>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
גיליון מרץ 2011 של הווג האמריקאי היה מהמדוברים ביותר בעריכתה של אנה ווינטור. על שערו התנוססה, לראשונה במגזין, כוכבת הפופ ליידי גאגא, שזכתה לחותמת רשמית מתעשיית האופנה הקונסרבטיבית, המאשרת את הפיכתה לאייקון אופנה חזק ומשפיע. אולם בין 574 עמודי המגזין עב הכרס הסתתרה הפתעה נוספת: כתבת דיוקן מחמיאה עד מלוקקת על האישה הראשונה של סוריה,
דיירת ארמון הנשיאות בשכונת המחורג'ין בדמשק, אסמא אל-אסד.
תחת הכותרת הקיטשית "ורד במדבר", צולמה אל-אסד כשהיא עטופה בשאל פשמינה סגול, כשברקע שקיעה בדמשק. ההילה שנוצרה סביבה בצילום הבליטה את תווי פניה היפים ואישרה כי מדובר בכוכבת. אולי לא ליידי גאגא, אבל בהחלט דמות לשאת אליה עיניים. כתבת המגזין ג'ואן ג'ולייט באק, עורכת ווג פריז לשעבר (1994-2001) שהתלוותה אל אסמא בדמשק וכן בביקורה בפריז, היללה ושיבחה את הגברת הראשונה בתיאורים משתפכים נוסח "אלמנט האור היחיד במדינה מלאת צללים". את סוריה כינתה הכתבת "מדינה הידועה כבטוחה ביותר באזור", בעוד ישראל מתוארת בכתבה כאויבת מספר אחד של סוריה.
כמו תמיד בראיונות מהז'אנר האוריינטליסטי במגזין, מציירת ג'ולייט באק את דמשק כעיר קסומה, עם מספר שכונות "בעייתיות" בהן מתגוררים 1.5 מיליון פליטים פלסטינים ועיראקים. סיור בשווקי העיר, כך היא מדווחת, העלה באפה ניחוחות של זעתר והל. עיקר הכתבה עסקה בפעילותה הפילנתרופית של אל-אסד למען יתומים סורים, תוך מתן בולטות לקידום החינוך, הבריאות ומעמד הנשים במדינה הערבית. לא מפתיע היה לגלות כי מאחורי הקלעים של הכנת הכתבה פעלה הממשלה הסורית. באוגוסט האחרון חשף העיתון האמריקאי The Hill כי ממשלת סוריה שכרה את משרד הלובינג "בראון לויד ג'יימס", שקידם עבורה כתבה חיובית בווג האמריקאי, בתמורה לשכר של 5,000 דולר בחודש.
לעורכת המגזין אנה ווינטור יש אומנם חושים מחודדים לאופנה ולזיהוי טרנדים ודמויות משפיעות בעולם, אולם עושה רושם כי הפעם הטיימינג היה בעוכריה והיא פספסה בגדול. ממש בגדול. לא צריך להיות אהוד יערי או בעל תואר אקדמי בלימודי מזרחנות כדי להבחין במציאות ה"משופצת" שטוותה ג'ולייט באק בכתבה, בעיקר נוכח האביב הערבי שפרח חודשיים קודם לכן בתוניסיה ותימן, והתפשט אל מדינות ערב אחרות כמו מצרים ולוב - במסגרתו הצליח ההמון להפיל את המשטרים הבלתי רצויים.
גיליון מרץ 2011 של הווג אומנם ראה אור כבר באמצע פברואר, כחודש לפני פרוץ המהומות בסוריה, והועבר לדפוס עוד מספר שבועות קודם לכן, אולם הדיכוי האלים של מתנגדי המשטר בסוריה נידון בתקשורת הזרה כבר שנים רבות. כך או כך, בטיימינג שווינטור כנראה לא חזתה בסיוטיה האפלים ביותר, 11.7 מיליון קוראי ווג אמריקה נחשפו לתצלומים חביבים של נשיא דמשק, רופא העיניים בשאר אל-אסד, משחק עם ילדיו הקטנים בביתו המודרני, וקראו על שרשרת אבני אגת של שאנל, העוטפת בחן את צווארה האלגנטי של אסמה אל-אסד, בעלת הגינונים האירופאיים ובגדי המותגים. כל זאת, בשעה שבתקשורת העולמית שודרו הפגנות ופורסמו ידיעות על רצח מפגינים בסוריה.
הביקורות על תוכן הכתבה לא איחרו לבוא, והן החלו מושמעות מיד עם פרסומה. בתגובה נמסר מהמגזין כי "הכתבה היא פתח קטן בחלון אל העולם הסורי", בתוספת ההסתייגות כי "אסד אינו איש חילוני כמו שהיינו רוצים". ולמרות זאת, בחודש מאי, עם התגברות הקולות מהמערב שקראו להחרים את סוריה, החליטו בווג להסיר את הכתבה מאתר המגזין ולמחוק כל אזכור שלה שהיה נתון לשליטתם, כך שבחיפוש באינטרנט לא ניתן היה להשיג עותק מקוון של הכתבה כמעט בשום מקום.
אולם בכך לא הסתיימה הפרשייה המביכה. השבוע חשף אתר האינטרנט The Atlantic כי הכתבה לא נעלמה כליל מהאינטרנט, וכי ניתן למצוא אותה באתר התומך בפועלו של נשיא סוריה, presidentassad.net, המופעל על ידי אזרח סורי בשם מוחמד עבדו אל-איברהים, שעובד עבור סוכנות הידיעות הממלכתית של סוריה. האתר מחזיק בעותק היחיד והמלא של הכתבה, ממנה ניתן ללמוד כיצד הדיקטטור ואשתו הציגו את חייהם לעיני התקשורת הבינלאומית לפני שנה בלבד וכיצד נפלה בפח עורכת מגזין האופנה הפופולרי בעולם.
מן הראוי היה כי במחילה מכבודה, תפרסם אנה ווינטור ידיעת התנצלות על הטעות המביכה, או כתבת נגד השופכת אור על נשים סוריות בצל המהפכה, המתעוררות מדי בוקר אל חיים תחת משטר דיקטטורי ואלים, הרחק מעמודי הכרומו הצבעוניים ועמוסי הסטייל הפונים אל עיניים מערביות.
