>> ערוץ האופנה הישראלי ב-HOT - צפו בכל התוכניות
חלל החדר האחרון במוזיאון הווירטואלי של בית האופנה ולנטינו, שהושק בחודש דצמבר האחרון, מוקדש כולו לשמלה האדומה – הפריט שמזוהה יותר מכל עם המעצב בן ה-80, שפרש בשנת 2008 מעיצוב לבית האופנה שהקים בתחילת שנות ה-60. למעלה מ-70 שמלות אדומות ניצבות בגאון בחלל החדר, חושפות את מגוון האפשרויות הרחב שניתן לעצב, לחדש ולחלום בשמלת ערב המיוצרת בצבע דומיננטי כל כך. לא בכדי נקראה השמלה האדומה הראשונה שעיצב ולנטינו בשנת 1955 בשם The Dream (החלום). היתה זו שמלת שיפון עם מחשוף וי קדמי וקשר מוצלב בגב, שגם היום, למעלה מ-50 שנה מאוחר יותר, נראית כמו חלום רחוק עבור נשים רבות בעולם.
אבל השמלה האדומה אינה רק פריט מוזיאלי דרמטי. למעשה, בתקופה האחרונה נראה שהיא הפכה לפריט חובה עבור ידועניות הפוסעות על השטיח האדום ויצאה מצלה של אחותה – השמלה שחורה הקטנה והקלאסית שיש (כמעט) לכל אישה בארון. חלוצות הטרנד נצפו כבר בטקס פרסי האוסקר לשנת 2012: אמה סטון הצעירה והאופנתית בחרה בשמלת גולף אדומה ללא שרוולים של ג'יאמבטיסטה ואלי קוטור, מישל וויליאמס לבשה שמלת פפלום משיפון אדום של לואי ויטון, ונטלי פורטמן הופיעה בשמלת סטרפלס מנוקדת של דיור, שגרמה לה להיראות – חייבים להודות – כמו חיפושית משה רבנו.
ההופעות האלו סללו את דרכה של השמלה האדומה אל לב הקונצנזוס. בדומה לשמלה השחורה הקטנה – שנחשבה לפריט סנסציוני כשהושקה לראשונה על ידי קוקו שאנל בשנת 1926 – היא מצליחה כעת להתעלות על האפיל המיני שהיה מזוהה איתה (רק תחשבו על ג'סיקה ראביט המאוירת) ולחצות מעמדות ולאומים, גילים ופרופורציות גוף. כעת ניתן לראות שמלות אדומות באינספור וריאציות, בדים, טקסטורות וגזרות.
הנסיכה קייט מידלטון, למשל, לבשה לחגיגות הכתר של המלכה בתחילת יוני שמלת פפלום אדומה של אלכסנדר מקווין מקולקציית חורף 2011 – שמלה שאותה לבשה לא מזמן גם קים קרדשיאן, אולי האנטיתזה המושלמת לאלגנטיות של מידלטון. השחקנית שרליז ת'רון הגיעה לטקס MTV Movie Awards בשמלת סטרפלס אלגנטית בגזרת פפלום של לנוון; ואילו השחקנית זואי דשנל לבשה שמלה אדומה ללא שרוולים בעיטור פרחים אדומים של המעצב אוסקר דה לה רנטה. גם הזמרת קייטי פרי כבר הגיעה לשטיח האדום בשמלת קטיפה אדומה של דולצ'ה & גבאנה, ואילו כוכבת הריאליטי סנוקי מ"חוף ג'רזי", שילדה לאחרונה, הגיעה בהיריון מתקדם לאירוע כשהיא לובשת שמלת שיפון אדומה שוודאי קוששה באחד הבוטיקים של ניו ג'רזי.
הנסיקה הנוכחית של השמלה האדומה בקרב סלבריטאיות שהחליטו לעטות על עצמן שטיח אדום בזמן שהן צועדות על אחד כזה, מעלה מהאוב את הסימבוליות שהשליכה החברה המערבית על השמלה האדומה במשך שנים רבות כסמל של מיניות מוחצנת ואפילו מסרסת. מה לא אמרו על הצבע האדום? שהוא סמל לחוצפה ופריצות, שהוא מסמל את הווסת הנשית ואת המעבר מילדות לנשיות. תעיד על כך גם אגדת הילדים "כיפה אדומה", שבין פרשנויותיה הרבות נטען כי היא מתייחסת לרגע שבו נערה צעירה הופכת לאישה ועומדת מול הגברים המיוצגים כזאבים טורפים.
גם הצייר הנורבגי אדוארד מונק ייחס לשמלה האדומה משמעויות של פיתוי. בציורו "ריקוד החיים" משנת 1890, מופיעות שלוש נשים שרוקדות מחובקות עם בני זוגן, ומסמלות יחד את מחזור החיים. כל אישה סימלה מצב חיים אחר על פי צבע שמלתה: האישה בשמלה הלבנה שידרה בתוליות, תמימות וטוהר, האישה בשמלה השחורה היא סמל לזקנה ומוות, והאישה בשמלה האדומה – מרכז החיים ומרכז הציור, מסמלת את החטא והפיתוי. וזה, כך לפחות מאמינות גם הכוכבות ההוליוודיות, טעם החיים האמיתיים.
