>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
לפחות ארבע פעמים בחודש האחרון מצאתי את עצמי מריירת מול תמונה של בלוגרית אופנה עסיסית לבושה בשמלה היסטרית, שנרכשה במותג האופנה העלום עד מאוד f&f. בדיקה מעמיקה של השם המסתורי העלתה הפתעה: לא מדובר ברשת היי סטריט חדשה ומדליקה שעתידה למצוא את דרכה למסדרונות קומה 3 בעזריאלי, אלא במותג של רשת הסופרמרקטים הבריטית Tesco.
אז כן, אני בהחלט מסוגלת ללבוש פריטים שמיוצרים בידי בנות 12 בסדנאות יזע במקסיקו, אבל אפילו אני סימנתי לעצמי קו אדום על התפר הרופף ההוא שבין דוכן הבורקסים למקרר מוצרי החלב. עד שהתחלתי להיחשף לפריטי הסופר-שיק המדליקים האלו בבלוגים של פאשניסטות תקניות לכל הדעות.
לתשומת לבכם, למותג George at ASDA, שממוקם בסופרים של רשת אסדה הבריטית, כבר יש ליין ייחודי שעוצב בידי לא פחות מאשר ברברה הולניקי, המעצבת הבריטית שהקימה את המותג המיתולוגי Biba והפכה את המיני לפריט הנחשק ביותר בלונדון של שנות ה-60.
עלייתה של אופנת הסופרמרקטים מסמנת שלב נוסף במעבר הבלתי נמנע של העולם מבגדי מעצבים לקמעונאיות אופנה - מסמר נוסף בארון הקבורה המצער של העיצוב והאיכות כערכים עליונים בתהליך יצירת הבגד.
החיבור בין אוכל, חומרי ניקוי ואופנה הוא טרגדיה עבור תעשייה שמנסה לבנות הילה סביב הקיום שלה. בעולם בו אושיות אופנה כמו קייט מוס, אוליביה פלרמו וקייט מידלטון מצהירות בפה מלא שהן חולות על רשתות אופנה, מעמדו הבלתי מעורער של המעצב כאוטוריטה הולך ומתדרדר. פעם זה היה החייט, ועכשיו זה זמנו של המעצב לפנות את מקומו בעצב לתור הזהב של האינדיבידואליזם המשובט והנינוח של אופנת הקמעונאות והסופרמרקטים.
ועדיין, לא הייתי מסתכלת על התופעה בעין טרגית כל כך. להפתעתי גיליתי שכבר בשנת 2008 אמרה מבקרת האופנה הפורשת והחשובה הילרי אלכסנדר על הליין של אסדה את המשפט הכל כך בלתי נתפס מאשת אופנה במעמדה: "סוף סוף יש קלאסיקות לנשים מעל גיל 45".
בחורף הקודם החל המעצב גוק וואן לשתף פעולה עם רשת הסופרמרקטים סיינסבורי'ס ליצירת הליין Tu at Sainsbury's. בראיון סיפר גוק וואן שהוא רצה ליצור קולקציה "במחירים שווים לכל נפש, תפורה היטב ושתוכל להתאים לכל אישה בלי קשר למידתה". האמירה שלו, תמימה ויחצ"נית לכאורה, מציגה באור עגום אך ריאליסטי יותר את הקהל שהולך להתענג על עלייתה של אופנת הסופרים – האנדר-דוגס.
אופנת הסופרמרקטים עלולה להיות המזור לכל הנשים שעולם האופנה דחה – השמנות (כמוני) והזקנות (בעתיד). ואם המודעות האופנתית של הוגי קווי הסופרמרקט תיגבר – אנחנו, האנדר-דוגס, רק נרוויח. האמירה המגובה מסחרית של וואן מבהירה כי הבעיה היא לא בקיומן של קולקציות כאלה, וגם לא בכמות הלקוחות העסיסיות והמבוגרות הנלהבות לשיק הולם במחירים סבירים, אלא בחוסר היכולת שלהן למצוא מקומות הולמים לשפוך בהם את כספן.
