שחם, מידה 36 ("עודף רזון בגיל מבוגר יוצר מראה מבוגר יותר"), היא פצצת אנרגיה פיזית, מנטאלית וורבאלית. היא מתאמנת חמש פעמים בשבוע, 60 דקות בדיוק בכל פעם, ונשואה מזה 40 שנה למולה שחם, שהיה המח"ט שלה בצנחנים. "יש לי סיפור חיים מטלנובלה", היא אומרת. "כשהייתי בת 4 אמא שלי נפטרה מסרטן השד, ועד שאבי התחתן שוב כשהייתי בת 12, זרקו אותי כמו תפוח אדמה במשפחות אומנות. כשהגעתי לבקו"ם אמרתי לקצין מיון 'שים אותי במקום הכי רחוק, כי אין לי בית לחזור אליו'. שמו אותי בגדוד 202 - ערימה של חתיכים, פקידה פלוגתית וטל שחם. כולם יפי הבלורית, כולם כוסונים. ואז מסתובב הסמג"ד ואומר 'הנה אשתי'. היום היו זורקים אותו לכלא, אבל הוא הפך לבעלי מזה 40 שנה. שנינו החברים הכי טובים מאז, כי את שנינו לא אהבו כילדים, אמרו לי לא ייצא ממך כלום. אבל עזוב, אין מה לדבר על זה, צריך לחשוב רק איך להמשיך קדימה. נראה לך נורמטיבי שילדה בת 4 הולכת לבית קברות?"
לא. אז בואי נדבר אופנה. איך נראית המלתחה שלך?
"יש לי מאניה לבגדים, ויש לי בבית ארבעה חדרי ארונות. לא אחד, ארבעה! והם כולם מסודרים ומקוטלגים: ארון לז'קטים, ארון למעילים, וחדר ארונות שלם שמיועד רק לבגדי הספורט שלי. בגדול, אני תמיד מתלבשת באופן ספורטיבי: מכנסי ספורט קצרים, גופיות צבעוניות, נעלי ספורט".
היכן את רוכשת בגדים בארץ?
"מנגו, זארה, H&M, ברשקה, חגית טסה, איפה שאני מוצאת".
מותג אהוב במיוחד?
"אם יש מישהו שאני הכי אוהבת בעולם, זה את הבעלים של אברקרומבי אנד פיץ'. כשאני נוסעת בעולם אני נהנית להגיע לחנות שלהם, ודבר ראשון אני מסתכלת בהנאה על המוכרים החתיכים בכניסה בלי חולצה. זה בעיניי מותג שפונה למי שמשקיע בעצמו, למי שהגוף שלו מעוצב על פי הוראות של בורא עולם. אין לו שום דבר שפונה לאנשים מוזנחים, כרסתנים, שמנים. הוא מכתיב בריאות ולוק בריא".
בדיוק על זה יש נגד המותג הזה ביקורת מאוד גדולה , כי הבגדים שלו מייצרים דיקטטורה על הגוף.
"תקרא לזה איך שאתה רוצה, אבל ככה אנחנו צריכים להיראות. יש לי תמונה של סבא רבא שלי, שהיתה לו טליה יותר צרה משלי. אז מה זה כל הגברים השמנים והמקריחים האלה? זה הכול בעיות של תזונה. הגיעה השעה שגברים יתאפסו על עצמם. מגיעות אליי נשים לאימון ראשון ואני קורעת להן את התחת. תמיד מצחיק שהחדשות שמגיעות גוררות מזרן למרכז האולם. סליחה, אני לא זוכרת שבאים לכאן לישון! תישנו בבית, אצלי עובדים".
הרבה נשים בגילך מרגישות שתעשיית האופנה מנדה אותן או מתייחסת אליהן כשקופות. את שותפה לתחושה הזאת?
"הבעיה היא לא בבגדים, אלא בנשים. הרשתות או המעצבים לא מתייחסים למה שאני מכנה הגוף הבוגד. למעצב או למוכר בחנות לא אכפת אם את בת 60, 75 או 48. יש נשים בנות 35 שמתלבשות כמו הסבתא של הסבתא שלי. זה מה שאני קוראת לו ההזנחה של הגוף. ואז אני שומעת את התירוצים: זה הלידה, העייפות, זה ה'אמו'. גם כל הנשים שלובשות שחור נמצאות, לטעמי, באבל על הגוף שלהן. הן לא נלחמות בגוף שלהן אלא רק מקטרות. אני מאוד אוהבת גוף יפה, ואם אין למישהו גוף שווה אני לא מסתכלת עליו. איזו רעה אני, הא? אני פשוט מאמינה שאדם שאכפת לו מעצמו, אכפת לו מכולם".
כלקוחה בת 59, את מרגישה שחסר לך משהו בחנויות ורשתות האופנה?
"לא חסר לי כלום. כל הבגדים בשוק האופנה מתאימים לכוסיות ולגוף שלי".
ומה לגבי החברות שלך?
"נראה לך שיש לי חברות שלא נראות כמוני? כל מעגל החברות שלי זה כוסיות פלוס. אולי סנטימטר יותר בתחת, כי חלקן מידה 38".
לאחרונה יש טרנד של נשים מבוגרות בקמפיינים - ג'וני מיטשל לסאן לורן פריז, ג'ואן דידיון לסלין. את מתחברת לזה?
"תוחלת החיים היום עולה. קבוצות הגיל של 60-70-80 הולכת וגדלה, ויש לזכור שאלה נשים עם ים כסף וים זמן. את המשכנתא הן כבר שילמו, הילדים גדלו, כמה כבר נשאר לנו? אז הן רוצות להתפנן. במחקר שקראתי לאחרונה גיליתי שבעתיד נחיה 120, 130 שנה. עוד כמה שנים גיל 100 יהיה ה-70 החדש".
צילום: רותם לבל
סטיילינג: מור שחם-רז
איפור: נילי שריג-לופט
שיער: דורון שדה במוצרי label-m
