בתחילת שנות ה-70 צילמתי מודעות פרסומת ואריזות ליצרנית ההלבשה התחתונה והגרביים גיבור סברינה.
הפרסומאי שלהם, צבי קרמון, נהג להעביר אליי את רוב העבודות הצילום של לקוחותיו, כך שנוצר שיתוף פעולה פורה בקמפיינים השונים ביני לבינו, יחד עם המעצבים הגרפיים המוכשרים דלי בהט, רותי מולכו, יקי מולכו, תרצה פיין וחנן פיין, אשר העבודה איתם היתה חוויה וזכות גדולה. יחד הוצאנו לפועל מודעות, אריזות וקטלוגים, כשרעיונות טרום-הפקה ובעת הצילומים זרמו בינינו תוך כבוד מקצועי הדדי נטול משחקי אגו מיותרים, והביאו לתוצאות מרשימות, אשר זכו לא אחת בהוקרה גם מצד איגוד הפרסומאים ואיגוד המפרסמים.
לא כולם יודעים, אבל באותן שנים צילומי אופנה ופרסום עם דוגמניות התקיימו ללא עזרתם החשובה של מאפרים, מעצבי שיער, סטייליסטים וסוכנויות דוגמנות. כל בעלי המקצוע הללו לא היו קיימים בתעשיית האופנה. הדוגמניות התאפרו ועיצבו את שיערן בעצמן - לטובות והמקצועיות שבהן היה אוסף מרשים של שמלות, חגורות, צעיפים, נעליים ופאות, והן היו מגיעות לסטודיו עם מזוודות עמוסות בכל אלה.
גם אני הפכתי לבעל משרות רבות: צלם, סטייליסט האחראי לביגוד, נעליים ואביזרי אופנה, אספן של ריהוט - מכיסאות עד ספות ומנורות - מחפש אתרי צילום וגם בונה וצובע תפאורות ורקעים.
בעולם ההוא של "זוהר", בהיעדר סוכנות דוגמניות, חיפשתי דוגמנים ודוגמניות בין חבריי ומכריי. דוגמניות רבות גם הגיעו לסטודיו שלי ביוזמתן כדי להציג את עצמן, וכך יצרתי מאגר של דוגמניות ודוגמנים בני כל הגילים, שאיתם עבדתי ברוב צילומיי.
אין לי ספק כי כיום עבודתם של סטייליסטים, מאפרים ומעצבי שיער מהווה תרומה חשובה ביותר בכל צילום אופנה. הם מביאים ידע מקצועי ייחודי שאינו קיים בדרך כלל אצל צלם האופנה, ובכך משביחים את עבודתו.
שתי הפרסומות שלפניכם צולמו באותם זמנים בראשיתיים בהתפתחות תעשיית האופנה. שתיהן מודעות לגרבונים, אבל הן שונות בסגנון הצילום.
האחת היא מודעת הצבע הראשונה שפורסמה ככפולת עמודים בירחון נשים ישראלי, המציגה גרבונים שקופים לעונת הקיץ. בצילום הדוגמנית דינה ברכה, לבושה שמלה לבנה ששאלתי מאוסף השמלות הנפלא של מעצבת האופנה תמרה יובל גונס, יושבת על ענף אקליפטוס הנוטה אל נהר הירקון וחושפת זוג רגלים מושלמות עטופות בגרבונים שקופים.
המודעה צולמה במצלמת ניקון, פילם 400 ASA, עם עדשה רחבת זווית, והצילום נלקח בשעות אחר הצהריים המאוחרות של יום קיץ לוהט. התאורה הרכה היא תוצאה של צילום מול השמש, החודרת מבין הענפים ומאירה מאחור את הדוגמנית. השמש חודרת מעט לעדשה ומרוככת עוד יותר בעזרת פילטר מרכך, שהוסיף מעין אווירה רומנטית ואירופאית.
לצילום מודעת גרבוני החורף עתירי הצבעים של סברינה "קאן-קאן", נדרש צילום בסגנון שונה. החלטנו לצלם שש דוגמניות, אשר ילבשו שמלות שחורות ומטריות שחורות זהות, כשהן ניצבות ליד קיר אפור ישן.
המודעה תוכננה כמודעת עמוד, אולם כבר בשלב התכנון מצאנו כי אם נצלם שש דוגמניות העומדות זו לצד זו נקבל צילום רוחבי מדי, ואם נתרחק מהן נקבל דמויות קטנות מדי.
הפתרון לבעיה היה שימוש בעדשה של מקרנת קולנוע, שהיתה מיועדת להקרנת סרטים בשיטת סינמסקופ (למסך רחב) – שיטת צילום והקרנת סרטים שהיתה פופולארית בסרטי פעולה של שנות ה-70.
כאשר הצמדתי לעיני את העדשה שמצאתי אצל שכני מסרטי רול, גיליתי שהיא מעוותת את המציאות ומותחת אותה. האפקט המוזר שנוצר הביא לפתרון שחיפשנו, ואפשר לנו לצמצם את המרווחים בין הדוגמניות, ליצור דמויות ארוכות וצרות, ובעיקר להוציא תחת ידינו צילום חדשני ומעניין. והרי זה כמעט כל העניין בצילום למודעות פרסומת - לחדש ולהפתיע.
הצילום צולם במצלמת האסלבלאד (פורמט בינוני) בבוקר סגרירי, ליד קיר ישן בדרך המוליכה לנמל יפו. הקיר, למקרה שתהיתם, נהרס מזמן.
מודעת הצבע אומנם לא התקבלה על ידי משרד הפרסום באותה התלהבות כשלנו, אך היא נבחרה באותה שנה על ידי איגוד המפרסמים הישראלי כמודעת הצבע הטובה ביותר. את יקי מולכו, המעצב הגרפי של המודעה, ואותי איש לא ספר. עזבנו את הטקס חפויי ראש, כשמרחוק נפנפו לנו הפרסומאי ומנכ"ל גיבור סברינה (דווקא חברים טובים שלנו) כשבידיהם הגביע הפרטי שלהם. עכשיו גם אתם יודעים את האמת שמאחורי המצלמה.
