנים רבים את קו הגבול בין ארזי הציבורית לפרטית, מסיכה אחרונה בשכבות של קליפות שעוטפות את זהותה האניגמטית. "ארזי אמרה פעם בראיון", נזכרת בונט, "שלמרות שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים אותה, אף אחד מאיתנו לא יודע איך היא נראית בלי אייליינר".