בביקורו האחרון בפריז, פקד אייל דה ליאו, מנהל קשרי החוץ של המדיטק בחולון וכותב בלוג אופנת הגברים הגרסונייר
(יחד עם העיתונאי סהר שלו), את קומת הגברים בבית הכלבו הנודע בון מארשה. דווקא שם, באחת המחלקות הפחות זוהרות בקומה, מצא את מבוקשו: מטפחת משי שחורה עם נקודות אפורות של בית האופנה הצרפתי איב סאן לורן, עוד ממחטה לאוסף שהוא מטפח בשקדנות בתקופה האחרונה.
דה ליאו, גבר שיודע טריק או שניים על אלגנטיות, הוא חלק מגל חדש של גברים צעירים שמאמצים גינוני אופנה כחלק מתנועת ה"ניו דנדיזם", שצוברת פופולריות בקרב גברים בשנים האחרונות. אחרי עניבת הפרפר (הפפיון) שגרפה הצלחה בשתי העונות האחרונות בקרב גברברים צעירים, המטפחת הגברית המונחת בכיס הז'קט היא המשך טבעי למגמה. הפריט האלגנטי כבר נצפה אי אלו פעמים על מסלולי התצוגות של בתי אופנה שונים, אבל הקיץ היא עשתה צעד נוסף אל קדמת הבמה והפכה לחלק בלתי נפרד מקבוצת האביזרים שקישטו את הדוגמנים בתצוגות של מותגים כאקנה, דיסקוורד, גוצ'י, אטרו ודנהיל.
בניגוד להצהרת האלגנטיות המובהקת הטמונה בעניבה, המטפחת מאפשרת התגנדרות מוקפדת עם זיק של הומור. "המטפחת מאפשרת גם לגברים שלא יודעים כיצד לקשור עניבה או עניבת פרפר, להתקשט", מסביר דה ליאו. "אתה יכול להניח אותה באופן מוקפד, כך שהקו הדק רק יבצבץ מתוך הכיס, או פשוט לשתול אותה באופן משוחרר, ואז היא פורצת בצבעוניות ושוברת את הנוקשות של הז'קט".
להיות דון דרייפר
גברים הצטיידו במטפחות בד בכיס הז'קט החל מסוף המאה ה-19, עם המצאת המקטורן הגברי בשנת 1880 לערך. 400 שנה קודם לכן השתמשו גברים במטפחת בד, אך זו היתה טמונה עמוק בכיס המכנסיים שלהם, כאביזר היגייני לקינוח האף, לניגוב הידיים ולספיגה של דמעת עלמה צעירה. עם המצאת חליפת שני החלקים בסוף המאה ה-19, החלו גברים רבים להניח את המטפחת בכיס הז'קט, תחילה כדי להגן עליה מפני לכלוך כמו מטבעות שהחזיקו בכיס המכנסיים, ומאוחר יותר כאביזר דקורטיבי.
הפופולריות של המטפחת נסקה בשנות ה-20 של המאה הקודמת והגיעה לשיאה בארצות הברית של שנות ה-40 עד אמצע שנות ה-60. התמורות שחלו אז באופנת הגברים פגעו במעמדה כאביזר אלגנטי אולטימטיבי והשיבו אותה לעומקם של כיסי המכנסיים. בשנים האחרונות שוטף את עולם גל של נוסטלגיה עם התרפקות על אופנה מוקפדת, מחויטת ואלגנטית. בגדים של ג'נטלמנים, במילים אחרות. סדרות טלוויזיה כמו "מד מן" או סרטים כ"סינגל מן" בהחלט תרמו לעליית מעמדו של הזכר המוקפד והמטופח.
מעצב אופנת הגברים דורון אשכנזי רואה בתופעה אמצעי ביטוי נוסף לגברים: "גבר שמניח מטפחת בכיס הז'קט בעצם אומר על עצמו - אני נועז, אני רוצה לבלוט", הוא מסביר. "זה לא אביזר מובן מאליו". לדבריו, דווקא הגבר הישראלי, אותו הוא מלביש כבר 20 שנה, פתוח להתנסויות קישוטיות כאלה. "חתנים תמיד רוצים שאני אצרף להם מטפחת, אם זה מהבד של בטנת הז'קט או בצבע בולט", מספר אשכנזי. "זה מקבל אצלם מעמד של תכשיט. הסיכוי שזה יתפוס בארץ גבוה".
