אני מראיינת את ענבר ספקטור בדירה החדשה שלה בלונדון. היא ורון עברו לכאן רק לפני כמה ימים.
אל הדירה עולים במאה מדרגות בערך, והיא נמצאת באזור עסקים במרכז הישן של העיר, בסביבות
רחוב אוקספורד, שמתחיל עכשיו להתחדש. הדירה גדולה, מוארת, וכוללת שתי קומות.
בקומה העליונה נמצא הסטודיו של ענבר. הרצפה עדיין חשופה. הריהוט חלקי. והחתול, המבולבל
מן השינוי, עובר מחדר לחדר ומיילל.
- ענבר ליד המסעדה של ג'ואל רובושון שבה נפגשנו
- מבט לסטודיו של ענבר
החתול שמתגעגע לבית הישן
- סודות מהקולקציה החדשה שעדיין אסור לגלות
- רעיונות בהגשמה
הנוף הלונדוני מהדירה של ענבר: שווה לטפס
לפני שאתחיל, אני מחוייבת בגילוי נאות. ענבר היתה סטודנטית שלי, ופרויקט הגמר שלה בשנקר
ייזכר עוד שנים רבות. הוא נעל את תצוגת הבוגרים של מחזור 2004, בציר מוצלח במיוחד.
הדגמים שלה היו שחורים (צבע שמאפיין אותה גם כיום) והיו עשויים בעיקר מעור, בקונסטרוקציות
מסובכות שהדגישו את השבריריות והפגיעות של הגוף. כבר אז היא עסקה במושג היופי כנושא מרכזי.
בעקבות הקולקציה הזאת נבחרה ענבר להשתתף בתחרות Onward Kashiyama ביפן, והגיעה
בה עד לשלב הגמר. בקולקציית הביכורים שלה אפשר היה להבחין במה שיאפיין אותה בשנים הבאות:
עומק אינטלקטואלי המבוסס על מחקר מעמיק ופרפקציוניזם ללא פשרות.
ביצירתה ניתן להבחין בהשפעות מתולדות הלבוש, ממעצבי אופנה קונספטואליים, מפילוסופיה,
מספרות, וכן מעולם שלם של דימויים הנראים כאילו נרקחו מחלומות.
מיד עם סיום לימודיה עברה עם רון, בעלה, ללונדון, כי שם, היא אומרת, קל יותר להישאר נאמן
לאמת שלך ולא להתמסחר. עד כה הציגה פעמיים בתצוגת המעצבים בלונדון וזכתה לביקורות יוצאות
מן הכלל. עכשיו היא עובדת על קולקציה חדשה, שתוצג בשבוע המעצבים הקרוב בספטמבר 2011.
איפה היית רוצה למצוא את עצמך בעוד עשר שנים?
"הייתי רוצה להציג באופן קבוע פעמיים בשנה בלונדון פאשן דיזיינרס, למכור ביותר חנויות, ואולי גם
להיות מעצבת בחברה שאני מעריכה".
מי משמש בשבילך כמודל לחיקוי?
"כל מעצב שדבק במטרה ומאמין במה שהוא עושה. כל מעצב שלא מוותר על החלום ומתעקש לעשות
את מה שהוא רוצה ולא נכנע לדרישות השוק. ריי קאוואקובו היא בשבילי מקור השראה בלתי נדלה.
לדעתי, היא שאנל של ימינו. היא לא מפסיקה לחדש ולהתחדש, ותמיד בודקת את הגבולות בעיצוב
אופנה באופן שלא נבדק לפניה".
מתי החלטת להיות מעצבת אופנה?
"תמיד התעסקתי עם בגדים, עוד בגן הילדים. ותמיד התלבשתי באופן שונה. אמא תפרה לי בגדים
אבל אני סובבתי אותם וקשרתי מסביב לגוף בכל מיני וריאציות. אמנם, בתיכון (הריאלי בחיפה, א"ר)
חשבתי שאהיה פסיכולוגית, אבל זה היה רק מין צורך לרצות את הסביבה. באמת, ידעתי תמיד שאני
רוצה להתעסק במשהו שקשור ליופי".
מהו יופי בעינייך?
"אני מתעניינת בגבולות שבין היופי והכיעור. בודקת מתי כיעור הופך להיות יופי, ולהפך. שלושה נושאים
מרכזיים מעסיקים אותי: כיליון, פחד ומלנכוליה. אני חושבת על הזדקנות ועל היופי שחולף, אני אוהבת
לדבר עם זקנים ולהקשיב לסיפורים שלהם. יש לי סדרת צילומים שעוסקת בנושא הזה. סצנה שצולמה
ביער ומנסה לשקף את היופי שנמצא במוות ובכיליון. משהו כמו אופליה. אני מוצאת שיש משהו
סקסי בכאב ויש יופי בכיליון. היער בצילומים מדגיש את השבריריות ואת חוסר האונים שבסיטואציה
המבויימת".
תמונות מההפקה "מוות ביער"
איך את מגדירה את הסגנון שלך?
"אני משתדלת לעשות משהו שלא עשו לפניי. מנסה לדחוף את עצמי קדימה. להתנסות בדברים שלא
התנסיתי בהם ולעשות זאת בצורה שונה ואחרת. אני עוסקת הרבה בגזרות ונפחים, כאלה שיוצאים
מן הגוף וכאלה שנכנסים אליו. יש בסגנון שלי משהו יפני, הגזרות שלי מושפעות מאוריגמי
(קיפולי נייר) ובין המעצבים שאני מעריכה נמצא המעצב היפאני ג'וניה וואטנאבה".
איך היית מגדירה את עיסוקך, אמנות או מקצוע?
"אני עובדת כמו אמנית. בתוך העולם שלי וכמעט לבד, אני יוצרת רק מה שאני רוצה וזה לא ממש ביזנס.
מצד שני, חשוב לי שאנשים אוהבים את מה שאני עושה ושאנשים ירצו ללבוש את הדברים שלי".
מה ההבדל בין הקולקציה הראשונה שהצגת בשבוע המעצבים בלונדון ב-2008 לבין הקולקציה
שתציגי בספטמבר הקרוב?
"הקולקציה הראשונה שלי היתה יותר בטוחה ויותר טרנדית. הקולקציה הקרובה היא יותר אוונגרד:
חומרים לא צפויים, צורות לא צפויות. אני מסתכנת יותר ומעזה יותר. הקולקציה תעסוק בנפחים,
בנוכחות הזרה שלי בלונדון, וגם ביהדות במידת מה, אם כי לא באופן מוחצן".
יש פשרות במה שאת עושה?
"אני מרגישה שאני עושה פשרות, אבל אחרים לא חושבים כך".
ענבר היא מעצבת מוכשרת מאוד והדגמים שלה מצליחים ליצור אמירה חדשה ורעננה המבוססת
על ניגודים: חשוף וגלוי, מהודק ורפוי, קשיח ורך, מהודר וזרוק, דקדנטי וצנוע, שקוף ואטום,
כיליון וצמיחה. הצירופים של כל אלה יחד יוצרים מראה סוריאליסטי. סוג של חלום. החלום של ענבר.
Stylist: Nickque Patterson
Photographer: Otylie Surys
