קורבנות האופנה לא מתים, הם רק מתחלפים. רוצים הוכחות? קבלו מבט רטרוספקטיבי אל קורבנות אופנה מהמאה ה-18 ועד ימינו.
ז'אן פול גוטייה, הנחשב לאחד מענקי האופנה במאה ה-20, טוען שאנשים שמתלבשים גרוע הם האנשים המעניינים ביותר. כן. שמעתם טוב. את זה אמר גוטייה, המעצב שהקדיש את חייו לאופנה, והוא אחראי, בין השאר, גם לכמה זוועות אופנה, כמו למשל הקולקצייה בסגנון החסידים שאותה הציג בשנת 1993 (אם תתבוננו היטב תוכלו לזהות שם את מיקי ממן).
.
אם מישהו שלא מגיע מתחום האופנה היה אומר את זה, אולי היה לנו קל יותר לקבל את האמירה, אבל גוטייה? שהוא יעשה לנו דבר כזה? הרי הוא עוסק כבר כמעט ארבעים שנה באופנה, ואם זה מה שהוא חושב על האנשים המתלבשים יפה - אז למה בכלל הוא ממשיך לעצב בגדים?
ואולי פשוט כדאי להפנים שקורבנות אופנה הם אנשים שטחיים שחושבים שאם הם רק יצייתו לחוקי העדר, הם יצליחו לעבוד על כולם ולעבור בשלום את משוכת ה"במקרה זרקתי על עצמי משהו".
במונח "קורבנות אופנה" אני לא מתכוונת אליכם חס וחלילה, אבל בכל זאת, איך תצליחו להסביר מצב שבו הארון שלכם מתפוצץ מבגדים שנראים לכם עכשיו מכוערים וכשקניתם אותם חשבתם שהם ממש, אבל ממש יפים? במלים אחרות, איך קורה ששוב ושוב אין לכם מה ללבוש?
מחקר קצר שערכתי מאשר שגוטייה לא לבד בעניין. הנה עוד כמה אנשים חכמים שחושבים שאופנה היא דבר מכוער כשהיא יוצאת מהקשרה.
"כל דור לועג לאופנה הישנה אבל מציית באדיקות לאופנה החדשה" (הנרי דוד טורו)
"אמנות מייצרת דברים אשר נעשים יפים עם הזמן, אופנה לעומת זאת, מייצרת דברים אשר נעשים מכוערים עם הזמן" (ז'אן קוקטו)
"אופנה היא צורה של כיעור כל כך בלתי נסבל, שאנחנו חייבים להחליף אותה כל שישה חודשים" (אוסקר ויילד)
"כשרואים את הדברים המכוערים והמגוחכים שבאופנה, אפשר לחשוב שהאופנה מנסה להוכיח את כוחה על ידי זה שתגרום לנו ללבוש דברים כאלה" (ג'ורג' סימל)
והנה העצה של פ.ג. אובורקה, שתמנע מכם להתלבש בצורה שתתחרטו עליה בעוד כמה שנים: "אף פעם אל תלבשו משהו שמפחיד את החתול".
Illustrations: Getty Images