>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

בלילה שלאחר הצפייה בפרק הבכורה של תוכנית הטלוויזיה "הסטייליסטים – קרב אופנה" (מראשון הקרוב, 22:30, ערוץ HOT בידור ישראלי) חלמתי שאיבדתי את מאור עיניי.

בעיוורוני מלביש אותי הסטייליסט הצעיר עידו קקון, 26, מקרית מוצקין ("אני שליח שמביא את בשורת הסטיילינג לצפון") בחליפת טורקיז איומה – זהה לזו שבחר ללבוש בתוכנית ושהיתה, למרבה הצער, גדולה עליו בחצי מידה. "פפיון זה סמל!", שמעתי את קולו מהדהד בשנתי. "סמל לאלגנטיות וסמל לרוקיסטיות".

על דבר אחד אני מסכים עם קקון: "גם טעם רע זה סטיילינג", הוא טען בהחלטיות ובצדק. השאלה, כמובן, אם הוא האדם הנכון לעמוד מאחורי קביעה הזו.

"סטיילינג זה דבר לוהט", אומרת מירב מנושביץ, עורכת התוכנית (צילום: יוסי צבקר)
"סטיילינג זה דבר לוהט", אומרת מירב מנושביץ, עורכת התוכנית (צילום: יוסי צבקר)

"הסטייליסטים – קרב אופנה", בהנחייתה החיננית של הדוגמנית רותם סלע, מציגה בפני הצופים 16 פרקים שבכל אחד מהם נערך דו-קרב בין שני סטייליסטים צעירים המתחרים על מקום בשלב הבא. הטוענים לכתר מתבקשים לעמוד במשימות שונות, כמו הלבשת זוג תאומות זהות לדייט ראשון, סטיילינג לצילומי אופנה ועוד. פאנל השופטים כולל את מעצב האופנה יוסף פרץ, הסטייליסטית ליאת אשורי ומפיקת האופנה והסטייליסטית מיטל ברונר – שלישייה משעשעת המנסה להעביר באמצעות הביקורת למשתתפים גם טיפים שאפשר לאמץ בבית.

רותם סלע, המנחה החיננית של ''הסטייליסטים – קרב אופנה'' והפרזנטורית של חברת לוצ'י (צילום: שי יחזקאל)
רותם סלע, המנחה החיננית של ''הסטייליסטים – קרב אופנה'' והפרזנטורית של חברת לוצ'י (צילום: שי יחזקאל)

את הפורמט לתוכנית פיתחה מירב מנושביץ, עורכת ותיקה בתחום הטלוויזיה, שעבדה בעבר בצוות הפיתוח של "פרויקט מסלול" ושלסדרת התעודה "צו האופנה", ששודרה בקיץ האחרון בערוץ הראשון.

לדבריה, הבחירה להתמקד בסטייליסטים היא חלק ממגמה הרווחת בשלוש השנים האחרונות בתעשיית האופנה עצמה: פתאום כולם רוצים ומאמינים שהם יכולים להיות סטייליסטים, מה שהביא לפריחה של קורסים מקצועיים ובתי ספר לסטיילינג, כניסתם של סטייליסטים למותגי אופנה כיועצים, ושינוי הקרדיט חסר הברק "מלביש/ה" ל"סטייליסט/ית" הזוהר יותר.

"סטיילינג זה דבר לוהט", אומרת מנושביץ, וטוענת שטרנד הסטייליסטים נגיש לצופים בבית יותר מאשר עולם מעצבי האופנה. "בבוקר מול המראה אני לא מעצבת את הבגד, אלא מרכיבה לעצמי 'טוטאל לוק'. זה משהו שרוב האנשים בבית יכולים להתחבר אליו", היא מסבירה.

"הסטייליסטים – קרב אופנה" היא הניסיון האחרון של תעשיית הטלוויזיה הישראלית לייצר תוכניות שעוסקות בתחום האופנה ופונות לקהל הרחב. למרות שנראה כי עולם האופנה מושך אליו תשומת לב תקשורתית רבה, נראה שעדיין לא נמצאה הנוסחה המנצחת להעביר רעיונות אלו למסגרת של תוכן בטלוויזיה הישראלית.

אחת מחלוצות הז'אנר היתה תוכנית האופנה "מהפך" בהנחייתה של אורנה דץ, שעלתה לשידור בסתיו 2001 אצל זכיינית ערוץ 2 קשת. בכל תוכנית השתתפו שני אנשים שביקשו לעבור מהפך חיצוני וצוות מומחים שסיפקו לצופה ההדיוט הצצה אל אחורי הקלעים של תעשיית היופי והסטיילינג. שם פגשנו את סטייליסטית הבית סנדרה רינגלר, שליוותה את התהליך בקריאות "מאממם" ו"שיווווו", את מעצב השיער מיקי בוגנים, ואת הסטייליסט גדי אלימלך, שלימד אותנו איך להרכיב "לוק הוליוודי" עם פריטים מהקניון הקרוב לביתנו. הצצות נוספות לעולם האופנה הזוהר סיפקו כתבת השטח לימור זילברמן, שהראתה לנו כיצד מצלמים הפקת אופנה, וסלבריטאים מתחלפים שחשפו בפני דץ פריטים מארונם.

סנדרה רינגלר, סטייליסטית הבית של ''מהפך'' (צילום: עידו איז'ק)
סנדרה רינגלר, סטייליסטית הבית של ''מהפך'' (צילום: עידו איז'ק)

בניגוד להצלחה שלה זכתה "מהפך" במשך כמה עונות, רבים מהניסיונות האחרים להביא אופנה אל ערוצי הטלוויזיה המסחריים לא צלחו אפילו את רף הפיילוט. אפילו התוכניות "המעצב הבא של ישראל" (2006), בהנחייתה של יעל בר זוהר ועם פאנל שופטים שהורכב מהמעצבים גדעון אוברזון וטובה'לה והסטייליסטית דורין אטיאס, ו"פרויקט מסלול" (2009) בהנחייתה של שירז טל – שודרו רק במשך עונה אחת.

מבין שתיהן בולט הכישלון המהדהד של הגרסה הישראלית ל"פרויקט מסלול", שלא פיצחה את סוד ההצלחה של מקבילתה האמריקאית. הניסיון לקבץ "קשת רחבה של דמויות מהחברה הישראלית", ולא מעצבי אופנה בעלי כישרון, הסתכמה בפה הג'ורה של משי חוג'ה ובמקום הראשון שקטף אלון ליבנה.

כאמור, בשנה האחרונה חודרת בכל זאת האופנה את חומות הרייטינג ומשתלחת ללב הפריים טיים הישראלי. כתבות על אופנה משודרות בתוכניות כמו "לילה כלכלי" של ערוץ 10, תוכנית הטלוויזיה "טריני וסוזנה עושות את ישראל" נמצאת בדרך לעונה שנייה, ופינת ביקורת האופנה של דורין אטיאס ב"ערב טוב עם גיא פינס" חוגגת את שנתה התשיעית.

בימים אלו סיימה אטיאס לצלם גם פיילוט לתוכנית חדשה שתנחה לצדו של איציק זוהר, שאותה היא מגדירה כ"משטרת אופנה משודרגת". תוכנית טלוויזיה נוספת שנמצאת רגע לפני היציאה לצילומים מציגה צמד מוזר אחר – דפנה לוסטיג וקובי פרץ. בכל תוכנית יציע כל אחד מהם תלבושות למשפחה העומדת בפני אירוע חגיגי, כאשר בני המשפחה יוכלו לבחור אם להתלבש לפי האופציה שבחרה עבורם לוסטיג הפאשניסטה או פרץ חובב הגלאם.

"פתאום מעכלים את העובדה שאופנה היא תרבות. בניגוד לאמנות פלסטית או מחול, שאין בהם כסף, אופנה היא מיזוג של תרבות אינטלקטואלית ותרבות פופ של סלבס", מסבירה לוסטיג – חובבת אופנה ותיקה המפעילה גם בלוג של אופנת ילדים ותינוקות – את העניין בתוכניות בנושא אופנה.

דפנה לוסטיג, מתוך פרויקט התלבשתי לבד של GO style. ''אף אחד לא רוצה לראות תוכנית שבה יושבים ומדברים על אופנה'' (צילום: גיא כושי ויריב פיין)
דפנה לוסטיג, מתוך פרויקט התלבשתי לבד של GO style. ''אף אחד לא רוצה לראות תוכנית שבה יושבים ומדברים על אופנה'' (צילום: גיא כושי ויריב פיין)

עם זאת, היא אומרת, הטלוויזיה היא מדיום מיושן ומוגבל. "אף אחד לא רוצה לראות תוכנית שבה יושבים ומדברים על אופנה, ולכן מצאנו דרך שבה גם מעבירים אנשים מהפך וגם מראים שאופנה היא כלי לביטוי אישי ולא מדיום חד ממדי. שיש ספקטרום של טעמים שונים, שקובי ואני נמצאים בשני הקצוות שלו".

ד"ר לירז לסרי, מרצה לשיווק בתכניות המנהלים של אוניברסיטת תל אביב ומרצה בפני מנהלים בחברות וארגונים, מסבירה שהטלוויזיה עונה בעצם על צורך של הצופים בבית. "תוכניות כמו 'טריני וסוזאנה' מלמדות אותנו אופנה דרך ניסוי וטעייה של אנשים אחרים, ותוכנית כמו 'הסטייליסטים' מנגישה את האופנה לקהל בבית", מסבירה ד"ר לסרי, "זה דומה למה שקרה עם תוכניות הבישול: תחילה צפינו בשף מבשל, והיום אהרוני עובד על תוכנית שבה הצופים בבית יבשלו במקביל. אוכל ואופנה הפכו לנגישים יותר. כבר אין היררכיה של סוכני מידע כמו עיתונאים או מגזינים. היום כל אחד יכול להסתכל על אופנה ולהבין מה זה אומר עליו".

"השאלה לא צריכה להיות מדוע יש כיום פריחה טלוויזיות של התייחסות לאופנה, אלא למה לא היתה התייחסות לז'אנר קודם", מדייקת אטיאס. "עד היום הגשתי חמישה פיילוטים לתוכניות אופנה, וכולם נפלו כי זה לא היה מספיק צהוב, או כי לא הצלחנו לגייס חסות. אנחנו מדינה קטנה ותמיד יש חשש לשחרר תקציבים לתוכניות נישה, כשהאופציה השנייה היא להיות כבול לספונסר. 'צו האופנה', שבה הייתי אחת המרואיינות, היא תוכנית שלא היתה יכולה להיות משודרת בערוץ 2, כי שם צריך להביא רייטינג ששווה כסף. וזו, בעצם, השורה התחתונה".