תמי בן עמי היתה דוגמנית הבית של גוטקס במשך שנים רבות. הקולקציה נתפרה על פי מידותיה, היא לקחה חלק משמעותי בכל התצוגות שלהם בארץ ובחו"ל, וכך הפכה להיות הדמות המזוהה ביותר עם המותג.
למרות זאת, בגוטקס לא חשבו שהיא מתאימה גם לצילומי הקטלוג השנתי שלהם. לכן הופתעתי כאשר יום אחד הודיעו לי שתמי נבחרה להוביל את צילומי הקטלוג החדש. אם להודות על האמת, אפילו חששתי מחוסר הניסיון שלה כדוגמנית צילום.
כבר מהצילום הראשון באתר שנבחר כרקע בחוף הים של אל-עריש, הבנתי שתמי הולכת להיות כוכב זוהר בשמי דוגמנות הצילום. לכולם גם התברר כי למרות החום הבלתי נסבל ושעות העבודה הממושכות, היא הביאה איתה מקצועיות וסבלנות, ובעיקר – תנועות גוף והבעה שהתאימו לכל צילום.
גם בגדי הים שהולבשו על גופה השזוף והמושלם מעולם לא נראו טוב יותר. לתמי היו רגליים, ידיים וצוואר ארוכים שלא נגמרים, ובצילומים היא שכבה או ישבה על החול הרותח, ועמדה במקומות שבני אנוש בדרך כלל לא מצליחים לדרוך בהם. היא לא התלוננה, ותמיד נראתה נפלא.
היתה זו, ללא ספק, אחת מההפקות המהנות ביותר בחיי. מאז צילמנו יחד קטלוגים נוספים, ותמי תמיד הביאה לצילומים איכויות יוצאות דופן ומצב רוח חיובי שסחף את כולם. אהבתי מאוד את תוצאות הצילומים, ושמחתי שגם בגוטקס חשבו כך.
היום, כשאני נזכר איך התארחנו בכפר הנופש על חוף הים של אל-עריש (שהקים דיגלי, מפקד עבר של סיירת מטכ"ל) בשקט ובשלווה כאילו אין זיכרונות של מלחמה שנערכה רק זמן לא רב קודם לכן – קשה להאמין. משם יצאנו לצילומים בנוף הבתולי, מצוידים רק במצלמת האסלבלאד, עדשת 300 מ"מ וסרטי שקופיות של קודאק. אכן, היו זמנים.
